יום שלישי, 24 באפריל 2012

אוף טופיק: עיצוב ישראלי

על רקע יום הזיכרון ויום העצמאות, ניסיתי לחשוב מה ישראלי בעיניי ומהי בכלל המשמעות של ישראליות ברוח התקופה שבה אנחנו חיים. הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאין ישראלי יותר מבית: בין אם מדובר בדירה שכורה בלב העיר או בית עם משכנתה, בית שעיצבנו או בית שאנחנו מקווים לעצב ולשפץ אי שם בעתיד- הבית שאנחנו מקימים הוא בסופו של דבר מהות הישראליות.

גם הבית שלי, על אף שלא נולדתי בארץ, על אף שהשם שלי לא ישראלי ומעולם לא עוברת- גם הוא בעיניי מהות הישראליות, אולי אפילו בזכות כל מה שציינתי ולא למרות זאת. הרי מה ישראלי יותר מאשר לגור מעל כביש סואן ולנסות ליצור שקט פרטי בבית? מה ישראלי יותר מאשר לגור בדירה שכורה ולפנטז על משכנתה? מה ישראלי יותר מאשר למלא את הבית בכל החפצים הקטנים והגדולים שמגדירים בסופו של דבר את מי שאנחנו?

גם בעיצוב, מסתבר, אני הרבה יותר ישראלית ממה שנדמה לי. אני מטיילת בבלוגים שונים מחו"ל ונמשכת לניקיון ולמינימליזם שמאפיין כנראה רק אנשים עם סדר עדיפויות ברור, כאלה שאין להם צורך בפיצ'פקעס שיזכירו להם מי הם ומנין באו ומוצאת את עצמי מעצבת בסופו של דבר בסגנון חם, צבעוני ובתקווה שגם מזמין.

הבית שלי הוא ישראלי כי הוא מורכב מכל מיני רהיטים של אנשים שדומים לי, אנשים שעברו ככל הנראה לבית חדש, במקום חדש וחלמו לפתוח דף חדש. הרהיטים שבחרו למכור לי, לא מצאו את מקומם בדף החדש שלהם, ולכן הם הפכו ללא ידיעתם לאוצר הקטן, בדף החדש והפרטי שלי.

הרי מה ישראלי יותר מלאסוף סיפורים של אנשים אחרים בתוך מקום אחד? מה ישראלי יותר מאשר לקבל תשובה חיובית מזוג שלא מכירים ובכל זאת מוכן לסייע בהובלה של רהיט שהם עצמם מוכרים, כדי לעזור ולו בקצת, לתפור חלום של זוג אחר? מה ישראלי יותר מאשר חיפוש מציאות והסיפוק העולה מרכישת מוצר במחיר זול יותר?

אז לפני שאחשוף את הפיסה הפרטית שלי, רציתי דווקא ביום הזה לשתף כל מיני תמונות שנגעו בי ועוררו בי השראה, בתקווה שהן יגרמו גם לכם להפוך את הבית שלכם למי שאתם ולאופן שבו אתם מגדירים את עצמכם, בין אם אתם מרגישים ישראלים ובין אם לא.















(כל התמונות מכאן)

ולסיום, אחלוק איתכם לינקים לשלושה בלוגי עיצוב ישראליים, שאת חלקם הכירה לי שרונה. שרונה גם היא עוברת לבית חדש בעוד מספר חודשים, כך שלאחרונה נוצר לנו תחביב משותף שבמסגרתו אנחנו חולקות זו עם זו רעיונות, השראות ושברי חלומות של הבתים שאנחנו רוצות שיהיו לנו. מה ישראלי יותר מזה?

4 תגובות:

  1. אהבתי מאוד את הפוסט, למרות שאני לא בטוחה אם כל מה שציינת הוא ישראלי פשוט כי אין לי את אמת המידה הדרושה בשביל לבחון את זה :)
    בסה"כ גם כשביקרתי בחו"ל לא התארחתי ממש בבתים ובטח לא של ממש מקומיים (יצא לי אצל משפחה ישראלית).
    ואני לא זוכרת שהתרשמתי שיש בבית משהו "לא ישראלי" אולי בגלל שאני מכירה את המשפחה.
    היה מעניין לדבר אם מישהו שלא גר כאן ולראות עד כמה אנחנו שונים במנטליות בבחירת אופן ארגון הבית.

    השבמחק
  2. Really like this post and what you wrote. I moved to Israel only a couple years ago, and I can say I certainly still feel very french, yet I really recognized myself in what you wrote. Maybe is just because I'm trying to make my own 'home' here... :)

    I did enjoy the inspiration too, it looks very 'alive' which is so important to feel home

    Bisou,
    Morgane from The LeopardLegs

    השבמחק
  3. הי,
    הפוסט מקסים ומעורר השראה, אהבתי מאוד!
    תודה רבה על הפרגון הרב, זה ממש לא מובן מאליו, אני מאוד מעריכה.
    יעל.

    השבמחק
  4. הי לובה,
    הפוסט מקסים ומעורר השראה.
    תודה רבה גם על הפרגון, זה ממש לא מובן מאליו, אני מאוד מעריכה.
    יעל.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top