יום שלישי, 28 ביולי 2015

יום בחיי - החזרה לאשדוד

אשדוד היא עיר שנואה מבחינתי. אולי 'שנואה' היא מילה עזה מדי, אז אסתפק בכך שהיא עיר שאני ממש לא מחבבת וכנראה גם לא אחבב מעולם. שלוש השנים האחרונות שהעברתי בה לא היו מזהירות ולכן שמחתי לעזוב.

למרות הכל, היא העיר שבה גדלתי מאז שהייתי בת שנתיים וזה אומר שמדי פעם אין לי מנוס מלחזור אליה. הפעם זה היה לרגל סידורים ולכן אני ונתן החלטנו לקחת יום חופש ולנסות להפיק את המיטב מהיום הזה ומסידורים לא כיפיים בעליל.

זה היה היום בו התנסיתי לראשונה במוצרים החדשים של איל מקיאג'... סקירה מלאה בהמשך.

שוק אשדוד היה דווקא זיכרון מתוק שכן הוא היה ממוקם ממש מול הבית שלי, בירידה אל הים וכל יום רביעי מוקדם בבוקר הייתי קופצת לשם וכמעט תמיד חוזרת עם מציאות. יש שבועות מוצלחים ויש פחות, אבל אני עדיין חושבת שזה אחד השווקים המעניינים באזור ומומלץ לבקר בו.

קלטות וידאו פורנוגרפיות יש בשפע, אם אתן מחובבות הז'אנר.

מאוהבת בסט התכשיטים שעליי: טבעת לב וטבעת מידי של הוט קראון, טבעות נוספת של המעצבת דניאל קלר וצמיד של שלי דהרי.

עברנו גם ליד הבית שבו חיינו שלוש שנים. אני יכולה לכתוב כל מיני דברים רומנטיים ונוסטלגיים לגבי זה אבל האמת? אני פשוט שמחה שאני לא גרה שם יותר.

הדבר הכי טוב שהצליחו לשמר ברובע הישן של אשדוד הם עצי הענק המרהיבים.

כל השאר לעומת זאת, מוזנח עד כדי גיחוך.

התחנה האחרונה שלנו הייתה במסעדת "נמסטה", מסעדה הודית עם תפריט ידידותי לצמחונים וטבעונים, על שפת הים. אוהבת את המטבח ההודי עד מאוד!

ייאמר לזכות אשדוד שדווקא בפארמים שלה היא מצטיינת וכך מצאתי לי דוכן מאובזר לחלוטין של אסנס ובאופן טבעי עשיתי שם קניות כמו לא ראיתי איפור מעולם.

אז מהי דעתכן לגבי המדור הזה שהפך כבר לקבוע? אוהבות?

3 תגובות:

Template Design By Baby in Heels
Back to Top