יום שישי, 19 בנובמבר 2010

חודש חגיגי


אני לא יודעת למה אני מסכמת את החודש כבר עכשיו, אבל כנראה שמבחינתי החודש כבר כמעט הסתיים. על ימי ההולדת של אחותי ושל סבתא שלי כבר סיפרתי לכם, אז אם תוסיפו לזה גם את יום הולדתה של אלה ושל צחית, תקבלו חודש מלא בשמחות, מתנות וחגיגות.

ביום רביעי הזדמן לי להגיע לתל אביב לרגל פגישת עבודה. ידעתי שגם צחית נמצאת באותו זמן באוניברסיטת ת"א במשמרת, והחלטתי באופן ספונטני מאוד להרכיב עבורה מתנה נחמדה (שיצאה הרבה יותר יפה ממה שציפיתי) ולהפתיע אותה באותו מקום שבו אני עבדתי בתקופת הצבא.

בעבר, אני וצחית היינו ידועות כאלה שמחלקות מתנות גרנדיוזיות לרגל כל אירוע חשוב. בשנים האחרונות קצת זנחתי את ההרגל הזה כי הרגשתי שהוא מחייב מדי ולא בהכרח מלא במשמעות, והחלטתי לשמור את המחוות הגדולות והקטנות להזדמנויות שבהן באמת אפשר להפתיע ולשמח.

היה מוזר לי לחזור למקום העבודה שלי שבו עבדתי לפני שלוש שנים. את הדרך לבניין מדעי החברה באוניברסיטת תל אביב זכרתי היטב, כך גם זכרתי את המבואה של הבניין אבל לא הצלחתי להיזכר באיזו קומה עבדתי וכל הקומות נראו לי אותו הדבר. משום מה הייתי משוכנעת שהעבודה שלי היתה ממוקמת בקומות הראשונות בבניין, וכך הסתובבתי סחור סחור, מסרבת להתקשר לצחית ולהודות בכשלוני, עד שאחת המזכירות רמזה לי שמכון הסקרים ממוקם בקומה השישית ופתאום זה היה נראה לי הדבר ההגיוני ביותר בעולם.






אני לובשת: ג'קט- Armand Basi, מכנס- תמנון, תיק- וינטג', נעליים- דולצ'ה וגבאנה, צעיף- אלכסנדר מקווין.

אתמול בערב יצאתי עם אלה וצחית כדי לחגוג את יום הולדתה ברמת החייל. אני מאוד רציתי לבקר שוב בשגב אקספרס, אבל בסופו של דבר החלטנו להתפשר על פאפאגאיו, מה שלא בהכרח התגלה כבחירה מוצלחת. ציפיתי למסעדת בשרים איכותית ובמקום זה קיבלנו מקום ריק ברובו (למעט חבורת בני טיפש-עשרה גדולה שנכחה במקום), עם אווירה כללית של מזללה ושולחנות דביקים. גם האוכל היה בינוני למדי ועל כן נהניתי בעיקר ממנת החציל בטחינה, המנה הראשונה האהובה שלי לאחרונה, יחד עם לחם הבית.

כשחיכינו לצחית ליד השער הראשי באוניברסיטה, הופתענו לגלות שאלה מקבלת הודעת בלוטות' מפועלים אקספרס. ניסינו להבין האם עובד של פועלים אקספרס אורב לנו מאחורי הפינה כדי לשלוח לנו הודעות בלוטות', ואז גילינו שאנחנו עומדות בסמיכות לתחנת אוטובוס עם שילוט שקורא לסטודנטים לחפש את פועלים בפייסבוק. זה רעיון די מגניב לשלוח הודעות לפי פילוח כזה, אבל גם קצת מבהיל, וזה גרם לכולנו להיזכר בספרים ובסרטים עתידניים ולתהות האם כך יראה עולם הפרסום מעכשיו והלאה. לנו זה היה חדש.

ובמסגרת פינת ה"לא נגענו":



סופ"ש נעים!

3 תגובות:

  1. אני חייבת לציין שאני לא מצליחה להבין איפה הבניין שלי באוניברסיטה! אני נאבדת כל פעם מחדש בשנת הלימודים הנוכחית שלי.

    ו...משהו קטן שמפריע לי מאוד - יש לך מדבקה על הסוליה של הסנדלים אם אני לא טועה (:

    השבמחק
  2. לובה, אהבתי מאוד את הצעיף והאיפור :)

    השבמחק
  3. הייתי בפאפגיו לפני שבוע, נחמד לשמוע שעניין הדביקות עדיין לא טופל. כנראה שלא אחזור לשם.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top