יום חמישי, 3 במאי 2012

יחסינו לאן?

עולם יחסי הציבור מעסיק מאוד בלוגריות המשתייכות לנישת הצרכנות. בעבר חשבתי שמדובר בנושא הרלוונטי ומעניין אותנו בלבד, אבל לאחרונה, כשהנושא הפסיק להיות טאבו ויותר בלוגריות התחילו להציף את הדילמות מעל פני השטח, גיליתי סוגיה שמטרידה גם לא מעט קוראים- מה שאותי מאוד משמח.

הגישה שלי כלפי יחסי הציבור הייתה אמביוולנטית מאז ומתמיד. כשרק התחלתי את דרכי כבלוגרית וכל הנושא הזה היה עוד בחיתוליו, משרדי יחסי הציבור לא ממש ידעו כיצד לעבוד מול הבלוגריות וגם אני לא ממש ידעתי כיצד לעכל את ההצעות המתקבלות.

אני מתייחסת לתקופה מלפני שלוש שנים, מה שאומר שהייתי צעירה יותר בשלוש שנים וכנראה גם היה לי קל יותר להתרגש מכל מיני מחוות קטנות, על אף הידיעה שעומד מאחוריהן אינטרס שיווקי. אז גם אחזה בי גישת ה'לא נעים לי'- איך אוכל להעביר ביקורת על מתנה שניתנה לי בחינם? הרי זה נוגד את כל מה שאמא אי פעם לימדה אותי על נימוסין ועל הליכות.

אז אחרי תקופה קצרה שבה נהניתי מה'פרי האסור' ואספתי כמה מתנות שחלקן היו שימושיות לי וחלקן ממש לא, הבנתי שזה בא על חשבון היושרה שלי בתור בלוגרית (כן, יש חיה כזו) ולכן החלטתי להפסיק לעבוד עם משרדי יחסי הציבור באופן מוחלט.

כן, זו הייתה לובה מודל 2009- הכל או כלום, קצת קיצונית, די מעצבנת. 'אם לא תדעי לעבוד נכון מול משרדי יחסי הציבור, אעניש אותך ולא תעבדי איתם בכלל, אלא תצטרכי להסתגר בחדר אמבטיה חשוך עם מוצרים שנקנו מכספך בלבד'- נזפתי בעצמי והתבוננתי כיצד נוצרו בינתיים יחסי עבודה מעניינים בין הבלוגריות האחרות לבין משרדי היח"צ, לטוב ולרע.

כשחזרתי לבלוגספירה, היה לי חשוב להניף שוב את דגל האתיקה הטרחני בגאון: כבר ממש תכננתי לכתוב פוסט ארוך ומנומק לגבי העמדה שלי בנושא, עד שחברה טובה עצרה אותי ואמרה שלא מוכרחים לסווג הכל תחת הצהרות והגדרות, אלא עדיף לפעול במעשים, כמעין.You practice what you preach -

אז החלטתי לאמץ את הגישה הזו ולהניח לטחנות הרוח לפעול כסדרן. עד אז היה לי ניסיון דל בעבודה מול יחסי הציבור, אבל ניסיון רב בתור קוראת בלוגים היה לי גם היה ולכן החלטתי להתבסס על אותן חוויות כקוראת וליישם אותן גם בבלוג שלי.

מי שבוחר להחמיר, בדרך כלל מאמין שקבלת מתנות בתמורה לביקורת היא אסורה בכל המקרים, שהרי גם אם מצהירים על כך בגלוי, יש סיכוי שאקט הנתינה ישפיע באופן לא מודע על כושר השיפוט. על אף שיש בכך מן האמת, לרוב אני הרבה יותר סלחנית בגישתי ומוכנה לקבל ביקורות בתנאי שמופיע בהן גילוי נאות.

מבחינתי גילוי הנאות הוא אות שקיפות מצדה של הבלוגרית, המודיע לי על כך שהמוצר ניתן בחינם ולמרות זאת הבלוגרית עושה את מירב מאמציה על מנת לספק לי ביקורת אובייקטיבית. הבחירה האם להאמין לביקורת הזו או לא מבוססת על מערכת השיקולים שלי ועל היכרותי עם אותה הבלוגרית, ובכל אופן אני לרוב לא נוהגת להסתמך על ביקורת אחת בלבד.

גם המינון של יחסי הציבור בבלוג חשוב לי: אין לי התנגדות להיחשף למוצרים חדשים שמנסים להטמיע בשוק, אבל חשוב לי שזה לא יהיה התוכן היחידי שאיחשף אליו, אחרת אין שום ערך מוסף לבלוג ואז הוא גם מאבד את הרלוונטיות שלו עבורי.

על אף בחירתי לא לעבוד עם חלק ממשרדי יחסי הציבור ועל אף שגם חלק ממשרדי יחסי הציבור בחרו לא לעבוד איתי, אני בכל זאת מודעת לכל מה שמתרחש 'מאחורי הקלעים' בבלוגספירה, כגון השקות של מוצרים חדשים ואירועי היח"צ השונים ,ולכן צורם לי לגלות עוד ועוד בלוגריות שהשקיפות היא מהן והלאה.

צורמת לי הרבה יותר ההבנה שאילולא החשיפה הזו אל כל מה שנעשה מאחורי הקלעים, יש סיכוי סביר שבתור קוראת בלוגים מתחילה לעולם לא הייתי מודעת לכך שביקורות מסויימות נכתבות בצורה אוהדת רק מתוך רצון לספק את דרישותיו של משרד יחסי ציבור כזה או אחר או כדי 'להצדיק' את המתנה שניתנה לבלוגרית בסיום האירוע.

זה לא משנה מבחינתי האם גילוי הנאות מופיע כחלק מהטקסט או כשורה נפרדת ולא חשוב לי האם הוא כתוב בצורה ישירה או נרמז- העיקר שיופיע .אמנם גם אני הייתי רוצה ליהנות מהידיעה שהקוראות שלי יכולות לסמוך על דעתי מבלי שאציין מה התקבל ומה נקנה, אני מעדיפה לא לעשות את הבחירה הזו במקומן אלא לאפשר להן להחליט .

אז מה השורה התחתונה שלי? עדיין לא החלטתי. לא החלטתי אם זה פוסט סטייל נחמיה שטרסלר שנועד להזהיר את הקוראות מפני כל מיני עוולות שאליהן אני נחשפת כבלוגרית או אם מדובר בהוצאת קיטור סתמית, אבל בכל אופן, אני מאמינה שיש כאן פוטנציאל לניהול דיון מעניין.

אני פונה דווקא אליכן כקוראות ורוצה לדעת איך זה נראה מהצד שלכן: איך אתן מרגישות לגבי פוסטים שמופיעים בהם מוצרים שנשלחו בחינם? האם אתן מרגישות שאלו פוסטים מעניינים או מדלגות הלאה? מה אתן מרגישות לגבי סוגיית גילוי הנאות?

וכעת לצורך המחשה, אדגים לכן את התנהלותה של הבלוגרית השנואה עליי ביקום:


בבוקר יום ה' קיבלה הבלוגרית מוצר שאת שמו לא נזכיר- לסקירה.


ראשית, בחנה אותו היטב.


לאחר רחרוח קצר קבעה כי נעים הוא הריח.


הטעם, לעומת זאת, מפוקפק למדי.


וגם להתכרבל איתו לא נוח.
 

למרות זאת, הוא נותן אפקט הארה הורס לקפלים!
  

ראתה הבלוגרית כי טוב ומה עשתה? ביקשה עוד ועוד מתנות בחינם

41 תגובות:

  1. בהתחשב בעובדה שפרי בעצמה היא מתנת יח"צ, מן הראוי היה לצרף לפחות שורת גילוי נאות בסיומו של הפוסט! כבר אין על מי לסמוך בימינו

    השבמחק
  2. העמדה שלי על רגל אחת:
    כשבלוגרית מעניינת אותי, היא מעניינת אותי בתור דמות ולכן גם היא בלוגרית אופנה מעניין אותי מה היא כותבת על אירוע תרבות או על מוצר קוסמטיקה או על מסעדה.
    כשזה בא במינון הגיוני ולא בכל שבוע, או שהבלוג לא הופך למסחרי נטו - זה דווקא נחמד. אני עוקבת אחרי הרבה בלוגים כאלה ודי נהנית להרחיב את האופקים שלי.

    ברגע שאני עולה על בלוגרית שהיא משקרת לי בפרצוף (לא כותבת שהיא קיבלה מוצר/שירות חינם או מעתיקה קומוניקט מהיח"צ) היא אוטומטית "פסולה" בעיניי.

    ההרגשה שלי שבלוגרים מגיעים מהמקום הנקי והאישי וצריכים לשמור על המקום הזה. אנחנו לא עיתונאים מסיבה מסויימת, והיא בעיקר שהבלוג הוא מקום אישי.
    אם אני מרגישה שמישהי לא כותבת ממקום אישי היא פשוט לא בלוגרית יותר...

    השבמחק
  3. ישראלה- מתי? מתי כתבתי שפרי היא מתנת יח"צ?? שאספר לך שוב את סיפור ההצלה ההירואי שלה?

    מיכל- מסכימה עם כל מה שכתבת, הבעיה היא שכמות הבלוגריות שמסוות במכוון (כך רק ניתן לשער) את העובדה שמוצר מסויים ניתן להן במתנה עולה בהתמדה.

    השבמחק
  4. כרגיל, יקירתי, את מיטיבה להתנסח ולשים את הדברים על השולחן. לשאלתך, את אמוני רכשת כבר מזה זמן רב, עוד מימי "לובה מודל 2009", ולכן, כפי שאמרת בעצמך, אני כ"כ סומכת עליך ועל חוש השיפוט שלך, שאין ספק שהמלצה שלך, לטוב ולרע, בהחלט תשפיע על הבחירה שלי במוצר מסוים. זה לא שארוץ לקנות אותו (או להיפך), אבל אם במקרה בדיוק אני מחפשת כזה, הרי שההחלטה שלי תושפע, לפחות בחלקה, ממה שכתבת. לעומתך, אני עוקבת לאורך תקופה ארוכה אחרי בלוגים נוספים. אני לא רוצה סתם להשמיץ, למרות שאני כביכול "אנונימית" ויכולה לעשות זאת חופשי, אבל אני מאמינה שמי שעוקבת בדריכות כמוני, תדע בדיוק על מי אני מדברת. יש כמה בלוגריות שאפילו לא טורחות להסוות את ה"פוסט" שלהן ופשוט עושות "העתק-הדבק" מתוך אתר החברה שאת מוצריהן את סוקרותף בלי בושה, ולמותר לציין, בלי אפילו שמץ של השקעה או מתן קרדיט לקוראות. מדובר גם באותן בלוגריות שגם מתגאות שהן בדיאטת "ללא קניות" תקופה ארוכה - פעם שאלתי את אחת מהן האם כל המוצרים שהיא מקבלת כל יום וכל היום נכללים בדיאטה הזו (היא כמובן לא רק שלא ענתה לי אלא גם לא העלתה את התגובה שלי לבלוג...)?!... כמו בכל דבר בחיים, צריך למצוא את דרך המלך ולעשות הכל במידה ובמינונים נכונים ולסמוך על הקוראות/ים שידעו לברור את המוץ מן התבן.

    השבמחק
  5. אנונימית- קודם כל, אני מעריכה את העובדה שלמרות החיסיון שמאפשר לך לכתוב מה שתרצי, בחרת לא לציין כאן שמות.

    דרך המלך, לפחות לפי חווייתי האישית, רצופת טעויות ומבחינתי זה בסדר- כל עוד הדברים נעשים בתום לב. בסך הכל, יש כאן הרבה גבולות אפורים ולא תמיד ברור מה אסור ומה מותר.

    כשהדברים לא נעשים בתום לב אלא במכוון וכחלק מהשיטה המוכרת שמטרתה לחלוב עוד ועוד מתנות וחינמים- אז זה ממש לא תקין, אלא מאוד מקומם.

    השבמחק
  6. אני עם האנונימית - בנית לעצמך מוניטין וברור לי, כקוראת, שהבלוג כולו רצוף בהתרשמויותיך האישיות.

    לגבי מתקפת היח"צ שפושה בכל - זה בעיקר מצחיק אותי. כלומר, קצת מרגיז אותי לחשוב שיש מי שמזלזל באינטליגנציה שלי עד כדי כך וחושב שאשתכנע מניסוחי "קופי פייסט" עבשים, אבל משעשע אותי לחשוב מה עובר לאותן בחורות בראש במהלך "כתיבת" הפוסט (אני מדמיינת אותן עושות זאת בתחושת חשיבות עליונה עילאית, כאילו היו מינימום כריסטיאן אמנפור).

    השבמחק
  7. פרי היא אחת הבלוגריות היחידות שאני סומכת עליהם בעיניים עצומות! ממש מודל לחיקוי! :)

    השבמחק
  8. מרג'ורי- אני בטוחה שכך הן מרגישות

    קורין- חבל שאת נאיבית. פרי היא בלוגרית תחמנית וחסרת ערכים.

    השבמחק
  9. פרי מקסימה! :)
    אני בעד להמשיך לשים תמונות שלה (גם בצירוף מוצרים אפשרי) לבלוג :)
    אני כמוך, הרגשתי המון זמן שאני לא מוכנה לקבל מתנות חינם ואני לא רוצה להיות חלק מה"יחץ" הרע והנוראי.
    והיום אני קצת נפתחת. לא ממש יצא לי לסקר משהו שקיבלתי מיחץ (אבל כן יצא לי לסקר כמה מוצרים שקיבלתי בחינם)
    אני לא חושבת שתהיה לי בעיה לכתוב את דעתי על מוצר ולא משנה מאיפה הוא הגיע. אני כן אהיה עדינה עם הביקורת בכדי לא לפגוע, אבל עדיין אכתוב את החיוב והשלילה גם כן.
    אני חושבת שיתכן והייתי נוטה ליותר "כסחיסטיות" על מוצר ששילמתי עליו. אבל בינינו, אם אני עושה את זה, זה לא יפה מצידי גם ככה :) כי מה שטוב לי, לאו דווקא טוב למישהי אחרת ולהיפך, בעיקר בתחום הזה שהוא כ"כ סובייקטיבי.
    אני מודעת לזה שיש המון בלוגריות נוראיות, אבל יש לי את הגרעין שלי שאני נהנית ממנו וגם הוא לא קטן בכלל (אני משערת סביב ה 20 בלוגריות אם לא מעט יותר). גם ככה אני מתקשה לעקוב אחרי כולן, ובחיי שאני משתדלת :) כך שאם יש עוד בלוגריות רעות - לא ממש אכפת לי. אני מוקפת בבלוגריות מצוינות!

    השבמחק
  10. ועוד משהו ששכחתי לציין, בסופו של דבר, מה שאני חושבת על הבלוגרית בתור בן אדם מאוד משפיע על היכולת שלי (כן/לא) לעקוב אחריה. אם אני לא מעריכה אותה, או לא מחבבת אותה, לא ארצה להגיב אצלה.
    גם מאוד חשובה לי התקשורת ביני לבין הבלוגריות האחרות. אם אני טורחת ועונה (ואני תמיד עונה ברצינות אחרי קריאה מעמיקה) אני מעריכה שיש איזשהו שיח.
    אני יודעת שלא כל בלוגרית עונה לכל התגובות שלה, ולפעמים יש באמת המוני תגובות, ואני יודעת שלא תמיד יש מה לענות (אז לא עונים) או מתי לענות בגלל עומס שכולנו חוות, אבל בכל זאת, בשבילי יש לזה משמעות אבל זה לא שאני סוקלת מישהי שחושבת אחרת ממני או מתנהלת אחרת.

    השבמחק
  11. משום מה, אצלי תהליך המחשבה הוא הפוך ולא ברור לי איך אפשר לחבב בלוגרית, גם אם היא נחמדה במציאות, כשכל מה שהיא מפרסמת הם קומוניקטים מהזן העלוב ביותר. אם אני לא מסוגלת לקרוא בלוג של מישהי, איך הגיוני שנוכל להסתדר זו עם זו במציאות?

    כן, אני פנאטית.

    השבמחק
  12. אני לא אחבב מישהי במציאות אם כל מה שיש לה להציג זה קומוניקטים :) אז זה מסתדר אצלי מצוין :)

    השבמחק
  13. היו מספר בלוגים שמאוד חיבבתי ופקדתי בקביעות, אך הם הפכו לאט לאט לסוג של עיתון מרוח במודעות וזה גרם לי פחות להעריך אותם (חלקם אף חדלתי מלקרוא) .

    עוד משהו שמעצבן אותי כקוראת זה להיכנס לבלוגים שונים ולראות את אותם המוצרים/ השקות ולקרוא את אותו התוכן...
    שונאת את זה.

    השבמחק
  14. היי לובה,
    דיון מעניין וחשוב :)

    בעיני אותן בלוגריות שאת מדברת עליהן לא שונות ממדור צרכנות בעיתון - שהרי כולנו יודעים שהכותבים בעיתונים מקבלים "מתנות" מהיחצנים לצורך כתבות על מוצרים. ועדיין בשום מקום לא מצויין שהעיתונאי קיבל את המוצר במתנה :) האם ביקורתה של הבלוגרית היא יותר אמינה משל העיתונאי (או פחות)? לא יודעת, מה שבטוח שלא מזיק לקבל עוד מידע מעוד מקור....

    לשאלה האם בלוג שמיחצן מוצרים הוא יותר או פחות מעניין/איכותי. זה כבר תלוי איזה סוג של מידע מחפשים, או מה מצפים מהבלוג.... מה שכן, אני חייבת להודות שהצפה פירסומית תורמת לתחושת המסחריות בבלוגים......

    אנסטסיה

    השבמחק
  15. הי.
    אני כרגיל נהנתי לקרוא את העמדה שלך.
    אבל אני כבר הפס.תי לשפוט בלוגריות אחרות מאז הפוסט על קירות חניונים בספטמבר 2009. אני חושבת שהקוראים הם אלה שמצביעים במספר הכניסות לבלוג לבלוגים שבהם הם נותנים אמון.

    אני גם מאמינה שאני אוהבת לקרוא בלוגים מסויימים בגלל שיש בהם משהו שנוגע בי, מעניין, פשוט ואולי גם יומיומי. ממש לא מעניין אותי אם הבלוגריות מסקרות מוצרים שהן קנו או קיבלו. כל אחת והדרך שלה להציג את זה בבלוג. גילוי נאות או לא, זה ממש לא ענייני. העיקר שאני נותנת בה אמון. ויודעת שלא משנה אם זה בחינם או בכסף היא כותבת על זה כי זה באמת משהו שהיא אוהבת. אני לעולם לא אכתוב בבלוג על משהו שהוא לא לטעמי רק כדי לרצות מישהו.

    הייתי מאוד רוצה לראות בבלוגים הישראלים יותר השקעה ויותר אותנטיות באופן כללי ולמרות שמכונת היחצ של מוצרי הקוסמטיקה משונית מאוד, זה לא חייב להיות התוכן היחיד בבלוג ואם רוצים אז בקצת מאמץ ומחשבה על הקוראים אפשר לעשות את זה מעניין ומיוחד יותר.

    נשיקות :)

    השבמחק
  16. בתור קוראת שאין לה כל כוונה להגיע לצד השני של הבלוגספירה, אני יכולה להגיד שאני בהחלט מבינה את הפיתוי שבמוצרים חינם (במיוחד אם תחום העניין שלך הוא קוסמטיקה, כי בארץ פחות נפוץ לחלק בגדים לעומת בלוגים בארה"ב). ולא רק שאני מבינה את הפיתוי, אני גם יכולה להבין אפילו אם אותה הבלוגרית תתרץ את קבלתה את הפריטים כהרחבת כמות המוצרים אותה היא סוקרת עבור הקוראות/ים שלה.

    אבל, יש גבול. זה מאוד בולט כשסקירת המוצרים נעשית בצורה בלתי הגונה או עם משוא פנים. יש בלוגריות שיודעות להדגיש את הגילוי הנאות שלהן, ויש כאלה ש"שוכחות" אותו. שוב, זה לא פסול בעיניי לקבל דברים בחינם, כל עוד את לא משקרת לקהל שלך.
    עד כה זה היה יותר נפוץ בבלוגים לא ישראליים, שם כל הבגדים הם c/o.

    לגבי הדוגמה של אנונימי/ת - מסכימה לחלוטין. זה צורם ונוראי. במיוחד כשיש כ"כ הרבה בלוגריות שכן יודעות לתת קרדיט לקוראות שלהן.

    גילוי נאות שלי - לא עקבתי אחרייך עד כה, הגעתי דרך שרונה. אבל אם היא סומכת עלייך, אני סומכת עלייך :)

    השבמחק
  17. אמרת יפה את דברייך!

    השבמחק
  18. אגב, ממש הפתעת אותי. יש בלוגרית שהיא השנואה עליך ביקום? לא יודעת למה, אבל יצאתי מתוך נקודת הנחה שאת אדם מאוד רגוע ולא אמוציונלי. אני לא אומרת את זה לשלילה בכלל (אמוציות רולז!!1), פשוט - כאמור - הצלחת להפתיע אותי.

    השבמחק
  19. The texture magic- היו כמה פעמים בודדות שבהן גם אני לקחתי חלק באותה אובר חשיפה, ולכן לקחתי את דברייך לתשומת לבי.

    אנסטסיה- גם אני חושבת שיש בלוגים שאין שום הבדל בינם לבין מדור צרכני בעיתון, וחבל, הרי אמור להיות הבדל של שמיים וארץ.

    ספי- ברגע שיש בלוגרית שאני אוהבת וסומכת על דעתה, אז זה באמת לא רלוונטי עבורי האם משהו ניתן לה במתנה או לא, זה לא מטריד אותי אפילו קצת.

    מצד שני, יש בלוגים שחוטאים בחוסר הגינות בסיסית כלפי הקוראים שלהם ומרגיז להתבונן בזה מהצד.

    MoranSha- אני מאמינה שאין אדם שלא נהנה לקבל מתנות וצ'ופרים בחינם, אבל לאבד בגלל זה פרופורציות נשמע לי מאוד טיפשי. המוצרים שקיבלתי מעולם לא גרמו לי לקנות פחות בעצמי, כך שמדובר בערך מוסף נחמד ותו לא.

    מרינה- תודה :) אפרופו בלוגריות שאני סומכת על דעתך

    מרג'ורי- אני? אני אדם עצבני למדי, לפחות כך אני רואה את עצמי. פרי היא ללא ספק הבלוגרית והאושיה השנואה עליי ביקום P:

    השבמחק
  20. יצאת דיפלומטית :) כבר חשבתי שמדובר במישהי אמיתית (או - וירטואלית..) ובלוטות הרכילות שלי החלו לפעול.

    השבמחק
  21. מאוד מסכימה איתך.
    אני מתיחסת לבלוגיות ששולחים להם מתנות כפרסומת נטו עם יותר תוכן. אני רואה את זה כמו מדור שיווקי בעיתון ולא כמדור ביקורת בעיתון- כי שם יש להם גם משכורת על העבודה אז הם לא באמת ניקנו.

    אני מרגישה שאם מישהו כל הזמן היה מפנק אותי במתנות היה לי קשה לכתוב עליו משהו לא מחמיא. אבל לך תגיד לא למתנות. ... כל הכבוד לך.

    לדעתי צריך לכתוב בראש הדף את כל הגילויים הנאותים ולא בסוף. יש בזה אכזבה. שאני קוראת התלהבות אצל כותבת ואח"כ כתוב: קיבלתי לסקירה. אותי זה מעצבן. כי אני יודעת כמה הפרט הזה מהותי. אני מרגישה שדחפו לי פרסומת בלי הכותרת "תוכן שיווקי" ואז בסוף כזה הערה:... ורק שתדעו שלא קניתי מיוזמתי, לא בחרתי את המוצר הזה ,לא בטוחה שאני בכלל צריכה אותו...אלה קיבלתי אותו-(ככה אני קוראת את זה) אותי זה מרגיז.
    אני רוצה לדעת על זה בהתחלה
    . אבל סה"כ אני קוראת הכל ומתנסה לבד לפני שאני מחליטה סופית.

    יעלי
    בלוגי:

    http://yaelin10.blogspot.com/2012/05/blog-post.html

    השבמחק
  22. פרי מקסימה :-) והפוסט חשוב ומעניין...
    אני מאמינה שאם את מכירה את הבלוגרית והיא נראת אמינה אז אפשר לסמוך עליה, אבל בלי קשר איפור זה דבר אינדבידואלי ויש מוצר שאחת יכולה לאהוב והשנייה לא, אז בכל מקרה אני אוהבת לקרוא הרבה ביקורות... באופן גורף, אני לא מתעניינת בבלוגים שהם נטו סקירת מוצרים. יש כאלה מאד איכותיים ואף אמינים, אבל אותי מעניין מה אפשר לעשות עם האיפור ולא רק המוצר עצמו.
    לגבי עצמי, בנתיים בעיקר מחוסר זמן לא התעסקתי עם השקות ומתנות, אבל יש הרבה פניות ובעתיד יהיו. ואין מצב שלא אתן דעה כנה. אני התפטרתי מאיל מקיאג' כי לא הסכמתי לשקר ללקוחות בשביל למכור... למשל אמרתי ללקוחה שהמסקרה של א"מ גרועה והמלצתי לה על חברה אחרת. אין לי סנטימנטים בקטע הזה :-)
    בכל מקרה, יש הרבה בלוגים שכאלה, לא אמינים... אבל לדעתי הקוראות צריכות להיות החכמות ולדעת לברור ולא לרוץ ולבזבז את הכסף שלהן בגלל ביקורת אחת של מישהי שעושה קופי פייסט ממה ששולחים לה.

    השבמחק
  23. יעלי- אני לא תמיד אומרת לא למתנות ואני ממש לא טלית שכולה תכלת. כמו כולן, גם אני נהנית לקבל מתנות ומבחינתי זה צ'ופר נחמד אבל משתדלת להיות ביקורתית כלפי המוצרים כפי שאני ביקורתית כלפי מוצרים שאני קונה בכספי.

    לקחתי לתשומת לבי גם את ההערה שלך לגבי מיקומו של גילוי הנאות.

    טל פלג- קומוניקטים קל יותר לזהות כי הם מועתקים בדרך כלל אחד לאחד. הבעיה היא שיש זן משוכלל יותר של בלוגריות שמכניסות את הפן האישי שלהן לפוסט ומנסות להסוות את עצם קבלת המתנה באמצעות שימוש במונחים מטעים- זה מקומם וזה דורש היכרות עם הבלוגספירה כדי לדעת אילו מוצרים נשלחים לבלוגריות אחרות ע"מ לדעת לזהות את התופעה הזו.

    השבמחק
  24. כן, אני מסכימה שזה מקומם...

    השבמחק
  25. חחחח.. אחד המצחיקים!

    וברצינות, מקובל עלי לקרוא ביקורת עם גילוי נאות, כל עוד היא מכובדת ועניינית.

    אני מצליחה לזהות אנשים שמורחים אותי*. אם לא בפעם הראשונה, אז בפעם השלישית. ואז אם אני ברשימת תפוצה שלהם אני מורידה את עצמי ממנה ומפסיקה לקרוא אותם.

    *מורחים אותי= עושים גילוי נאות אבל תמיד הכל חיובי ונפלא במוצרים שהם סוקרים או כאלה שאינם עושים גילוי נאות ולא מודים שקיבלו מתנה או הוזמנו למקום ע"י יח"צ.

    השבמחק
  26. זו בהחלט סוגייה סבוכה לובה. הרי הפיתוי לקבל מתנות חינם, הוא מאוד גדול...

    הייתי מפרידה את ההתקשרות למשרדי היח"צ לשתי קבוצות:
    השקות ומתנות.
    אני חושבת שהשקות הם כמו מסיבות עיתונאים. סקירה על משהו. לא בהכרח צריך לתת מתנות באותו אירוע, אבל ראוי לדאוג לכיבוד מספק. לדעתי זה שומר על הצדדים "לא קנויים". (ולא, לא צריך לספק הסעות...).

    מתנות, כל עוד הבלוג לא מוצף בזה (כדבריה של מיכל), אז זה סביר. כמובן שהגילוי הנאות במקום. אני חושבת שיש מספיק קוראות חכמות שיודעות להבחין כשעובדים עליהם והיום כבר סף הרגישות עלה. אנחנו פחות ששות לקרוא את הדברים האלה.
    חוץ מזה, שמה לעשות, שיש איזשהו מקום של כבוד לאינטלנגציה הבסיסית של הקוראות. הרי ברור לי במקרים מסויימים שבלוגריות מחרטטות אותי. במקרה כזה, אני עוזבת את הבלוג.

    השבמחק
  27. ליסה- מסכימה איתך, יש בנות שאמנם מוסיפות גילוי נאות אבל הוא תמיד בא יחד עם ביקורת אוהדת וחיובית, כך שזה לא באמת משמעותי.

    Kitty- אם מדובר בהשקה של מוצר או השקה של קולקציה, אז בחלק מהפעמים מתבקש להעניק את המוצר המדובר לסקירה, אחרת על מה אפשר לכתוב? על האוכל שהגישו בהשקה?

    היום אני מסכימה שסף הרגישות עלה והקוראות לא נאיביות, מצד שני, גם אותן בלוגריות מצליחות באופן יחסי, אז מי בכל זאת קורא אותן?

    השבמחק
  28. יש לי מחשבה נוספת!

    נכון יש בלוגריות שבבעלותן חנויות (באטסי, למשל)?
    אז אני עוקבת אחרי כמה בלוגריות כאלה, שמדי פעם מעלות פוסטים עם עדכונים מהחנות ומציינות זאת בשם הפוסט - וכך אני יכולה לבחור לא להסתכל על הפוסט אם אני לא רוצה שינסו למכור לי.
    אבל יש בלוגרית אחת שאני עוקבת אחריה (לא ישראלית) שבאופן קבוע כל פוסט אאוטפיט שהיא מעלה מכיל כמעט רק בגדים שנמכרים בחנות שלה. וזה מעצבן. נכון, אני יכולה להפסיק לעקוב אחריה, אבל אני עוקבת אחריה בשביל הסטייל הכללי, כי היא מגניבה. זה רק מעצבן שבעצם בכל פוסט ופוסט המטרה שלה היא למכור..

    כך שחוסר הגינות בבלוגספירה מתבטא בדרכים רבות...

    השבמחק
  29. אני בטוחה שזה נושא שצף גם בחו"ל ואנחנו פשוט לא מודעות לכל מה שהולך מאחורי הקלעים. בלוגריות בחו"ל גם תמיד מחפשות מפרסמים ויש כמה שמקבלות נתח מכובד מהמלתחה בחינם. אני מאמינה שרוב הזמן זה מתנהל בשקיפות אבל בכל מקום יש תפוחים רקובים כנראה.

    השבמחק
  30. לובה, את מעלה פה נושא רגיש וחשוב. אני חייבת להודות שזו אחת הסיבות שהביאו אותי לפרוש לתקופה ארוכה מעולם הבלוגים. ההרגשה שהכל התמסחר, שאין לי כבר על מי לסמוך, שרשימת הבלוגים שפתחו אצלי כל בוקר הולכת ומצטמצמת כי נמאס לי לקרוא פרסומות, הדרתי את רגלי מאירועים וכל פעם שיחצ"ן פנה אלי בהצעה כזו או אחרת תמיד השבתי שאני אשמח לקבל ולהתנסות אבל אני לא מוכנה להתחייב לדבר, ושאם המוצר אינו מוצא חן בעיני לא אעלה פוסט אודותיו כלל, מרוב היחצנים לא שמעתי אח"כ. כל ההתנהלות הזו עשתה לי אנטי. אבל לאט לאט אחרי תקופה ממושכת של "צום בלוגספירה" חזרתי לבלוגים, למדתי לנפות את מה שלא מתאים לי ולמדתי לא לקחת ללב. בהחלטה שלי לפתוח בלוג חדש היו מעורבות המחשבות האלה, ועוד רבות אחרות שהנחו אותי למסקנה כי בסופו של דבר, אני כותבת את הבלוג בשביל עצמי ובשביל האנשים שסביבי והאנשים שמשום מה רואים במה שאני כותבת תוכן מעניין. האנשים האלה ימשיכו איתי כל עוד אני אמשיך, ואני באמת ובתמים מאמינה שאם את ישרה עם עצמך, את ישרה עם אחרים ותמיד תמיד מרגישים.

    ואגב, באותו נושא כתב גם טל, בלוג אוכל שהרגיש שמים הגיעו עד נפש:
    http://www.tals-cooking.com/?p=5966

    השבמחק
  31. כמוך-כמוני.
    עד לא מזמן לא הכרתי את כל מאחורי הקלעים ובאמת הייתי נאיבית.
    שהתחלתי לקרוא ולהתעניין יותר- גיליתי את זה.
    אני לא גיבשתי דעה חד משמעית- אני נהנית לקרוא התנסויות ותיאורים ובנתיים נהנתי ממוצרים שקראתי עליהם המלצות ורכשתי

    פרי הזאת- אם היא תמכור לי אוויר, אני קונה.

    השבמחק
  32. טל- אני מאוד מבינה ללבך, כשהפסקתי לכתוב בזמנו- זו בהחלט הייתה אחת הסיבות.

    הפוסט של טל, להבנתי, מתאר תהליך דומה שעברתי לפני שנתיים, כלומר אותה גישת 'הכל או כלום' המפורסמת.

    לא חייבים לרדת מרשימות התפוצה של כל אנשי היח"צ, יש דרך נכונה לעבוד מולם ואפשר למצוא את הנוסחא המתאימה- מי שלא מתאים לו ורוצה לעבוד רק עם משכתבי תוכן- שיהיה לו לבריאות

    השבמחק
  33. Peacha- מוצרים שנשלחים לסקירה יכולים לככב בפוסטים נהדרים ואינפורמטיביים, תלוי מי כותב עליהם ואיך. כבר מצאתי את עצמי רוכשת מוצרים בעקבות המלצות שקיבלתי בפוסטים על אף הידיעה שהם נשלחו לסקירה ולא זכור לי שהתאכזבתי.

    השבמחק
  34. אין ספק שגישת הכל או כלום היא רק שלב, הרגשת המיאוס הכללית לדעתי מגיעה בדרך כלל לפני שמגיעים להתנהלות והרגשת איזון. משום מה הפתיע אותי לראות שגם בתחומים אחרים זה ככה ולא רק באופנה וקוסמטיקה (תכלס, אני לא יודעת למה זה הפתיע אותי)...

    השבמחק
  35. גילוי נאות: אני אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך ולא קיבלתי ממך כלום..☺
    ולענייננו-את צודקת ואני גם מסכימה איתך. יש גם בלוגריות שכותבות בשפה עילגת וגם עם שגיאות כתיב ועדיין מקבלות מוצרים מיח"צנים שכנראה לא הסתכלו על הבלוגים שהן כותבות, כך שיש פה אינטרס לשני הצדדים.
    אני די למדתי לזהות היכן הבלוגרית מסקרת משהו שקיבלה והיכן מסקרת משהו שקנתה גם אם לא כתבה על כך, אבל באמת את הקוראים התמימים זה יכול לבלבל. רצוי וגם ראוי לציין תמיד גילוי נאות וגם לא חובה להלל ולשבח כל מוצר (גם לא לקטול, כמובן).
    אני טרם קיבלתי מוצרים והשתתפתי בהשקה אחת, כך שמנסיוני אוכל להגיד שלמרות שהמוצר מצא חן בעיני בכ"ז היה בו משהו שהפריע לי וגם ציינתי זאת, אפילו שהוזמנתי. אני חושבת שגם החברות היו שמחות לחוו"ד רצינית ואפילו ביקורתית, כל עוד זה במידה ולא קטילה, כמובן (גם אין צורך לקטול. מה שמפריע לאחת יכול להיות מצויין לאחרת. החוכמה היא להביע דעה אישית בלבד).
    ד"ש עם נשיקות לבלוגרית העויינת פרי♥

    השבמחק
  36. נגעת פה בנקודה רגישה מאוד לדעתי, וכתבת יפה.
    לקח לי הרבה מאוד זמן לזהות את הניואנסים הדקים האלה, וזה קרה אחרי שהתחלתי לכתוב בעצמי ואחרי שיחות עם בלוגריות אחרות שהסבו את תשומת ליבי לתופעה הזו, והיום כשאני נתקלת בבלוג כזה זה בעיקר מגעיל ומכעיס אותי.
    אני עדיין מנסה למצוא את שביל הזהב ולמצוא את המינון הנכון בין סקירה של מוצר שקיבלתי לבין תכנים אחרים, ואני באמת משתדלת להיות הכי אמיתית עם עצמי ולכתוב את הביקורת בצורה הכי כנה שאני יכולה, ואני באמת מקווה שאני מצליחה.
    אני חושבת שאם יש משהו חיובי שלקחתי מהתהליך הזה- אני משתדלת מאוד למתן כל ביקורת שאני כותבת, גם אם זה מוצר שקניתי וגם אם זה מוצר שקיבלתי. גם דברים שליליים אפשר לנסח בצורה תרבותית ולא מתלהמת, וזה משהו שאני משתדלת לקחת גם לחיים האישיים מעבר לבלוג.

    חפרתי מספיק, אני רק אציין שאני גם ממעריצות פרי ;)

    השבמחק
  37. חזרתי היום כדי לקרוא את שאר התגובות, ואני חייבת לציין שחלקן האירו את עיניים מאוד. אני שמחה שכתבת את הפוסט הזה.

    השבמחק
  38. איזה כיף שהתעורר כזה דיון חי ובועט פה בתגובות של הפוסט.
    זה היה פוסט בהחלט מעניין.
    אני חייבת להודות שכמעט כל הבלוגריות שאני עוקבת אחריהן מציינות אם דברים ניתנו להן בחינם או לא, ואני לא באמת מרגישה שזה משנה לי, חוץ מהעובדה שהייתי שמחה לקבל חלק מהמתנות שלהן גם (לדוגמא: תכשיטים של דניג'ו שקיבלה בלוגרית the blonde salad) :)

    אבל באמת מה שחשוב זה היושרה בכתיבת ביקורת או סקירת מוצר. כל בלוגר ורמת המוסר שלו... אין דרך להילחם בזה, חוץ מלברור לפי טעמך האישי.
    MoranSha-אני חייבת לומר שזכותה של אותה בלוגרית לפרסם את הבגדים של חנותה. האינטרנט הוא כלי נהדר לפרוח מבחינה עסקית ויש להכיר בו ככזה.
    בלוגריות רבות מצאו משרות ונתיבים עסקיים בעקבות הבלוגים שלהן ובעיני זה מבורך.

    השבמחק
  39. Hug- זה מסוג הדיונים שגם אני מאוד אוהבת, זה באמת תחום מעניין ונדמה שכל אחת שלקחה חלק הוסיפה פיסת מידע מעניינת.

    אין שום דבר פסול בעשיית קריירה מהבלוג ואין לי בעיה עם בלוגים מסחריים, אבל אני ספקטית לגבי היכולת לעשות קריירה מקבלת מוצר X של חברה Y במתנה, אז תנו לנו קצת גילוי נאות, מה יש?

    השבמחק
  40. לובה יקירה, עשית לי הרבה לחשוב וזה מה שיצא: http://highly-unlikely.blogspot.com/2012/05/lying-low.html?showComment=1336500849324#c1821699797782610201

    השבמחק
  41. אני בהחלט מסכימה לגמרי עם הגילוי הנאות. ופתאום חזרתי לפוסט הזה אחרי שבזמן האחרון המחשבה על כך ישבה בחלק הקדמי של המודעות שלי :)

    יש כל מיני אופנים להציג מתנה שניתנת לבלוגרית. ואני דווקא כן מרגישה שלרוב העובדה שהמוצר ניתן בחינם כן משפיע בצורה כלשהי על הביקורת החיובית, במיוחד כשהוא מקבל פוסט שלם. הכל תלוי בצורת הצגת המוצר.

    אבל האמת שאני לא יודעת כיצד אני
    הייתי נוהגת במקומן.

    וכמובן את צודקת קבלת מוצר X או Y לא משנה את המסלול המקצועי שלך, דיברתי על מטרות הבלוגים בכללי.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top