יום חמישי, 28 ביוני 2012

בוטיק הפינוקים

אפתח בגילוי נאות, לאחר שחלקכן ביקשתן שהוא יפורסם בתחילת הרשומה ולא בסיומה: אתמול הוזמנתי יחד עם שרונה וכמה קולגות נוספות להשקת יום רביעי המחודש בבוטיק המעצבים בסנטר. בתפריט היו שלל פינוקים כמו צביעת לק, פן או בייביליס לבחירתה של הבלוגרית, סשן איפור ע"י מאק ולבסוף צילומים מקצועיים ברחבת הבוטיק.

אני מודה ומתוודה שההזמנה שנחתה אצלי במייל ובתוכה הבטחות לשלל הפינוקים קסמה לי ולכן אישרתי את הגעתי, גם בחום האימים הזה, מהר למדי. אחרי הכל, השקות חווייתיות כאלה הן לרוב נחמדות לא רק עבור הבלוגריות, אלא גם יש בהן ערך מוסף לקוראים והרי מדובר במצב win win לכל הצדדים.

אני גם מבינה ללבם של מארגני האירוע שהחליטו לארגן משהו כייפי וקצת שונה מהאירועים הרגילים, שהם לרוב רק אינפורמטיביים אך גם חסרי כל ערך מוסף ואפילו מפרגנת להם על ההחלטה להשקיע קצת יותר ולנסות לקלוע לטעמנו.

רק לאחר שכבר הגעתי לבוטיק, הבנתי שאני מרגישה קצת לא בנוח עם הספא שנבנה שם. אני ויתר הבנות התבקשנו לבחור פריט של אחת המעצבות במקום ולהצטלם לבושות בו, כך שללא ספק מדובר ביחסי ציבור נהדרים עבור המעצבות שעיצוביהן נבחרו, אך באופן כללי הרגשתי שעמדות הספא הניידות היו קצת מנותקות מהמציאות ובוודאי מהסיבה שלשמה התכנסנו. לכן, אני ושרונה היינו הטרחניות היחידות שבחרו לוותר על מסע העינוגים הפומבי.

אז נכון שהערך המוסף הוא נחמד אבל מוכרח להישמר איזון בין האינפורמציה שמקבלים באירוע, שאותה בסופו של דבר מעבירים לקוראים לבין הפאן הפרטי והחוויות שילוו אותנו ביציאה מהבוטיק. אני מוכרחה לציין שנהניתי מאוד מהסיור המודרך שקיבלנו ע"י מירית אבוקסיס המקסימה, מנהלת הפרוייקטים והאחראית על היריד ובו היא הציגה לנו באופן אישי את כל מעצבי התכשיטים. למעשה, נהניתי מהסיור משמעותית יותר מכל צביעת ציפורניים או סשן איפור שניתן היה לקבל במקום.

דוכני התכשיטים חשפו בפנינו תמונה מעניינת: מדובר באוסף מעצבים מתחילים ומתחילים פחות, חלקם בוגרי שנקר ובעלי הכשרה מקצועית וחלקם אוטודידקטיים, חלקם מוכשרים מאוד (וכמובן שההשכלה לא תמיד מהווה אינדיקציה לכשרון) ומציגים עיצוביים ייחודיים, בעוד שחלק מהם נשענים על עיצובים מוכרים ונמכרים היטב, עד לרמה שקשה להפריד בין עיצוב אחד למשנהו.

כשאני מדברת על עיצובים מוכרים, אני מתכוונת כמובן למראה הרומנטי והעדין לצד שרשראות ועגילי אוברסייז העשויים מפלסטיק צבעוני (שלא לומר המוני). כמובן שלא מדובר בתופעה ייחודית לתעשיית התכשיטים, בכל תחום אפשר למצוא חלוצים שהם מוכשרים וייחודים באמת לצד אחרים שמנסים לרכב על הגל.

בין דוכני בגדי המעצבים לעומת זאת, לא יצא לי לסייר ולבחון לעומק כפי שהייתי רוצה. אני לא מעוניינת לכתוב ביקורת על רגל אחת ולכן הפעם אעדיף להתרכז בתכשיטים שאהבתי ובחרתי לצלם ולא באירוע עצמו או אפילו בבגדים כאמור. להבא, אשמח אם תינתן חשיפה ראויה יותר למעצבים עצמם לצד שאר הגימיקים והפינוקים, שכן ברגע שאוספים קומץ של אנשים מוכשרים תחת קורת גג אחת, אני מאמינה שזו צריכה להיות סיבה מספיק טובה לרצות לכתוב עליהם גם בלי הבונוסים בצד.

ועכשיו לענייננו:



הראשונה שאת עיצוביה אציג היא מיכל בן עמי. היא מעצבת תכשיטי כלות בהגדרתה הראשונית אך היא מגוונת עם ליין שמאוד מוצא חן בעיניי, המורכב מניטים ויש לו אדג' שונה מאוד מתכשיטי הכלות העדינים שאליהם הורגלנו ובצדק. למעשה, אהבתי לליין הניטים שלה גרמה לי להתחדש בעצמי בעגילים שאציג כאן בהמשך.

מיכל, למי שתוהה, לומדת צורפות בשנקר ואל עולם הכלות הגיעה לאחר שהיא עצמה חיפשה תכשיט ליום החתונה. ככה זה, לפעמים מתוך הצורך מגלים כשרונות חבויים. ימיי ככלה מאחוריי ולכן אני מרשה לעצמי לזנוח את ליין תכשיטי הכלות שלה ולהתרכז בעיקר בליין הניטים המשובח. חוץ מזה, ראוי לציין שמיכל היא בחורה מדהימה ביופייה, אז כבר יש סיבה טובה לבוא לבקר אותה אישית.




מלינקה היא אהבה חדשה אך מוכרת שלי ולכן על עיצוביה לא ארחיב הפעם. רק אספר שאל אוסף היצירות הנפלא שלה נוספו גם מסרקיות מקסימות וזולות יחסית (50 ש"ח בלבד) וסיכות ראש. אני מקווה מאוד שבעתיד היא תרחיב את הליין שלה למוצרים נוספים ואשמח לראות עבודות נוספות שלה.




השלישית ברשימה היא ליאת דעדוש, יוצרת ובעלת המותג Gioielli (אל תנסו אפילו לומר את זה בבית). מדובר בצורפת שעובדת עם כסף וזהב ועוסקת בעבודות יד. לכל התכשיטים שלה יש מראה מסולסל ומודרני, תכשיטי שרונה כפי שאני נוהגת להגדיר אותם, אך האמת היא שגם אהבתי אותם מאוד בעצמי ואשמח לרכוש עגילים מעשה ידיה בעתיד הקרוב.

אחרון חביב הוא המעצב דוד כהן, שאת עיצוביו לא צילמתי ואני קצת מתחרטת על כך, שכן גם הוא ברנש מוכשר שחיבבתי. גם דוד, בדומה לליאת דעדוש, מכין תכשיטים ואקססוריז בעבודת יד. הוא עוסק בשילובי חומרים שונים כמו עור ומתכות ובהתאם לכך גם התוצאות מגוונות, חלקן רומנטיות ולחלקן יש אפילו מראה תעשייתי מחוספס. לא לכל העיצובים התחברתי אך בהחלט יש לו כמה פיסים מאוד מרשימים ובעיקר הרבה פוטנציאל.

הוספתי קישורים לעמודי הפייסבוק של המעצבים  לצורך התרשמות נוספת וכמובן שגם אפנה אתכם לבוטיק המעצבים בסנטר כדי לפגוש אותם ולהתרשם מהעיצובים בלייב, גם בלי מניקור ואיפור קומפלט על הדרך. בוטיק המעצבים פעיל בימי חמישי, בין השעות 16:00-21:00 ובשישי בשעות 10:00-16:00 ולרגל הקיץ, הוא פעיל גם בימי רביעי, בין השעות 16:00-21:00, בדיזינגוף סנטר קומה 1-.



ועכשיו, עזבו שטויות, הסופ"ש הגיע!

4 תגובות:

  1. יש לי זוד עגילים של ליאת דעדוש, הם מקסימים ואני אוהבת לשים א שניהם על אותה האוזן.
    העבודה שלה עדינה ומוקדפת, אני מאוד מתחברת לקו שלה.

    השבמחק
  2. אני מתה על בוטיק המעצבים של הסנטר :-) נראה לי שזה מתחם השופינג היחיד שעוד לא הצליח למצות את עצמו בעבורי. אז הם יהיו פתוחים עכשיו גם ברביעי, זה מה שאת אומרת בעצם?

    אם את חוזרת לשם לבדיקה נוספת, אני ממש ממליצה על הדוכנים של סיוון רג'ואן והאני בי. לא בהכרח שמלות ליומיום (לפחות לא במקרה שלי), אבל כאלו שגורמות לך להרגיש מה-זה טוב עם עצמך. עוד לא מצאתי מעצב/ת מכנסיים מוצלח בבוטיק, בביקור הבא שלי שם אני מתכוונת לבלוש אחר אחד שכזה.

    לגבי אירוע הבלוגריות: סשן הצילומים נראה לי קצת מביך (אם כי אני מבינה את רעיון הקד"מ שעומד מאחוריו, מה גם שרוב הבלוגריות הן אכן מהזן המצטלם), אבל מה אכפת לך משאר העניינים? זה לא שילדים סודנים ימרקו את כפות רגליך. את הגילוי הנאות והמוסרי כבר עשית, ואם עד כה לא התקלקלת והתמסחרת - אין סיבה שזה יקרה עכשיו. את מסקרת את האירוע, פרגני לעצמך את כל החוויה!

    השבמחק
  3. הקלאצ׳ים הפסטליים של מלינקה מקסימים.
    אני דווקא הייתי הולכת על מניקור. תמיד כיף לק רענן. איפור זה אף פעם לא הקטע שלי כי רוב המאפרות לא יודעות לאפר אותי נכון. או אפילו פן בלחות הזאת נשמע טוב. לא כל כך הבנתי למה זה לא היה ניראה לך נכון. 

    השבמחק
  4. BeautyBitch- יש לה יצירות נפלאות, ממש מקווה שיצא לי לקנות עגילים שלה בקרוב.

    לגבי האירוע עצמו- לצאת משם מרוחה בלק חדש זה אחלה, אבל כשמתרכזים אך ורק בזה ולא באירוע עצמו- לי זה מפריע ומרגיש לא רלוונטי.

    זו לא הייתה איזו מין התקוממות עקרונית, הרי באתי בידיעה שזה מה שיהיה שם, אבל כשראיתי איך זה מתנהל בפועל- זה מה שעשה לי אנטי. אולי היה צריך להיות שם כדי להבין במה מדובר ואולי זו באמת רק שריטה אישית שלי, גם זה קורה. בכל אופן, כשמשהו מפריע לי, אני מרגישה חופשיה לשתף.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top