יום שבת, 30 בינואר 2016

דעה לא פופולרית

לפני כמה שנים ניצת בקהילת האיפור דיון סוער סביב המותג LUSH ועל החשדות על כך שהוא לכאורה אנטישמי.

לינק שפורסם באחד הבלוגים בחו"ל התפשט כאש בשדה קוצים בין חברות הקהילה ופתאום כבר לא היה ספק בכך שלאש הם עוכרי ישראל ומכאן שגם כל מי שמתעקשת לתמוך בהם. אם חלילה העלית בשוגג תמונה של מוצרי לאש מבלי לדעת באיזו תעמולה אנטישמית הם עוסקים, מיד היית מקבלת נזיפה על תמימותך ועל מתן סיוע לכוחות האויב.

LUSH זו חברת טיפוח אשר את מוצריה אין להשיג בארץ וגם בחו"ל המוצרים שלה גם ככה לא מי יודע מה זולים, כלומר היא מרוחקת עבורנו. אם יש משהו שאנחנו אוהבים יותר מהקשר היהודי זו את המילה "חרם", בטח כחצי המטרה מכוונים למותג שלא נגיש לנו גם כך.

סירבתי לקבל את העובדה שחברה גדולה כל כך יכולה להתנהל בצורה אנטישמית באין מפריע והתחלתי לבדוק את מקור התופעה. גיליתי ש-LUSH אירחו באתר שלהם שיר פרו פלסטיני שקורא לסיום הכיבוש, שיר שבוצע על ידי להקת קולדפליי ונמכר גם כן בחנות של אפל.

לכן על בסיס אותו הגיון, כל מי שמחרימה את חברת LUSH אמורה להחרים גם את קולדפליי (שאגב, אני לגמרי בעד העניין, גם בלי קשר לאג'נדה ישראלית) ואת חברת אפל. כמה מכן באמת טרחו לעשות את זה? אני מנחשת שכמעט אף אחת.

אני אגב, לא מחרימה אף אחד מהם, אני חושבת שזכותם של LUSH להביע עמדה פוליטית  ואני גם חושבת שהפעילות הפילנתרופית של לאש היא כזו ששאר המותגים יכולים וצריכים ללמוד ממנה, כי אין לכך אח ורע בשום חברה מסחרית אחרת. זכורה לי היטב העובדה שדווקא לאש הם אלו רוכשים את שמן הזית כאן בישראל ואף מדגישים כי מדובר בשמן זית Fair trade שמיוצר בגליל על ידי פלסטינים וישראליים, תוכלו לקרוא על זה כאן. אנטישמים, אמרתם?

היום העליהום החדש הוא על נטשה דנונה שמעיזה למכור את מוצריה במחירים זולים יותר בחו"ל  בהשוואה לארץ. אני אומרת - מה חדש פה חברות? האם לא נתקלנו כבר במוצרי צריכה בסיסיים בהרבה מצלליות שנמכרים בזול יותר בחו"ל למרות היותם ישראליים לחלוטין? וכמה מכן מתכוונות לרכוש פלטת צלליות במחיר ארבע ספרות שזה פתאום הפך להיות אישיו כל כך מהותי?

 אני לא אומרת שזה בסדר, אני לא מצדיקה את התופעה, רק אומרת שנטשה דנונה היא סימפטום ולא מקור הרשע - אז נא להתייחס בהתאם.

לכל מטבע יש שני צדדים והייתי מצפה שבאותה חריפות שבה אנחנו מגנות את כל העוולות הקשורות בשוק הצריכה הישראלי, כך נעודד ונתמוך בכל תוצרת ישראלית שמתומחרת בצורה סבירה והגיונית. זכור לי היטב העליהום שהתפתח סביב מברשות האיפור של היוטיוברית אשלי, על כך שהיא העזה לתמחר אותן בצורה לא דראגסטורית בעליל ומי צריך לקנות מברשות כאן בארץ כשאפשר להזמין בסכום הזה זואיבה מחו"ל.

ואני שואלת - הפטריוטיות, לאן נעלמה פתאום? למען הסר ספק, אין לי שום קשר לאשלי, לנטשה דנונה ומניות בחברת LUSH עדיין אין לי (מצער, אני יודעת). ברור לי שבסופו של דבר כל אחת קונה בהתאם ליכולתה הכלכלית, אבל צורמת לי העובדה שגם כאשר נעשה ניסיון לייצר מוצר באופן ייחודי לקהל הישראלי, התגובות הן פושרות במקרה הטוב ואני בהחלט יכולה להבין את שיקוליו של בעל עסק שמתלבט האם לשווק לישראל או שמא לדלג ישירות לחו"ל, שם מספרות השמועות כי הייאוש נוח יותר ואולי גם הקהל מנומס יותר.

 אז נסו לחשוב כמה רגעים לפני שהמילה "חרם" מתגלגלת על לשונכן. קל לצעוק "זאב, זאב!" בכל פעם שהתנהלות מסוימת לא מוצאת חן בעיניכן אך לאיזו תוצאה אנו מצפות? והאם אנחנו מכוונות את האנרגיות שלנו למקום הנכון?

3 תגובות:

  1. מצטרפת לחרם על קולדפליי! תודה שמישהו אמר את זה בקול.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top