יום שבת, 16 באוגוסט 2014

פשיוניסטה טבעונית - יש חיה כזו?

טבעונית חובבת נעליים? האם זה שילוב אפשרי? יכול להיות שזה לא נשמע לכן הגיוני, הרי תעשיית האופנה מרבה לעשות שימוש בעורות, פרוות, צמר ומשי. אצל כל מותגי העל למעט סטלה מקרטני, אי אפשר כמעט למצוא פריטים ידידותיים לבעלי חיים ובאופן כללי, תעשיית האופנה ידועה כאחת שלא חומלת על אף חיה ולעתים גם לא על האנשים עצמם.

אז למרות כל זה, אני מגדירה את עצמי כטבעונית חובבת אופנה. אני אוהבת פרינטים, צבעים עזים, עקבים קטנים ואמרות נועזות, כשהאמרה הנועזת ביותר שלי (משום מה היא עדיין נתפסת בתור אחת כזו) היא שאפשר להשיג את כל זה מבלי לנקוט באמצעים אכזריים ומיותרים.

כשזה נוגע לתיקים, בגדים, תכשיטים ואפילו איפור - אני מוצאת מספיק אלטרנטיבות שמאפשרות לי לקנות כאחד האדם מבלי להרגיש מקופחת או מתוסכלת. משום מה, דווקא כשזה נוגע לנעליים - אחת הטריטוריות החביבות עליי - אני מגלה הרבה אטימות, קבעונות ומגוון דל יחסית.

ברשתות האופנה שמתמחות באקססוריז, כדוגמת אלדו וניין ווסט - לא נפוץ להיתקל בתחליפים סינתטיים ואילו המעצבים המקומיים מתגאים בכך שהנעליים שלהן עשויות כולן מעור, אם כי לדעתי זה בכלל לא נושא שאמור לעורר בהם גאווה. אז אני פונה בהזדמנות זו לשני בר, שומייקר, ליבלינג ומותגים נוספים: אני רוצה תחליפי עור! ואני בטוחה שכמוני יש עוד הרבה חובבות אופנה.

בכל אופן, הפוסט הזה לא יתרכז במה שאין לנו, אלא במה שיש - ואם מחפשים מספיק טוב, בהחלט קיים מבחר מרשים של נעליים טבעוניות שאת חלקן אפשר להשיג אפילו בארץ, בעוד שאחרות אפשר להזמין בקלות מחו"ל. אז שנתחיל?


אני כבר לא נראית מקופחת, נכון? אז זה אוסף חלקי בלבד!

נתחיל כמובן מאסוס, כי איך אפשר בלי? באתר קיים מבחר גדול של נעליים טבעוניות ומה שכיף באמת זה שלצד כל זוג מופיע מפרט ידידותי למשתמש ובו תיאור מדויק של הרכב הנעליים. אז אם למשל הגפה של הנעל עשויה מחומר סינטטי אך חלק אחר בה עשוי מעור - אין סיכוי שתוכלו לפספס את זה. 


בלוליטוט מייצרים בעבודת יד את הנעליים המאוירות והמתוקות ביותר שראיתי. הזוג הזה, על אף שיש לו עקב יחסית גבוה במונחים שלי - הוא בהחלט נוח והן גם יכולות להפוך לנעליים אידיאליות עבור כלות עם איור מותאם אישית.


שמחתי מאוד לגלות שניו באלאנס השיקו ליין שלם של נעליים טבעוניות בשיתוף פעולה עם עמותת ויגן פרינדלי. למי שלא מכירה, ויגן פרינדלי היא עמותה שאני מאוד מעריכה את פועלה בארץ: היא יזמה את סימון המוצרים הטבעוניים בסופר, היא מעניקה את ה"הכשר" הטבעוני לכל מיני מסעדות שמציעות תפריטים טבעוניים ובאופן כללי היא מקדמת את הנושא בארץ.

הנעליים הניאוניות ממש קולעות לטעם שלי והופכות אותי למתעמלת הצבעונית ביותר בסטודיו ומעבר לכך, הן גם סופר יציבות ונוחות. ללא ספק כיף ונוח להתאמן בתוכן - ולבלוט למרחקים.


נעלי סניקרס קצת יותר קז'ואליות אך צבעוניות לא פחות הן אלו של בנסימון, שבינתיים יש לי שני זוגות מהן אך זה בהחלט לא הסוף. הלוק העדין הופך אותן לשידוך מוצלח לחצאיות קצרות ואפילו שמלות מתנפנפות ואילו בקיץ אפשר לחלוטין לנעול אותן ללא גרביים ופשוט לצאת לסיבוב בעיר.


אני לא חושבת שיש מישהי שלא מצאה את עצמה מוקסמת מהנעליים של מליסה ומה שטוב בהן זה שהן עשויות מגומי - משמע טבעוניות לחלוטין. רק אתן לכן ספויילר קטן: הן לא נוחות בעליל, לא בגרסה השטוחה, בוודאי שלא על עקבים. אבל היי, הריח שלהן כייפי.


גם מודקלות' הוא אתר ידידותי למשתמש ולכן במפרט של כל זוג אפשר לדעת בדיוק האם מדובר בנעליים טבעוניות או לא. בסייל האחרון הזמנתי מהם שלושה זוגות, כאשר את הצמד הצבעוני כבר פגשתן.


הו רוני קנטור. ללא ספק שמרתי את הדובדבן האמיתי שעל הקצפת הצמחית לסוף, כי אני פשוט לחלוטין מכורה לנעליים האלה! הנעליים שרוני מייצרת הן ככל הנראה הנוחות ביותר שאי פעם נתקלתי בהן, הן מחזיקות לי מעמד למרות שימוש אינטנסיבי ביותר והן פשוט יפות!

מעבר לכך, רוני היא המעצבת היחידה בארץ ש*מתגאה* בכך שהיא מייצרת תחליפי עור מתוך כבוד לבעלי חיים ואני חושבת שעל כך מגיע לה כל הכבוד לו היא ראויה.


עוד זוג שראוי לציין והזוג הנחרש ביותר שלי הקיץ הוא של Chocolate Schubar והוא נרכש בחנות בשם סימפליסיטי בדיזינגוף סנטר. את המותג הזה לא הכרתי בעבר וגיליתי שיש שם מבחר ממש גדול של נעליים טבעוניות וממש מעולות לקיץ.

באותה נשימה ראוי גם לציין שנעליים טבעוניות אפשר גם למצוא ביאנגה, בקאלה, בליליגרייס וגם ברשתות אופנה גדולות כמו קסטרו, עדיקה, רנואר ו- Twentyfourseven. לצערי לא בכל הרשתות האלה אני יכולה לצאת למסע שופינג מסחרר של נעליים עקב מידה קטנה מאוד, אבל אם אתן יכולות - אז זו בהחלט אופציה יחסית זולה וכייפית.

מה עושים עם נעלי העור שנותרו באוסף? זו ללא ספק שאלת השאלות ואני לא חושבת שיש לזה תשובה אחת נכונה, בעיקר כי זה עניין של תחושה אישית. התחושה האישית הזו הביאה אותי למכור את רוב נעלי העור שהיו לי באוסף, כך שהיום, שנתיים לתוך הטבעונות, באוסף שלי נותרו בערך כ- 5% של נעליים עשויות מעור ואני מניחה שהנתון הזה יצטמצם עם הזמן.

אגב, אני חושבת שאת הנעליים הטבעוניות יכולות לאמץ אל לבן וארונן גם חובבות אופנה שהן לא בהכרח טבעוניות/ צמחוניות, אלא לקוחות עם מודעות שרוצות ליהנות מזוג נעליים יפות מבלי שאף חיה תאבד את חייה למטרה הזו, שהיא בעיניי מיותרת.

אם תצטרכו ייעוץ נוסף לגבי נעליים או אופנה טבעונית באופן כללי, אתן יותר ממוזמנות לשלוח לי מייל או מסר בפייסבוק, אשמח לעזור!

גילוי נאות: הנעליים של ניו באלאנס ושל לוליטו התקבלו לסקירה.

15 תגובות:

  1. וואו איזה פוסט מעורר השראה!
    אני גם מוצאת את עצמי מחפשת נעליים טבעוניות מאז שהפכתי לכזו. הנעליים של רוני קנטור פשוט מדהימות!!
    הנעליים היחידות שאני ממש מתבאסת עליה הן swedish hasbeens שאני מוכנה למכור כלייה כדי למצוא גרסה טבעונית שלהן :(

    השבמחק
  2. אוו כמה נעלים מהממות! אני כולי מתמוגגת פה (:

    aboutacloset.com

    השבמחק
  3. באמת שמחה בשבילך שאת טבעונית ונהנית מזה, אבל חייבת לציין שלאחרונה הפוסטים שלך נשמעים קצת יותר כמו תעמולה טבעונית ופחות כמו בלוג אופנה וסטייל. האמת- אני ממש מאוכזבת. פעם אהבתי את הפוסטים שלך ממש והיום אני די מתבאסת בכל פעם שאני קוראת עוד פוסט שהדבר העיקרי בו הוא הטבעונות ולא האופנה. אני לגמרי מבינה שבלוג הוא משהו מאוד אישי ונובע מהחוויות והדעות והעולם הפנימי שלך, ושהטבעונות היא חלק משמעותי מזה, אבל כקורא חיצוני זה מעיק.
    just saying.

    השבמחק
    תשובות
    1. הפוסט האחרון שלי בנושא טבעונות פורסם בסוף מאי. לא ברור לי איך הסקת שזה פוסט תעמולה טבעונית ולא בלוג אופנה וסטייל, מאחר שהוא סוקר... נעליים -אבל מאחר שזה בלוג אישי, אני משלבת בו גם תכנים מתוך חיי האישיים וזה חלק חשוב בהם. אם כקוראת חיצוני זה "מעיק" עליך - שיהיה בכיף, לא חסרים בלוגים אחרים.

      מחק
    2. כל הפוסט מדבר על נעליים טבעוניות, ולא על סגנונות ושילובים וסטייל, שזה מה שהכי אהבתי בבלוג שלך. ממש התחברתי לסגנון המיוחד ולשנינות ועכשיו זה מאוד חסר לי. שוב, זה הבלוג שלך ותעשי בו מה שבא לך, אבל מקוראת ממש אדוקה הפכתי לקוראת לא כל כך אדוקה וזה עצוב לי :(
      אני מנסה להגיד שאני מתגעגעת לסגנון הפוסטים המוקדם יותר שלך, אל תעלבי או משהו, באמת אין לי שום דבר נגד אורח החיים שלך או הבחירות שלך בצלחת, במיוחד אם את נהנית ממנו ושלמה איתו.

      מחק
    3. אני כותבת בלוג כי זה המקום האישי שלי ברשת, מקום שבו אני יכולה לבטא את הסגנון האישי שלי, אבל גם את הדיעות ואת האג'נדה שלי. אם אני צריכה לצנזר את עצמי, לדבוק בסגנון יחיד ולא להתפתח - אז מוטב שאפתח טאמבלר ואריץ בו רק כמה תמונות יפות כל הזמן.

      הפוסט הזה הוא פוסט סקירה של נעליים טבעוניות, שהכנתי אותו כשירות לציבור הקוראות לאחר שקיבלתי פניות בנושא. כמות הצפיות של הפוסט הזה, שדווקא עולות על פוסטים אחרים שקולעים יותר לסגנון שאת מחפשת - מוכיחות לי שאכן יש לזה ביקוש ולמטרה הזו הוא נועד.

      בבלוג שלי אני כותבת על מגוון נושאים ואני לא מצפה שכולן יתחברו לכל מילה שאני כותבת. זה לגמרי בסדר מבחינתי אם קוראת מסוימת מחליטה לוותר על פוסט מסוים או אפילו על הקריאה בבלוג כולו - אני כותבת בסופו של דבר עבור עצמי.

      אני לא יכולה ולא רוצה לבטל את התחושות שלך - כי הן שלך, אבל כשאת קוראת לבלוג שלי תעמולה טבעונית, זה קצת משעשע אותי. "התעמולה" הזו כדברייך, לא תוקפת אותך במרחב האישי שלך ולכן אם את לא מתחברת לזה, אני ממליצה לך בלב שלם לא לקרוא, לא ממקום של כעס ולא ממקום של עלבון.

      מחק
    4. מקבלת את ההמלצה, לא ממקום של עלבון וגם לא ממקום של כעס, יותר ממקום של בעסה על ההבנה שאני כנראה כבר לא קהל היעד של הבלוג המקסים שלך.
      אבל לפחות הכרת לי את השמלות של שוגרהיל בוטיק, רק על זה יישמר לך בוודאי מקום בגן עדן של מעלה :)

      מחק
  4. תענוג של פוסט! יש לנו טעם שונה, אבל הנעליים ממש מיוחדות!

    השבמחק
  5. אני דוקא מאד אהבתי את הנימה האישית שלך, ואת העיסוק במשהו שחשוב לך והשילוב שלו בעולם האופנה. הופך את הבלוג לכזה שיש לו ערך מוסף ולא נופל לבנאליות של בלוג אופנה.

    השבמחק
  6. ניסיון שני לאחר שהתגובה לא נשמרה:)
    דווקא מפתיע אותי לקרוא שנעליים לא-מעור זה משהו מיוחד בארץ. אולי בגלל שאני לא נוטה אפילו למדוד נעליים שעולות יותר מ-350 ש"ח(מודה, יש לי 2 זוגות מגפי עור שכמובן עלו יותר, אבל זה בחסות ההורים;))- יכול להיות ששם עובר הגבול בין עור ללא-עור(או שאני פשוט נוטה לבחור כאלו שיותר נוחות ואז הן לא מעור)?
    בכל אופן, אחרי שביקרתי באוקראינה לפני 3 שנים, הבנתי כמה שזאת *לא* בעיה למצוא בארץ נעלי חורף שלא מעור. היה לי ממש קשה למצוא שם משהו סינטטי, ברמה של ייאוש (סבתא שלי רצתה שאני אקנה לעצמי מגפיים והפנסיה שלה ממש לא הייתה מספיקה למשהו מעור, חוץ מזה שגם אני לא רציתי).
    ולגבי ההתגאות של מעצבים בפריטי העור שלהם- נראה שזה נובע מהתפיסה העתיקה שעור=איכות ויוקרה. בעיקר איכות נדמה לי. לא מושקעת מחשבה נוספת ב "מה זה עור?", אפילו שזה משתמע מהשם:)
    אירנה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני גם חושבת שלמצוא נעליים מתחליפי עור זו לא בעיה גדולה וזה בדיוק מה שניסיתי להראות בפוסט :) זה אולי קצת יותר מאתגר ביחס לקטגוריות אחרות, שם המגוון ממש גדול.
      אני בטוחה שמעצבים מתגאים בכך מהסיבה הזו ואת לגמרי צודקת, גם אני תמיד חשבתי שנעלי עור איכותיות יותר ותמיד הרגשתי ניצחון קטן כשקניתי נעליים שעשויות מעור אמיתי, מבלי להבין באמת את כל המשמעויות העומדות מאחורי ההחלטה הזו.
      אני חושבת שזה מקומם של המעצבים לאתגר את עצמם ולעבוד עם חומרים נוספים, כי גם מהבחינה הכלכלית נטו - אני מאמינה שהם ירוויחו מזה, במיוחד בארץ שבה המודעות לנושא הזה יחסית מאוד גבוהה.

      מחק
  7. אני מודה שטבעונית אני לא, גם צמחונית עדיין לא חלק מהרזומה שלי, אבל כחלק מהניסיון שלי לשפר את אורך חיי, בין היתר אני מנסה לאט לאט לצמצם בכמות הדברים מעור אותם אני צורכת (אף על פי הקושי כשזה נוגע לדברי מעצבים).
    מאוד אהבתי את הפוסט, והוא נתן לי המון המלצות למעצבים וחברות נעליים שלא ידעתי עליהן! רוני קנטור, נראה לי שמצאתי אהבה חדשה! (אוי, ויזת הנוער שלי...)

    בדיוק כעת אני בטיול בארה״ב, וקניתי בחנות תיק של חברת urban expressions. חשבתי לשתף אותך בזה כיוון שיתכן ולא הכרת אותם עד כה: כל התיקים שלהם מאושרים על ידי ארגון peta, הם טבעוניים וגם ידידותיים לסביבה! ממבט ראשון ממש התרשמתי מהאיכות, דבר מרשים משל עצמו שכן אני חוטאת בחטא האמונה ״עור= איכותי יותר״, והביקורות באינטרנט מהללות. אם הוא עמד בשורה יחד עם כל שאר המעצבים, אין סיבה שלא יצדיק זאת (: וגם המחיר היה סבבה לגמרי.

    אני קוראת שלך כמה שנים טובות ואני מברכת על זה שאת מביאה מהאישיות שלך ואורח חייך לתוך הבלוג, גם אם הוא שונה משל אחרים ומביא עמדות שאצל רבים מאיתנו מייצרות ׳אנטי׳. זה מה שהופך אותו ליחודי ובולט!

    השבמחק
    תשובות
    1. אז אולי גם פוסט על תיקים טבעוניים בדרך? :) האמת היא שבארץ כל עוד יש לי את התיקים של מדוזה אני לגמרי מסודרת, אבל כיף לפגוש בחברה נוספת, אני מניחה ש-Peta מעניקים "הכשר" בדיוק כמו שויגן פרינדלי מעניקים בארץ וזה סופר נגיש וחשוב בעייני.

      לגבי הבלוג - מבחינתי לא לקדם היבטים באישיות, באורח החיים שלי או בבחירות שלי באמצעות הכתיבה כאן היא אפילו לא אופציה, הבלוג מלווה אותי במשך כמה שנים מאוד משמעותיות שעברתי ולדעתי אם זה לא ישתקף בתכנים שאני מעלה - זה יהיה אפילו קצת עצוב מבחינה מסוימת. אני לגמרי מבינה שיש אנשים שלא מתחברים לזה, אני רק לא לגמרי מבינה מה אני אמורה לעשות עם הביקורת שלהם כלפיי :)

      מחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top