יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

השמלה הפרחונית שלי


לא נעים להודות בכך, אבל כשאני מגיעה לנמל או לכל מקום שיש בו אובייקטים מעניינים לצילום - אני מתנהגת כמו תמהונית.


אני מסוגלת לעמוד באותה נקודה במשך דקות, מחכה שהגלים יתנפצו כדי לתפוס את הפריים המושלם.


אני מסוגלת לרדוף אחרי כלבלבים חמודים חמושה במצלמה.


אני מסוגלת לעמוד ליד הקרוסלה ולצלם את הזאטוטים למרות שאין לי ילד משלי. קצת קריפי, אתן מוכרחות להודות.


אני מסוגלת להיבלע בהמון בלי שום התראה מראש, כי ראיתי פתאום משהו שמעניין אותי.


אבל כזו אני. כשאני מוצאת את המשהו הזה שמעניין אותי ואני מכוונת עליו את המצלמה - באותו רגע שום דבר אחר לא מתקיים מבחינתי, לא משנה כמה אנשים מקיפים אותי. רק הם והסיפור שהם מספרים לי.


זה קצת קוקו, אני מודה... אבל זה הדבר האהוב עליי בעולם, בתחרות צמודה עם שמלות פרחוניות. 


ובכל פעם אני מגלה משהו חדש... פרצופים חדשים, משפחות חדשות. הסיפורים תמיד שם, אבל האנשים משתנים כך נדמה.


ואולי זו דווקא אני שמשתנה כל פעם עוד קצת... ומגלה בעצמי וגם בהם צדדים חדשים.


כך או כך, אני ממש נהנית להיות המוזרה עם השמלה הפרחונית בנמל.


אני לובשת: שמלה- פיו פיו, נעליים- מליסה, תיק- אמה, משקפי שמש- איביי, קעקוע זמני- אסוס

8 תגובות:

  1. פוסט מקסים, שמלה נפלאה.
    הישארי כפי שאת, נהדרת כתמיד!

    השבמחק
  2. פשוט פוסט מופלא. צילומים נהדרים, מלל נהדר. ואת נהדרת.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף של תגובה! זה אחד הפוסטים שהכי נהניתי לפרסם, אז אני שמחה שנהנית גם :)

      מחק
  3. לוק מושלם! הצילומים יפיפיים..והכתיבה מרגשת...נדירה.
    שיר

    השבמחק
  4. הפוסט באמת מקסים,
    אבל אני חייבת להגיד (מכיוון שרשמת שאלו לא הילדים שלך).
    שאם אין לך אישור מההורים שלהם, זה ממש לא בסדר לפרסם את התמונות שלהם בפנים גלויות ככל הידוע לי.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בטוחה אם זה תקף גם לגבי מרחב ציבורי, אך אבדוק את זה. בכל מקרה, השתדלתי לצלם אותם באופן שלא שם דגש על הפנים. תודה רבה!

      מחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top