יום ראשון, 26 במאי 2013

טבעונית לא שגרתית

לכולנו יש צורך טבעי להגדיר את עצמנו בצורה כזו או אחרת, בין היתר כדי להרגיש שאנחנו שייכים לקבוצה גדולה יותר. בתור צמחונית, לא ממש הרגשתי צורך להשתייך לשום קבוצה כזו- הרי הצמחונות רק ביטאה שינוי לא משמעותי מדי בצלחת שלי. המעבר לטבעונות היה מחייב יותר. מעבר לכך שמדובר כאן בשינוי דרסטי בתזונה- הרי אני סוגרת עכשיו קצוות כדי שכל אורח החיים שלי ישתנה בהתאם. ייאמר לזכותם של הטבעוניים, שזו קבוצה מאוד מחבקת ואוהבת כלפי כל מי שבוחר להשתייך לה ולעשות את המעשה הנכון- כפי שהם רואים זאת. אך מה אם אני עדיין לא מרגישה צורך להשתייך לשום קבוצה?

לובה בגרסא הפחות העדכנית, זו מלפני שנתיים והלאה, הייתה מאוד נהנתנית ושמה את ההנאות שלה מעל הכל. כך קרה שנעלתי והתאבזרתי בעיקר בעור, עשיתי שימוש במוצרים מבלי לדעת איזה תהליך הם עברו עד שנחתו על שידת האיפור שלי ובשלב מסוים גם אכלתי בשר- כי זה היה טעים לי ולכן זו הייתה סיבה מספקת לאכול אותו.


הבעיה כשעושים שינוי מהותי בחיים, היא שלא מקבלים איתו גם ספר הדרכה. מה קורה אם אני עדיין רוצה לקנות לעצמי דברים יפים? להמשיך להתאפר? האם הבחירה הזו מוכרחה להתנגש באג'נדה המוסרית שלי? האם אני מוכרחה להפוך לנזיר שמכר את הפרארי שלו כדי להרגיש שייכת? ומה אם אני לא רוצה להפציץ את הפיד שלי בתמונות של חיות שחוטות, למרות שהנושא הזה מעסיק אותי לא מעט והייתי רוצה לשנות קצת סדרי עולם. האם זה הופך אותי לטבעונית פחות טובה? האם זה אומר שלא אכפת לי מספיק ואני לא מוכנה לחשוף אנשים לאמת שלי?

אז כעבור חצי שנה של טבעונות, אחרי שכבר סיגלתי לעצמי את כל ההרגלים החדשים שלי, אחרי שכבר נפרדתי מכל מיני הרגלים מגונים מהעבר ואני כבר לא ממש מרגישה צורך לשווק טבעונות בתור אירוע מכונן (כי מספיק לי לדעת שזה נכון)- אני מרגישה שהגעתי למקום שבו אני צריכה להיות, גם אם זה לא מוגדר מספיק בעיניי אחרים.


יעידו על כך הדילמות שעדיין סובבות אותי: נעלי העור שנעלתי באופן קבוע ואני לא יודעת אם אני צריכה להיפרד גם מהן או שאני מרשה לעצמי להשאיר כל עוד מסרתי אחרות. מוצרי האיפור שנוסו על בעלי חיים אבל אני באמת ובתמים אוהבת ולכן תוהה מה אעשה כשיסתיימו או אפילו הריח של פיצה עם גבינה מותכת שעדיין קורץ לי מדי פעם.

אני כבר לא יוצאת מגדרי כדי "למתג" את עצמי כטבעונית מתונה. אני לא בטוחה שזו מי שאני. זה בעיקר מעניק לגיטימציה לאנשים- שחושבים שאני יותר אחת משלהם- לזרוק לידי הערות כמו "הטבעונים האלה מההפגנה הם כל כך קיצוניים" או "הטבעונים האלה במיצג יוצרים רק אנטי", מבלי לדעת שהדיעות שלי דומות מאוד לאלו שנתפסים בעיניהם כפנאטיים.

אז אני לא פנאטית ואני גם לא מתונה. סביר להניח שאם תתפסו אותי לשיחה אמיתית על טבעונות- לא תאהבו את מה שיש לי לומר. מעולם לא השתתפתי במיצגים או הפגנות, אבל אני לא מגנה אותם בשום צורה- אלא אפילו תומכת. טבעונות לא מגדירה את מי שאני, אבל היא חלק משמעותי ממני.

אז נעים מאוד, אני טבעונית לא שגרתית. אם לא תנסו לשייך אותי לשום קטגורייה, לא לזו של הטבעונים הקיצוניים, לא לזו של הטבעוניים ההיפיים ולא לשום הגדרה אחרת- אולי תרצו לקרוא את מה יש לי לומר מבלי להירתע.


16 תגובות:

  1. אני חייבת לציין שאני מופתעת מהגילוי שאת כן רואה את עצמך משתייכת למגזר הטבעונים ה"קיצוניים". דווקא ההתנהלות שלך על מי מנוחות בנושא הזה הופכת את העניין להרבה יותר אטרקטיבי, בעיניי לפחות.
    בנושא של שינוי אורח חיים גישה חיובית ונעימה לדעתי הרבה יותר מקדמת את האג'נדה מהתרסות ומייצגים חסרי תועלת, זה שווה ערך בעיני לארגון הפגנה שמנסה לשכנע אנשים לאכול סוכר חום במקום לבן. למה לי? כי נערות בביקיני עטפו את עצמן בניילון נצמד ושכבו בתוך מיכל של עוף קפוא?
    עובדה שכל המייצגים וההפגנות לא מנעו את החזרה לאופנה של מעילי פרווה, אחרי הרבה שנים שהם היו טאבו. איפה השינוי בדעת הקהל? איכשהו גדל כאן דור חדש של "פאשניסטות" שמיצגי שפיכת הצבע על אנה ווינטור בשנות ה-90 לא מעניינים אותן.
    אנשים שמנהלים אורח חיים שהם מאמינים בו בצורה שאינה יוצרת כפייה על סביבתם הרבה יותר מוערכים בעיניי מאלה שגוררים ראשים כרותים של פרות ומציגים אותם לראווה בכיכרות העיר. ולדעתי אלה אותם אנשים שמקדמים את האג'נדות שלהם בדרכים נעימות וחכמות יותר שמעוררים מודעות לטווח הארוך, ולא רק ל-5 דקות של תהילה כאייטם ב-YNET.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבל זה בדיוק מה שכתבתי בפוסט הזה- אני לא רואה את עצמי משתייכת לשום מגזר. אני מי שאני וזה לא אומר שהדיעות שלי בנושא מתונות.
      ביקרתי בהפגנה האחרונה ולא ראיתי שם שום דבר קיצוני. כולם התנהגו בנימוס, לא היה שם שום מפגן אלים. מה הופך את זה לקיצוני? כי בנות בביקיני עטפו את עצמן באריזת ניילון? רואים דברים הרבה יותר "קשים" מזה בכל מקום. אני לא רואה את זה עניין של חמש דקות תהילה.
      ואספר לך יותר מכך, יש פעילים שמתקבצים באופן קבוע באזור הסנטר. יום אחד עברתי שם עם אמא שלי ואחותי והיא העזה ליישר מבט למסך ולראות איך חיות נשחטות.
      היא לא אמרה "איזה קיצוניים, למה מראים לי דברים כאלה??", אלא היא אמרה "לא ידעתי שכך זה נעשה". האם זה יישנה משהו בהתנהלות שלה? לא בטוח, יש לה את ההרגלים שלה כבר שנים על גבי שנים, אבל לפחות זה גרם לה להטיל ספק.

      מחק
    2. אם לא יוצרים תחלופה ראויה לשינוי הרגלי חיים, לא יצליחו לשכנע את המשוכנעים. לעמוד בצמתים ולהתעטף בניילון וביקיני זה נחמד ויפה, אבל לא נותן שום תשובה למי שמחפש אלטרנטיבה להרגלים שלו. דוחפים לך לפרצוף מיצגים ושלטים - ואז מה?
      אולי במקום לעמוד בצמתים, שינסו לקדם מהלך שיפעיל לחץ על בתי עסק לא לדרוש תוספת מחיר על חלב סויה בקפה?
      אולי לקדם עסקים שעושים שימוש בתוצרת אורגנית וביצי חופש (כן, אני יודעת, גם ביצים זה חטא נוראי. ובכל זאת), במקום אלה שקונים בסטוקים מלולי האימה של תנובה?
      אולי לקדם מודעות לגבי צריכה מופרזת בכלל, לא רק של בשר וחלב אלא של אוכל מתועש בכללי, ובכך לגרום לאנשים לרכוש כמויות קטנות יותר ואולי ישחטו 5,000 פרות ביום במקום 10,000.
      אני לא רואה טבעונות בתור הישג שכולנו צריכים לשאוף אליו ולא מאמינה בעקרון שאכילת בשר וחלב היא דבר נוראי, אבל אני כן שמחה לגזור מאורח החיים הטבעוני עקרונות מסויימים ולשפר את התזונה והצריכה האישית שלי. מי שמציג לי עקרונות שימושיים וטובים זוכה אצלי להערכה הרבה יותר גבוהה ממי שמנופף לי שלטים בצומת.
      הדוגמה הכי טובה לדעתי היא המחאה החברתית, שהתחילה מהפגנות וניפוף שלטים ומיצגים ואנשים שהציתו עצמם באש, אבל כשכל הפעילים לא עשו שום דבר כדי לקדם שינויים בשטח הכל התפוגג ונותרנו עם מע"מ של 18%. כל הכבוד לכל המפגינים, אבל בפועל 0 תוצאות.

      מחק
    3. כל הפעולות שאת מתארת נעשות גם במקביל. בהתחלה מעוררים מודעות, עם המודעות בא הצורך גם לחפש אלטרנטיבות. הרי מי שאין לו מודעות לנושא מלכתחילה לא יחפש אלטרנטיבות.
      אני ואת לא נסכים לעולם. אני כן רואה באכילת בשר וחבל כדבר נוראי ואני בהחלט חושבת שטבעונות זה משהו שצריך לשאוף אליו, לפחות במידת האפשר.

      מחק
  2. גם אני קצת הופתעתי מה"אווירה" בפוסט. דווקא התלבטות כמו "האם לזרוק את נעלי העור המשומשות שלי" =פעולה שאין בה שום תועלת לאף אחד, מראה בעיני על מתינות. מתינות חיובית, ואגדיל ואומר שאינני מאמינה בקיצוניות כערך, באף תחום.
    אישית אני מסכימה עם שקר החן בדברים שהיא כתבה- אני לא טבעונית ואין לי שום רצון או שאיפה להיות כזאת. אני לא רואה בזה מטרה או ערך (סורי, זה אולי לא פוליטיקלי קורקט אבל זאת האמת שלי).
    אני כן חושבת, לעומת זאת, שתיעוש, צריכה ונהנתנות הם מושגים שגדלו מעבר לכל פרופורציה בעולם המערבי, לדרגת דת כמעט, והגיע הזמן להתחיל ולצמצם בהם. וזה אומר לקנות ולאכול פחות- פחות בכלל, ופחות אוכל מעובד ומתועש בפרט. וזה יביא, בין השאר, לרווחה לבע"ח ותנאי גידול נאותים יותר ועוד מגוון תוצאות חיוביות. וזה לרגע לא אומר מבחינתי לשתות קפה עם חלב סויה. זה כן אומר לשתות פחות קפה, ורק מכוס קטנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מודעת לכך שהכיוון של הפוסט הזה מפתיע כי אני תמיד משתקפת כאדם מתון ומשתדלת להיות חיובית. אני לא חושבת שהפוסט הזה מעיד על קיצוניות, אני אף פעם לא הולכת ראש בקיר מבלי לשאול את השאלות הנכונות. אני רק מצפה שאנשים יבינו שאני מה שאני ואם אני לא בדיוק מתונה כמו שחשבו, אבל גם לא קיצונית- זה בסדר. אני לא אמחה כנגד הפגנות למען טבעונות באותה מידה שבה אני לא אחזיק שלטים ואצעק שם, לא כי זה לא בסדר מבחינתי- אלא כי זו לא אני.

      אני מעודדת הפחתה בכל רמה, גם אם ב"אני מאמין" שלי- אני מתנגדת באופן נחרץ לאכילת בשר ומוצרים מן החי. אני לא שופטת אנשים שאומרים לי שהם לא שואפים לטבעונות וזה לא סותר את העובדה שלדעתי צריך לשאוף לשם. אפשר גם וגם, אפשר לא לשפוט, אפשר לא לשייך אותנו לקטגוריות אם אנחנו לא מרגישים שאנחנו מתאימים לשם ואפשר גם להשמיע עמדות שהן לא פוליטקלי קורקט אם זה מה שאנחנו מרגישים. בפוסט הספציפי הזה אני עוסקת בזה בהקשר של טבעונות, אבל אפשר גם להשליך את זה לכל תחום אחר.

      מחק
  3. מה זה טבעוני קיצוני? אם מדובר על בנאדם שמזועזע עד עמקי נשמתו ממה שהאדם עושה לחיות אז לדעתי יש מעט מאוד טבעונים שהם לא קיצוניים, והם לרוב פסיכים של דיאטה ונטורופתיה.
    אולי טבעוניים קיצוניים הם אלו שמטיחים בכולם תמונות זוועה והאשמות שהם חלק מהשואה הזו? אלו לדעתי טבעוניים טפשים (אוקי, הגדרה לא פוליטית מספיק. אולי יותר נכון להגיד אנשים שלא מבינים אנשים ומה גורם לשינוי לעומת מה גורם להתקבעות בעמדה ותוקפנות.)
    כשעוברים לטבעונות עושים את זה בגלל המוסר, והוא יכול להיות לגמרי ספר הדרכה. אם את לא מסוגלת ללבוש את הנעלים האהובות מעור אז אל תלבשי, ואם עולות לך תמונות של ארנבונים במעבדה כל פעם שאת מתפדרת בפודרה של מאק אז אל תתפדרי. אני אישית בסדר גמור עם שני אלה. כל אחד והמוסר הפנימי שלו.
    ובנוגע לתקיפה של טבעונים מסויימים את שאר העולם: סליחה, קטונתי מלשפוט ככה אנשים. א. גם אני אכלתי בשר עד לפני פחות משנתיים וביצים וחלב עד לפני כמה חודשים. ב. אף פעם אני לא אדע בשביל מה הם נלחמים ומה בוער להם, אולי נשים מוכות? אולי פליטי מלחמה? אולי אלף ואחד דברים אחרים שלא חשבתי עליהם בחיים? איך אני יכולה לחשוב שמה שחשוב לי יותר חשוב??? כן, לי זה נראה טיעון מנצח שמעורבים כאן עוד מיליארדי יצורים חסרי ישע, אבל הטיעון המנצח שלהם נשמע בטח לא פחות מנצח בתוך אמות המוסר שלהם.

    אבל יש לי הסתייגות לקראת הסוף: משהו בקיצוניות ובתוקפנות הזאת הראה תוצאות במבחן המציאות. עובדה שיש גל טבעונים חדשים מאוד גדול, את ואני חלק מהגל הזה

    ואת בהחלט לא שגרתית בשום דבר!

    השבמחק
    תשובות
    1. אני דווקא מסכימה איתך לגמרי. אף אדם לא הפך לטבעוני כי הראו לו תמונות של עגלים רצים בדשא ושל מתכונים טבעוניים טעימים. מתכונים ושיתוף חיובי הם רק כלים שמעודדים הפיכה לטבעונות, כדי לעורר מודעות צריך לפעמים לעשות את זה בדרכים פחות נעימות, אם הן מייצגות את המציאות.

      מחק
  4. כל הכבוד שמצאת לך את הדרך שלך. זה ממש לא מובן מאליו ולא בא בקלות להרבה אנשים :-)

    השבמחק
  5. כל הכבוד לך - הדעות שלך מאוד דומות לשלי. אני אומנם צמחונית, כבר מתקרבת ל-20 שנה, אבל מה"שקטים". מי שלא יושב איתי לאכול צהריים לא יידע שאני בכלל צמחונית, אבל אם ידברו איתי על זה יבינו טוב מאוד את דעותיי.
    גם אני נמנעת מהפגנות אך משתחווה בפניהם. אני חושבת שדווקא המודעות בארץ גדלה וגם ההפגנות נהיו מתונות ונעימות יותר - למשל, בשישי האחרון ראיתי בכניסה לגן מאיר (ואני יודעת שזו לא הפעם הראשונה) עמדה של חלוקת אוכל טבעוני חינם. כמה חבר'ה עמדו וחילקו שם שווארמה צמחונית, שקשוקה ללא ביצים, כל מיני קינוחים למיניהם באופן חופשי לעוברי אורח. אני חושבת שדווקא כך המסר עובר נעים יותר - אנשים באמת מתלהבים לראות שהשד לא כזה נורא, ולא צריך לעמוד ולצעוק את זה בקולי קולות.
    כל הכבוד לחבר'ה האלה. ותודה על פוסט מקסים (מזל טוב על החצי שנה)

    השבמחק
    תשובות
    1. לדעתי הפעילות בשני המישורים חשובה ולי באופן טבעי קל יותר להשתייך למישור החיובי והנעים יותר, כי זו מי שאני, אבל אני מאוד מגבה ומכירה בחשיבות של כל אותן הפגנות וכל פעילות ההסברה שנעשית בנושא. הרעיון לחלק אוכל טבעוני הוא מקסים בעיניי. ההפגנה שבה ביקרתי וזכתה לתגובות שהיא קיצונית בגלל המיצג של הנשים באריזות הפלסטיק- התנהלה בצורה מנומסת ומסודרת להפליא לדעתי.

      מחק
  6. היי לובה,
    אני מאד מעריכה ומכבדת את העמדה שלך.
    זו סוגיה שמעסיקה גם אותי ואין ספק שהתמונות הקשות עושות את שלהן, אבל בה במידה שזה תהליך פוליטי זה גם תהליך מאד אישי שדורש הבשלה אישית ומחוייבות שאולי לא מתאימה לכל אחד.
    מכל מקום כל אחד יש לו אוטונומיה לפעול כרצונו.
    אני מאד אוהבת את הקמפיין של יום שני ללא בשר.
    כשנכנסים לאנשים לצלחת ודורשים שינוי זה יכול להיחוות כמאד תוקפני וגם זה מובן.
    בקיצור: יש פה הרבה מישורים ואני שמחה שמצאת את האיזון שנכון לך ושאת מדייקת אותו לעצמך.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה ללא ספק נושא מורכב ואני מבינה את הטיעון שאומר "צאו לי מהצלחת". מצד שני, מזדהה עוד יותר עם הטיעון שאומר שכל עוד הצלחת היא לא רק שלך אלא גם יש בה יצור שהיה פעם חי- זה לא רק עניין שלך. בקיצור, מורכב, כבר אמרנו? :)
      הקמפיין של יום שני ללא בשר הוא יופי של יוזמה, הלוואי והיו יותר כאלה.

      מחק
  7. מהצד זה נראה כאילו את לוקחת עמדה אחרת, וכן, היה מעניין לקרוא את האמת שלך.
    אני מאמינה שבדרכי נועם אפשר להשיג הרבה... ועל אף שאני לא טבעונית אני מאמינה שהגישה שלך גורמת לי להתעניין ולקרוא הרבה יותר מאשר הפעלת כוח או לחץ..

    השבמחק
    תשובות
    1. לא בהכרח, אני עדיין דוגלת בגישה הנעימה והחיובית- זו הגישה שמאפיינת אותי. יחד עם זאת, אני לא מזלזלת בחשיבותה של הגישה האסרטיבית יותר.

      מחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top