יום שבת, 31 בדצמבר 2011

שלום לך 2011

התלבטתי מאוד האם לעסוק בסיכומים שנתיים באיפור ובאופנה, שבאופן עקרוני אני מאוד אוהבת, או לוותר, ולבסוף החלטתי לזנוח את הרעיון כי לא ידעתי מהיכן להתחיל. ברמה האישית אני יכולה לומר שאין שמחה ממני ששנת 2011 סוף סוף הגיעה לסיומה, מה שלא חשבתי שאי פעם אומר לגבי השנה שבה התחתנתי.

זו לא שנת האובדן הראשונה שלי, אבל היא בהחלט הייתה אחת הקשות שהיו לי. ברור לי שהקביעה הזו לא תהיה ברורה לרבים, הרי בדרך כלל נעשית הפרדה ברורה בין בני האדם לבין שאר היצורים החיים, אבל אני כאמור מרגישה אחרת.

אולי זה קשור לנסיבות שהפכו את האירוע הזה מאירוע מצער לטרגדיה של ממש, אבל אני חושבת שאתן כבר הצלחתי להשלים. עצם העובדה שאיבדתי יצור חי שגידלתי מגיל כל כך צעיר היא זו שריסקה אותי לחתיכות. על אף שפרדי כנראה מעולם לא הבין זאת (למרות שתמיד יכולתי להישבע שהוא מבין הכל), כשאימצתי אותו, הבטחתי לו באופן לא רשמי שאקח עליו אחריות, ואנסה להעניק לו חיים ארוכים וטובים. לצערי לא עמדתי בהבטחה הזו כלפיו.

כמובן שאין רע בלי טוב, הרי בשנה הזו אימצתי את פרי, וכל הסובבים אותי יודעים עד כמה הקשר ביננו מיוחד. הכרתי השנה גם כמה אנשים נפלאים, אבל תחושת השמחה התגמדה לעומת קומץ האנשים המופרעים שגיליתי מסביבי, שלא רק גרמו לי להוקיע אותם מהחיים שלי, אלא גם גרמו לי לפקפק בכושר השיפוט שלי באנשים בכלל.

אין ספק שמכל טעות כזו מקבלים שיעור חשוב לחיים, ולמרבה הצער קיבלתי שיעור כואב במיוחד. בכלל, הפעילות עם הכלבים רוקנה אותי רגשית בשנה האחרונה, ולמרות זאת, טרם הגעתי למצב שבו אני מצליחה לשים גבולות ברורים בנושא. מכאן משתמע שאני ממשיכה להתנהג כאילו גורלם של כל הכלבים העזובים נמצא תחת אחריותי הבלעדית, עד עצם היום הזה.

אז למרות שאת הסיכום הגדול זנחתי בצד, יש סיכום אחד שהחלטתי לאמץ אל לבי- הסיכום השבועי. תמיד כשאני רואה סיכומים דומים בבלוגים אחרים אני מתמוגגת, ומאחר והשבוע האחרון של 2011 היה אחד העמוסים שהיו לי בשנה האחרונה, החלטתי שאני רוצה אחד כזה גם לעצמי.

צילום: סטודיו לם-וליץ

 1. השבוע הקודם הסתיים עם הפרנזטציה של גארלן. מאוד שעשע אותי לקבל את תמונות היח"צ האלה, שבהן אני נראית מלנכולית ממש. אז למרות רושם הילדה- טובה- אשדוד שאני משדרת כאן, יחד עם הסיכומים ועם העניבה מאסוס קומפלט, דעו שבמציאות היינו מאלה שיושבות בסוף הכיתה, מקשקשות בלי סוף ומפריעות לשאר להתרכז (במידה כמובן), ממש כמו בימי התיכון.

 
2. השבוע גם נפגשתי לראשונה מזו תקופה ארוכה עם צליל ועינת, חברותיי הטובות מימי הצבא. קרה מחדל ואת עינת לא ראיתי מאז החתונה, כך שזה היה מפגש היסטורי של ממש. לא מכבר החברות ביננו זכתה לכינוי 'השילוש הקדוש', וכמובן שהמפגש הזה הצדיק אותו.


3. אובססיבית לנקודות? אני? די! תאשימו את טופשופ ואת הסיילים הארורים שלהם.


4. אין צורך להסביר למה התמונה הזו גורמת לי להתגלגל מצחוק, נכון?


5. יום חמישי האחרון היה יום כיף בשבילי, שכן מצאתי את עצמי מדלגת מהשקה להשקה, מבילוי לבילוי, מה שלא אופייני לי בכלל. אז את הבוקר התחלתי עם קפה הפוך, על מרפסת במגדל חדש שנבנה כאן לאחרונה, משקיפה על הנוף האשדודי שאפילו הצליח קצת להתחבב עליי מנקודת המבט הזו (פרטים מלאים בהמשך).


6. עם כל הכבוד ליום הכיף ולקפה, נקודת האור הגדולה ביותר השבוע היה יום האימוץ שבו התנדבתי, מטעם עמותת 'חברים לחיים', שנערך הפעם בקניון איילון. בכל יום אימוץ כזה יש כלב אחד מסויים שמצליח לחדור לי ללב, על אף שהוא לא בהכרח היפה ביותר, והפעם זו הייתה השחרחורת שבתמונה, שלצערי הרב לא אומצה. במהלך יום האימוץ הזה נמסרו לא פחות מאשר 17 כלבים! לא רק שמדובר במספר תקדימי כמעט ובהישג מדהים לעמותה, מדובר גם בחדשות נפלאות על רקע סיפורי הזוועה אליהם נחשפנו בימים האחרונים בפייסבוק.


7. גם הסופ"ש הביא איתו כמה רגעים קטנים של אושר, כאשר לפחות אחד מהם נוצר הודות לבעלי המתחשב, שהכין לשנינו הפעם לביבות תירס ותפוחי אדמה, למרות שהוא בכלל לא צמחוני, והן הצטרפו לקציצות הירק הנפלאות שהוא הכין לנו בתחילת השבוע.

חוץ מזה, הקינוח המועדף עליי בימים האחרונים הוא שוקו חם עם קינמונים, אלה של תלמה. בחורה פשוטה אנוכי, ולכן גם ההנאות שלי הן בהתאם. כל ערב, השילוב המתוק הזה בין השוקו לקינמון הוא הפינוק שלי לאותו יום. זה מוכיח שלפעמים לא צריך הרבה יותר מזה כדי להתמלא בשמחה.

אפרופו שמחה, מה יותר מענג מפרחים צבעוניים? נתקלתי במחזה הזה כשטיילתי עם הכלבים בבוקר, עדיין מעורפלת משינה. פתאום באמצע השדרה מצאתי את כל היופי הזה, עומד מיותם וללא דורש. כמובן שלא העזתי לקחת מתוכו אפילו ורד אחד, אבל החלטתי שאני חייבת שלפחות תהיה לי תמונה ממנו.

אז זהו, שבעה ימים, הרבה רגעים משמחים, ולובה אופטימית אחת שמחכה לשנה החדשה ומאחלת לעצמה, וגם לכם, שהיא תהיה הרבה יותר מוצלחת מזו שקדמה לה.
Happy new year!



11 תגובות:

  1. מההכרות הוירטואלית המעטה שלי איתך ובייחוד מהפוסט הספציפי הזה, את אדם כל כך מיוחד גם פנימית וגם חיצונית. אני מאחלת לך שהשנה האזרחית החדשה תהיה מלאה בדברים טובים ותעלה על קודמתה!
    נשיקות

    השבמחק
  2. היה בהחלט שבוע אחרון עמוס!
    טוב שחתכת אותי מהתמונה בגרלן, אני ניראת שם עוד יותר מלנכולית ממך...
    מאחלת לך שסיכום השנה הבאה יהיה שמח הרבה יותר בלי זכרונות רעים בכלל :-)

    השבמחק
  3. לובה המקסימה,
    גם אני מכירה אותך רק וירטואלית,ומקווה גם לפגוש אותך במציאות,
    המשיכי במה שאת עושה,אני לא חושבת שאת תמימה,אלא פשוט בעלת לב טהור וכוונות טהורות.
    הלוואי וירבו אנשים כמוך.
    גם אנחנו איבדנו השנה את טייגר,הבוקסר המתוק שלנו,שנפטר אחרי מחלה קצרה וקטלנית,כך שאני מבינה לליבך.
    שני הכלבים המדהימים שאימצנו לעולם לא יהיו תחליף.
    הם מדהימים וטובים בזכות עצמם!
    מקווה בשבילנו שבשנה הבאה נשמע פחות סיפורי זוועה על אנשים סדיסטיים ויותר נשמע על נשמות טהורות כמוך!
    שתהיה לך שנה מקסימה וטובה
    ענבר

    השבמחק
  4. לובה המקסימה,
    גם אני מכירה אותך רק וירטואלית,ומקווה גם לפגוש אותך במציאות,
    המשיכי במה שאת עושה,אני לא חושבת שאת תמימה,אלא פשוט בעלת לב טהור וכוונות טהורות.
    הלוואי וירבו אנשים כמוך.
    גם אנחנו איבדנו השנה את טייגר,הבוקסר המתוק שלנו,שנפטר אחרי מחלה קצרה וקטלנית,כך שאני מבינה לליבך.
    שני הכלבים המדהימים שאימצנו לעולם לא יהיו תחליף.
    הם מדהימים וטובים בזכות עצמם!
    מקווה בשבילנו שבשנה הבאה נשמע פחות סיפורי זוועה על אנשים סדיסטיים ויותר נשמע על נשמות טהורות כמוך!
    שתהיה לך שנה מקסימה וטובה
    ענבר

    השבמחק
  5. לובה המקסימה,
    גם אני מכירה אותך רק וירטואלית,ומקווה גם לפגוש אותך במציאות,
    המשיכי במה שאת עושה,אני לא חושבת שאת תמימה,אלא פשוט בעלת לב טהור וכוונות טהורות.
    הלוואי וירבו אנשים כמוך.
    גם אנחנו איבדנו השנה את טייגר,הבוקסר המתוק שלנו,שנפטר אחרי מחלה קצרה וקטלנית,כך שאני מבינה לליבך.
    שני הכלבים המדהימים שאימצנו לעולם לא יהיו תחליף.
    הם מדהימים וטובים בזכות עצמם!
    מקווה בשבילנו שבשנה הבאה נשמע פחות סיפורי זוועה על אנשים סדיסטיים ויותר נשמע על נשמות טהורות כמוך!
    שתהיה לך שנה מקסימה וטובה
    ענבר

    השבמחק
  6. שנה טובה!!!!

    אני לגמרי שמחה שהלכת ליום אימוץ ומצטערת שלא יכולתי להצטרף אליך... :-(

    השבמחק
  7. בהחלט שבוע ארוך מאוד מלא בחוויות.
    אוהבת את הבגדים המנוקדים שלך, והתמונה של השלישיה הפילה אותו מהכסא (במיוחד המבט של "מה הן עושות?").

    בכל פעם שאני קוראת על כלב, או מתנדבת בעמותות (בעבר לפני התואר היה קורה הרבה יותר) אני ממש נכנסת לדכאון שאני לא יכולה לקחת לפחות עוד אחד הביתה (הבית של ההורים ויש לנו אחת)... זה כ"כ קשה לראות את המבט שלהם ולהמשיך הלאה.

    שתהיה לך שנה מעולה,
    מלאה רק באירועים ובשורות טובות!

    השבמחק
  8. שרונה- תודה רבה מותק!
    שקר החן והבל היופי- אמן סיסטר!
    ענבר- אני משוכנעת שעוד יצא לנו להכיר :)
    מירי- אל דאגה, יש עוד הרבה ימי אימוץ באופק!
    Peacha- אל תרגישי רע עם עצמך, מן הסתם שהסיבה היחידה שאני יכולה להרשות לעצמי את מה שאני עושה היא כי אני גרה לבד והמשכיר שלנו הוא טיפוס מאוד נוח. אילו הייתי גרה בבית של אמא שלי, בספק אם הייתי מצליחה להכניס אפילו כלב אחד הביתה.

    השבמחק
  9. זוכרת כשזה קרה. כ"כ עצוב!
    מאחלת לך שנה נהדרת, מלאה בעשיה ויצירתיות וארועים משמחים!

    השבמחק
  10. שתהיה לך שנה מדהימה,מלאה ביצירה (:

    השבמחק
  11. פעם ראשונה שאני נכנסת לבלוג אחרי המון זמן ואני מופתעת לראות אותך מצולמת עם מכנסי ג'ינס ולא עם שמלה! זה חדש לי ולכן המצב דורש שלשנה החדשה אאחל לך להתפתח אישית ומלתחתית ושנעבור את השנה בסטייל.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top