יום שבת, 17 בנובמבר 2012

כאן גרים בכיף (גם בזמני מלחמה)- חלק ב'

כשעוברים מהדרום למרכז, פיזית אמנם מצליחים להתנתק מכל ההתרחשות הלא נעימה שנשארה מאחור, אבל הפרנויות ממשיכות גם למקום החדש: כל צליל וכל סירנה גורמים ללב להחסיר פעימה, עד שנזכרים- רגע, אני באזור מוגן, שום דבר לא יכול לקרות לי כאן.

לכן, אתם בוודאי יכולים לתאר איך הרגשתי כשהאזעקה הראשונה במרכז תפסה אותי באמצע המקלחת. בדרום כבר היינו מתורגלים לאזעקות: הורגלנו לקפוץ מהמיטה החמימה באישון לילה, לאסוף את הכלבים ולהיכנס למרחב המוגן- ממש כמו נינג'ות אשדודיות קטנות.

כאן? את הדקה הראשונה העברתי, בין אדי המקלחת, בניסיון להבין איפה אני נמצאת לעזאזל והאם נטרפה עליי דעתי. בעצם, אני לא צריכה לתאר לכם את זה, כל אחד נושא אמנם את המטען שלו אבל את הבהלה שהרגשתי אני- הרגישו גם כל תושבי המרכז שלא ידעו אזעקה מהי במשך שני עשורים.

המטען הרגשי והבהלה הזו, הם גם אלו שגורמים לנו לרצות לאכול אחד את השני בחיים, בגלל כל מיני הערות שמקפיצות לנו את הפיוזים יותר מתמיד בתקופה הזו, בגלל שכל משפט שאומר האחר זוכה פתאום לכמה פרשנויות, לפחות כמו באולפן שישי בשעת מלחמה.

האמת היא שאין כאן נכון או לא נכון וכולנו מגדירים לעצמנו את הגבולות שלנו. לא העזתי לשבת לכתוב פוסט בימים הראשונים של המבצע, כשברקע יש הרוגים ואני מרפרשת את וואינט כל כמה דקות, כדי לבדוק האם המשפחה שלי זכתה למטח רקטות ברגעים האחרונים או לא.

אני מודה שגם חשתי תחושת זלזול כלפי כל מי שהמשיך לתעד את השיגרה שלו ולנופף אותה מול כל שאר באופן לא מודע, בין אם באמצעות צ'ק אינז בבתי קפה או פוסטים על שבוע האופנה. לי זה לא התאים ונראה לא ראוי, אבל ברור לי שכל אחד תופס את זה אחרת ועבור אחרים זה עשוי דווקא להיות אקספיזם מבורך וניסיון לשמור על שפיות.

ועכשיו? זה לא שעכשיו המצב נרגע ואפשר לחזור לעסוק בצלליות ובנעליים כמו תמיד. אבות, בנים ובני זוג רבים נעקרו מהבתים שלהם לצורך פעילות בשטח ואנחנו נותרנו עם התהיות היומיומיות- איך ממשיכים את השיגרה כשתמיד צריך לוודא שיש מסביבנו מרחב מוגן ועלולה לפעול אזעקה בכל רגע? כשלרובנו יש קרובי משפחה שנמצאים בשטח אש?

אז התהיות הללו גלשו גם לבלוג ותהיתי, ביני לבין עצמי ובהמשך גם בפורום של עמוד הפייסבוק שלי- האם ראוי להעלות פוסט בימים כאלה. הופתעתי לגלות שרוב התגובות היו אוהדות ודגלו בשיטה של 'חיה ותן לחיות': מי שלא מוצא לנכון לקרוא תוכן כזה- לא יקרא או ידחה את הקריאה למועד מאוחר יותר ומי שרוצה לקרוא משהו לא חדשותי יקרא וכנראה גם יהנה.



אז נכון שהשאלה האם לכתוב פוסט בימים אלה היא שולית לחלוטין ביחס לשאר הנושאים שנאלצנו להתמודד עמם בימים האחרונים, אך היא העלתה שאלה גדולה יותר והיא- איך להתנהג כלפי כל מי שבוחר לאמץ עמדה פוליטית או אפילו דפוס התנהגות שונה משלנו? את סיסמת ה"חיה ותן לחיות", אני בהחלט אנסה לאמץ לעצמי בימים הקרובים, עד כמה שאפשר.

ובינתיים, מאחר שהמטרה המוצהרת של הפוסט הייתה לספק אקספיזם לאלו שרוצים קצת לברוח מהמציאות, החלטתי להציג לכם את החלק השני של הבית שלי- המטבח. הרי כולנו ממילא מסתגרים בבתים שלנו בימים האחרונים, אז מדוע שלא אראה לכם את הבית ואת המקום שמשרה עליי תחושת בטחון בתקופה הזו?


אז במעבר חד מאוד: למטבח שלי יש כמה חסרונות וכמה יתרונות- לכן כשנכנסתי לראשונה לבית היו לי לגביו רגשות מעורבים. היתרונות הם שהמטבח הוא שטח מוגדר ולא אופן ספייס כמו במרבית הדירות החדשות, הוא מרווח יחסית ומואר. החסרונות הם אלו שרואים בתמונה- למטבח יש מראה לא עדכני והצבעים מגבילים. זה לא המטבח הלבן שרגילים לראות בכל הבתים המעוצבים ויכול לשמש לבעלים שלו מעין קנבס ריק.

מאחר שהגוונים מגבילים, לא ידעתי מה לעשות עם המטבח בשלבים ההתחלתיים. התלבטתי האם לצבוע או לשנות באופן מהותי חלקים מהמטבח ולבסוף החלטתי לא לגעת בהם- כי זו בכל זאת לא הדירה שלי- אלא רק לעשות לו סטיילינג. החלטתי להפוך את החסרון ליתרון ולהמשיך את קו הרטרו שמשרה המטבח בלאו הכי.


נתחיל מהחלק של הדלפק: הדפלק נרכש ביד2 ואני מנחשת, ניחוש פרוע בלבד, שהוא במקור מאיקאה. למרות זאת הוא נוח מאוד ושני אנשים יכולים לאכול עליו ללא כל הפרעה. הרעיון להוסיף כמה ווים ולתלות מעל הדלפק מחבתות היה שלנו, אחרי שראיתי בכל מיני בלוגי עיצוב נהדרים כלי מטבח בצבע נחושת תלויים בגאווה על קירות החדר.

שטיח המרצפות הוא מ'יש מאין' והוא נקנה בזכות המלצתה של ליאן בפוסט שלה. את המוצר עצמו אהבתי והוא מוסיף לטעמי הרבה אופי למטבח, את השירות שקיבלתי כשהזמנתי אותו אונליין- משמעותית פחות. לא מתחרטת שהזמנתי אותו, אך גם לא יכולה להמליץ בלב שלם להזמין אותו מהאתר.



השום והפלפל הנתלים הם מאיביי, למרות שהם מטופשים למדי ועשויים מפלסטיק- אני מאוד מחבבת אותם והם מזכירים לי את קערת הפירות מפלסטיק שאמא שלי החזיקה במשך שנים במטבח וכנראה מחזיקה עד עצם היום הזה.

המדף היה אחד התוספות הצבעוניות הראשונות למטבח, הוא נבנה ע"י נתן מתוך שאריות מבסיס מיטת איקאה שהשאירו כאן הדיירים הקודמים והייתה בלתי שמישה בעליל מאחר שהיא, ובכן, מאיקאה. גם לגבי המדף התלבטתי האם לצבוע לצבע עז ולבסוף החלטתי שאני מחבבת את הצבע הטבעי וכך הוא נשאר עד היום, מחזיק את אוסף הכוסות הצבעוניים שלי ואת הבלטה לסירים שנראית גם היא כמו מרצפת מאוירת. השעון הוא מאיביי אבל יתכן שבהמשך אחליף אותו בשעון עליו מאויירת מפת יפו שראיתי בחנות Made in TLV ומאוד אהבתי.




ארון התבלינים הוא בילט אין ואני דווקא מאוד מחבבת אותו. מאוד פרקטי ונוח לאחסון- וגם ויזואלית הוא מוסיף עניין לחדר. מעליו נח כאמור המדף שבנה נתן ועליו התרנגול הגאה שרכשתי בשוק הפשפשים, למורת רוחה של צחית, שטענה שהוא קריפי- ואני ממשיכה לאהוב אותו עד עצם היום הזה. התמונה שתלויה מעל המדף היא וינטג'.


התלבטתי האם לרכוש טפט שלם שיכסה את המקרר מהממגנטת ויתכן שבאמת אעשה זאת כשיצא קופון חדש (בפעם הקודמת היה אפשר לרכוש טפט שלם ב-199 ש"ח) אבל בינתיים אני אוהבת את הסידור הנוכחי שמורכב מדגלונים ממוגנטים (כבר אמרתי שאני אוהבת דגלונים?) שנרכשו כאן, בבושקה (אלמנט הבבושקות יחזור על עצמו לעתים קרובות בבית הזה) ותמונות אישיות שלנו.

נעבור למלצר החביב שמאחל לכל דיירי הבית בתיאבון. את המלצר ניתן לרכוש בכל מיני אתרים שמציעים מתנות, את שלי ספציפית רכשתי גם כן מהממגנטת. הצמדתי לו מגבת מטבח קטנה ושלט 'בון אפטיט' שרכשתי באטסי וקיבלתי פינה עם ניחוח צרפתי משהו.


המעמד של המאגים הוא וינטג' ונרכש באיביי, התאהבתי בצבע האדום הכהה ובציור המקסים של הפרחים בבסיס המעמד, הוא אפילו חתום. מכונת המסטיקים המניאטורית נרכשה גם היא באיביי. את הבקבוקים של אריזונה אני שומרת כי אני אוהבת מאוד את האריזות שלהם (וגם את התה עצמו). את הצלוחית הקטנה רכשתי בתור תיירת לכל דבר, כשביקרתי בירושלים.


 

 


גם המדבקות שעל השיש הן תוספת שלי, מדובר במדבקות שנצמדות לאריחים באמצעות מים ונקראות באנגלית Waliies. הן דורשות מעט מאוד עבודה, לא מלכלכות וניתן להסיר בקלות. את המדבקות שנשארו לי העברתי לאמא שלי, אצלה האריחים הם בדיוק בגודל של המדבקות וגם לה יצא לוק יפה. המעמד לספוג הוא מג'ינג'ר- חנות שאותה אזכיר לא פעם ולא פעמיים בהקשר של עיצוב הבית ואפילו בפוסט הזה.


סבון הניקוי הוא למעשה סבון רגיל שהסרתי ממנו את כל המדבקות שלו והלבשתי אותו בסינר ג'ינג'ר חמוד שרכשתי באיביי.


הכד הוא וינטג' ויש לו מראה ים תיכוני שאני מאוד אוהבת. לפעמים אני מכניסה לתוכו פרחים אבל שאר הזמן אני אוהבת אותו גם כשהוא ריק. הוא אפילו הכניס אותי לאובססיית כדים קלה.




הצלחות הלבנות עם העיטור הוא מגולף אנד קו, הצלחות הצבעוניות יותר הן של המותג French bull והן נקנו בסוהו. ברור לי לחלוטין שזה רק תחילת אוסף צלחות המלמין שלי. קרש החיתוך שיכול לשמש גם ככלי הגשה/ מעמד לכלים חמים הוא של ג'וזף- מותג שיש לו כל מיני פתרונות חכמים עבור המטבח והוא נרכש בסוהו גם כן. מעמד הסכינים הצבעוניים הוא מאיביי.




כוסות הבבושקה (אמרתי לכם?) הם מסוהו, שתי הכוסות והכף למרק הם של ג'ינג'ר (אמרתי לכם*2?)

אז זה הבית שלי, לצערי תוך כדי כתיבת הפוסט הזה התבשרתי על כך שטיל נפל בשטח בנוי באשדוד, מה שרק ממחיש את השיגרה המטורפת שכולנו נקלענו אליה בימים הקרובים. לכן, לכל מי שחווה את המצב הנוראי הזה על בשרו, לכל מי שמנסה לחיות את השיגרה שלו במרכז אך מרגיש דרוך ולכל מי שעוקב אחר ההתרחשויות מכל מקום אחר בארץ- אאחל לכולכם ימים רגועים יותר


21 תגובות:

  1. הבית שלכם מהמם ומלא השקעה בפרטים הקטנים.
    הוא נראה פשוט צבעוני חמים וביתי, נהנתי מאוד גם מהפוסט הקודם
    ושתדעי לך שבזכות השאלה ששאלת בפייסבוק על פרסום הפוסט גם אני קיבלתי חיזוק רציני מאוד ובזכות השרשור שם העלתי גם אני פוסט

    השבמחק
    תשובות
    1. התגובות שקיבלתי לשאלה גרמו לי להבין שבזמן הקרוב כנראה שום זמן לא יהיה באמת זמן טוב להעלאת פוסט או להעלאת דיון על נושאים אחרים, אבל אנחנו מוכרחים לנסות לשמור על שפיות למרות הכל.ובינתיים, אני ניגשת לקריאת הפוסט שלך, זה יהיה מרענן לעומת העדכונים בYNET :)

      מחק
  2. מקסים מקסים! בהשראתך, סוףסוף הבוקר לקחתי את ניר בעלי לסשן צילומים ביתיים גם כן!

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף, מחכה לפוסטים שלך :)

      מחק
  3. להלביש סינר לסבון כלים - אין לתאר כמה שזה את! D-:
    כמו שאת יודעת אני אוהבת מטבחים שהם חדרים סגורים ומהמטבח שלך עשית פינה צבעונית וחמודה מאד. עכשיו רק צריך להתחיל לעשות בו יותר שימוש ;-)

    השבמחק
    תשובות
    1. מקווה לחזור לבשל בקרוב מאוד ולהפסיק להתעצל ללא סיבה :)

      מחק
  4. כל הכבוד על ההשקעה בפרטים הקטנים של הבית מקסים:-)

    השבמחק
  5. מיד בתמונה הראשונה זיהיתי את השטיח, ראיתי אותו באתר שלהם והתלבטתי רבות אם לקנות אותו או לא (הרצפה במטבח שלנו זוועתית וממש רציתי להסתיר את זה איכשהו). בינתיים עוד לא קניתי...
    המטבח נראה מזמין וכיפי, רואים שהכלים כל פרט בו נבחר בקפידה.
    שיהיה המשך שבוע שקט...

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אצלנו המרצפות במטבח מזעזעות באופן מיוחד, כנראה הונחו עליהן רהיטים כבדים או אלוהים יודע מה, כי גם באזור שבו דיקסי נשכבה באופן אסטרטגי וגם בין המקרר לשולחן של המיקרו יש כתמים כהים שלא ניתן להעלים בשום צורה אלא אם כן מחליפים מרצפות. השטיח אמנם נקנה במקור כדי להסתיר אזור אחד של כתמים, אבל בסוף החלטתי שהוא מתאים יותר מתחת לדלפק.

      מחק
  6. בדירות שכורות תמיד יש את הדילמה של כמה להשקיע, את התמודדת איתה מעולה, המטבח שלכם מקסים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. דילמה מוכרת היטב, בדירה הקודמת התמודדתי איתה בצורה הפוכה לגמרי. הפעם אני חושבת שהשקעתי יותר מהדייר הממוצע, אבל אם אני עובדת מהבית ואני מקווה לגור כאן לטווח ארוך- זו נראית לי כמו השקעה שווה. אנחנו אלה שצריכים לגור כאן בסופו של דבר :)

      מחק
  7. Hello !! I am your newest follower /

    Appreciate if U can FOLLOW me back Please ?:)

    Very pretty and classy, love the look :)
    I follow you now ! Wanna be your friend!
    Follow me back on facebook ,instagram, twitter,and GFC and add me as a friend in GFC
    love you dear :)

    Marcchanelette.blogspot.com
    MarcBelle Chanelene

    השבמחק
  8. אוי אשה יפה וכשרונית שכמותך, מקסים ומלבב ומשובב את הנפש.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יקירתי, שמח אצלנו בבית :)

      מחק
  9. כל כך הזדהיתי עם תחושת הדריכות והצמרמורת שחולפת לי בגוף כל פעם שאני שומעת רעש חזק.. אבל טוב עשית שפרסמת את הפוסט הזה, כל כך הרבה נחמה אפשר לשאוב מיופי, נגיעה אישית. המטבח מקסים, תודה על השיתוף.

    השבמחק
  10. היי לובה, מטבח חמים ומקסים!
    ומאיפה המבדקות לשיש? כמה עלו?
    תודה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. היי יעל!
      המדבקות לשיש הם מאיביי, נסי לחפש Kitchen wallies
      הן עלו בערך 40-50 ש"ח עבור חבילה של כ-24 מדבקות

      מחק
  11. תה אריזונה. יאם. אני הכי אוהבת את האוכמניות. הבית שלך נראה מקסים. אני נוטה להזניח את עיצוב הבית כי בשנים האחרונות עברנו כמעט כל שנה. איזה מוזר לראות דווקא את עצמי בדיון הפייסבוק.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top