יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

Out with the old, in with the new - 2015

פוסט כזה בדיוק העליתי לפני שנה. כתבתי אז בעיקר על פוסטים שעלו במהלך השנה ושיתפתי בתמונות מן העבר.

אז ברור שאעשה גם את זה הפעם, אחרי הכל, הפואנטה של כל הסיכומים השנתיים האלה היא התרפקות נרקיסיסטית על תוצרי העבר אבל הפעם אני רוצה לדבר על השנה מנקודת מבט רחבה יותר.

זו הייתה שנה טובה, מאוד אפילו. זהו, אמרתי את זה. זה מרגיש קצת מוזר ואפילו קצת מלוכלך להודות בזה, כאילו יש בזה משהו יהיר כמעט. אני רגילה לסכם שנים ב"היה נחמד, יכול להיות טוב יותר" במין פולניות כזו שנועדה לא לעשות JINX לעצמי, אז חסל אמונות טפלות, אני קוראת לילד בשמו.

זו הייתה שנה טובה ברמה האישית, שנה שבה עברתי תהליך מאוד מעניין עם עצמי ובזוגיות, אשר שיאו היה ב#אירועלאחתונה שנערך באוקטובר השנה. אם החתונה המקורית הייתה מאוד זרה ומנותקת ממי שאני, אז האירוע היה סוג של קליימקס של כל מיני היבטים באישיות שלי: הטבעונות, האהבה לבעלי חיים, כלות אורבניות ובראש ובראשונה האהבה לנתן כמובן.

אם כבר הזכרתי את כלות אורבניות, אז בדיוק לפני שנה הפכתי למנהלת האתר. מצד אחד זה תפקיד שאליו התכוננתי במובנים מסוימים כל חיי הבוגרים ומאז שהתחלתי לחפש את עצמי (תהליך שאותו שיתפתי רבות בגלגול הראשון של הבלוג) ומצד שני שום דבר לא היה יכול להכין אותי להרפתקה שציפתה לי, שהולכת וגדלה בכל יום ויום.

 צילום: מעיין חיים

צילום: דרור עינב

זה האתגר הכי גדול של החיים שלי, הכי מעצים, הכי מעשיר, הכי מפתח ובהתאם לכך גם הכי מאתגר.

צילום: תומר לשר

זו הייתה שנה של חברויות אמיצות, שאותן התאמצתי מאוד לטפח גם השנה. מי שלא טרחתי לפתח את זה איתו, כנראה שזה קרה מסיבה והוא מצא את עצמו מחוץ לחיים שלי במהירות. אני מגיעה כבר לגיל שבו אין לי סבלנות לאנשים שלא עושים לי טוב ואני מאוד שמחה על כך, בהחלט לומדת מטעויות העבר.

זו הייתה שנה שבה נהניתי מאוד לפתח את הבלוג שלי, גם מבחינת תוכן, גם מבחינת צילומים, השנה שבה פתחתי סוף סוף ערוץ יוטיוב, השנה שבה שיפרתי באופן המשמעותי ביותר את יכולות הצילום שלי. כל הנתונים הללו מתחברים לרעב גדול מאוד ליצור עוד ועוד - ובאמת שאני נהנית מכל רגע, עד כדי כך אני נהנית שגם לפני כמה שבועות נפלה בחלקי הזכות לדבר על בלוגים, על יצירת תוכן ברשת ועל... עצמי, מה שהרגיש לי מוזר אבל גם לחלוטין מרגש.

צילום: מעיין חיים

הפוסטים שהכי הצליחו השנה לא עסקו באופנה, בביוטי או אפילו בלייף סטייל. הפוסט על הקעקועים, על פוסט על אמהות והפוסט עם הפקת הבודואר, הם אלו שהכי סחפו אחריהם ביקורים ותגובות - ואני יכולה גם להבין מדוע. מקווה שתמיד יהיה לי האומץ לכתוב את אשר לבי, לשתף אתכן בכך ולא לקבל מוסכמות חברתיות רק מעצם קיומן.

זו הייתה שנה של שת"פים מוצלחים, כמו אלו עם מעיין חיים אהובתי ועם דיאנה הנהדרת, אבל הכי חשוב - זו הייתה השנה בה גיליתי שיש לי פטיש אדיר לצילומי ידיים נשיות ולצילומים עם עיניים עצומות. סיריאסלי, מה הקטע עם זה?

 צילום: תומר לשר

מאחלת לעצמי שנה של התפתחות אישית, מקצועית, חברתית - אוותר הפעם על המנייארות הפולניות ואומר שלא משנה כמה טוב היה עד כה, אני באמת מאמינה שיש לאן להתפתח ויכול להיות עוד יותר טוב - ולשם אני שואפת להגיע.

לצערי השנה החולפת, למרות שהייתה נהדרת, מסתיימת בצליל חריקה ועל כך תוכלו לקרוא כאן, כולי תקווה שזה לא מדד לשנה החדשה, כולי תקווה שניזכר בזה כמכשול שעברנו כמו גדולים.

מאחלת גם לכן שנה של צריכת תוכן מעולה ושל כל מה שאתן מאחלות לעצמכן, תודה שאתן מלוות אותי גם השנה.

2 comments:

  1. איזה פוסט נהדר, ששנה הבאה תהיה טובה ומדהימה עוד יותר3>

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top