יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

הכל אודות שרי

במסגרת ההרפתקאות הליליות של נתן עם הכלבים , הוא חווה אמש מפגש שלא הייתי יודעת איך לעכל אותו, אילו הייתי שם במקומו.
מסתבר שאחד המטיילים ברחוב זיהה את שרי וסיפר לו שהיא הצאצאית של הכלבה שלו והוא היה נראה מאוד נרגש לראותה שוב.

נתן היה סקפטי לגבי כוונותיו של האיש בתחילת השיחה, שכן גור הכלבים שהציג בתור אחיו של שרי היה שחור, שמנמן ומוארך יותר. רק כשהם קירבו את הגורים זה לזו היה ניתן לראות כי הפרצופים שלהם כמעט זהים ואפילו האופי שלהם דומה.
לטענתו, הוא לקח את כל הגורים לטיול בים באחד מן הימים ושרי נמלטה לו. קצת קשה להבין את הרציונל שעומד מאחורי הבאתם של גורים קטנים לים, ולא ברור לי איך שרי הצליחה לעבור את המסע הארוך הזה עד לנקודה שבה מצאתי אותה בכוחות עצמה, כך שאני לא יודעת האם מדובר באמת או בשקר.

נתן סיפר שהבחור היה מאוד אדיב ונחמד כלפיו, הודה לו על כך שמצא לשרי בית חם ואפילו לחץ לו את היד. למרות כל זה, נתן הרגיש חוסר נעימות בקרבתו של האיש, שככל הנראה היה מעט שתוי, ואמר שגם אילו היה מביע רצון לקחת בחזרה את שרי (מה שלא קרה), סביר להניח שהיה מסרב.

יש משהו מאוד חמוץ-מתוק בחוויה הזו. מצד אחד אני מאוד שמחה לגלות ששרי לא עברה התעללות, כפי שמונה נאלצה לסבול בעברה, ושהיא כלבה נטולת טראומות קשות.
מצד שני, אני מרגישה שאנחנו משלמים על טעויותיו של האיש (שעכשיו יכול לישון עם מצפון נקי), שלא טרח לעקר את הכלבה שלו או לפחות לשמור על גוריה כראוי. אמנם מספיק מבט אחד בשרי כדי להבין שזו טעות מתוקה להחריד, אבל זה לא מוריד ממידת חומרתה.

כמה פרטים נוספים שלמדנו לגבי השמנדריקית שלנו: היא נולדה ב-31.05 בהמלטה של ארבעה גורים. אמא שלה היא קוקר ספנייל ואביה הוא ככל הנראה כלב תחש (אולי ביגל). נתן לא הצליח להבין מה עלה בגורלם של יתר הגורים ( פרט לאח שפגשו) כי האיש בחר להתעלם משאלתו. שרי זכרה אותם ואפילו יללה כשהלכו מהמקום.

פיניתי את חצי היום הראשון ונסעתי עם נתן לקניון לרגל יום החופשה שהוא קיבל (משהו שקשור בהדממת סוף קיץ). ישבנו לאכול ארוחת בוקר זוגית בבית קפה "זוהרה" והופתעתי לטובה מהמנה, וזאת על אף העובדה שלרוב אני לא חסידה גדולה של בתי קפה בסגנון. הארוחה הזוגית כללה סלט ירקות טרי ומבחר נדיב למדי של גבינות, שני לחמים לבחירתנו עם חמאה, ביצים (אנחנו בחרנו חביתה מקושקשת עם פטריות וג. בולגרית) עם שתייה קרה ולקינוח מוזלי קטן ושתייה חמה.
יחסית לעלות הנוחה של המנה (84 שקלים עבור זוג) אין ספק שהתמורה שקיבלנו היתה הוגנת בהחלט: הגבינות היו משביעות, הלחם היה טעים והחביתה היתה נחמדה למרות גודלה המיניאטורי.
ארוחות בוקר מהסוג הזה הן פתרון נוח ומשתלם עבור מי שמזדמן לו להגיע לבית קפה בשעות הבוקר ורוצה להנות מארוחה עשירה וקלילה באותה המידה.







אחרי שסיימנו לאכול, התפנינו לחפש מתנה עבור יום הולדתו של אחיו של נתן וניגשנו לשוטט בזארה. הקירור המאסיבי בחנות גרם לי לרצות להתעטף במעיל חורף (וכנראה שזו באמת הפואנטה) והקולקציה החדשה עשתה לי חשק לאנוס את כרטיס האשראי האומלל שלי עד תום, אבל בסופו של דבר לא קניתי כלום כי הרי זו עובדה ידועה שבחנויות "רגילות" אני קמצנית נורא.
על הדרך קנינו לנתן מכנס מחויט בצבע חאקי ב-80 ש"ח, שהרי לבחור אין אפילו מכנס מחויט אחד ראוי לשמו והחגים מתקרבים. מה שהתחיל ב"למדוד זה בחינם", המשיך בגל מחמאות שוטף וכך כעבור מכפלת אחת וכמה מבטים מתחננים הפרויקט הוגדר כהצלחה. זה היה צעד קטן ללובה וצעד גדול לעולם האופנה!




אני לובשת: שמלה- אורבן אאוטפיטרס, תיק- מארק ג'ייקובס, טבעות- וינטג', קשת- מתנת יום הולדת, נעליים- DKNY, אודם- מאק ויולטה פרו (MacKarrie בדיוק כתבה פוסט על הגוון הזה כאן), לק- China glaze Peachy Keen

השמלה הזו היא תוצר של הזמנה נוספת שביצעתי מאתר של אורבן. האיכות שלה סבירה בהחלט והצבע שלה נעים (זו השמלה הסגולה היחידה שיש לי בארון למרבה הפלא). הפרינט לא אהוב עליי במיוחד אם כי נסבל, וזה בעיקר קשור לעובדה שמאסתי בהדפסים פרחוניים ובכל מה שקשור בקיץ. יש בה כמה דיטיילים מעניניים באזור הצווארון והחזה שלא רואים היטב בתמונה, כמו צווארון א-לה פיטר פן וקפלים בחלקה העליון, והם אלו ששכנעו אותי להישבר ולרכוש אותה בסופו של דבר. השמלה הזו מאוד נעימה לימי הקיץ החמים, ואפילו נתן ציין שאני נראית קלילה בצורה לא אופיינית (לרוב אני מתעקשת להסתבך ולהעמיס על עצמי גם בשיא הקיץ).
לסיכומו של עניין, מדובר באחלה שמלה ליום יום.


נתן לובש- טי שירט מגניבה שהזמנתי לו ליום ההולדת מאורבן אאוטפיטרס ומכנס 3/4 מתמנון.

7 תגובות:

  1. באמת סיפור מוזר עם הכלבים...
    את נראית נפלא בצבעים בגווני סגול! אוהבת את השמלה ואת כל השאר.

    השבמחק
  2. סיפור מרגש בהחלט,
    שמחה שבחרת לתת לשרי בית חם,

    לקחתי את צ'יפי כלבתי האהובה מעמותה שעובדת בשיטה של משפחות אומנות כשהמשפחה עם כל הכבוד לעבודה החשובה שהיא עושה מגדלת את הכלבים בתת תנאים. צ'יפי הפיצפונת ישבה לה מכווצת בפינת מחסן מלא בכלבים, מפוחדת לחלוטין עם זנב שבור ובתת משקל לא ייאמן.
    צ'יפי הגיעה עוד לעמותה כשהיא ללא ספק עברה התעללות מאוד קשה ועד היום יש לה סממנים מובהקים של כלבה שעברה טראומות מאוד קשות לפי דברי הויטרינר...

    איך אפשר להתעלל בדבר כל כך חמוד לא יודעת...
    אבל הכי חשוב שהיום היא גם שמנדריקית צוהלת ושמחה :)

    השבמחק
  3. שמלה ממש ממש יפה! מחמיאה לך...

    איזה קטע מוזר עם שרי...
    עושה רושם כי לא כ"כ הטריד אותו מה עלה בגורלה.

    השבמחק
  4. Vanity girl- תודה!
    שירה- הבית החם שלנו הוא זמני בינתיים כי קשה לנו להתמודד עם שלושה כלבים בדירה קטנטנה אבל כפי שזה מתקדם כעת- אף אחד לא רוצה בה. מצטערת לשמוע שצ'יפי עברה טראומה, הלוואי והייתי יודעת מה עבר על מונה שגורם לה להתנהג בצורה הזו גם עכשיו.
    Peacha- זה לא הטריד אותו במיוחד ומבחינתי הוא נטש אותה. נחמד לו שנפגשנו במקרה והוא יכל לנקות את המצפון בזכותנו אבל זה לא משנה את העובדה שגורלה של שרי היה יכול להיות שונה לגמרי.

    השבמחק
  5. שונאת אנשים כאלה!
    בטח הכלבה היקרה שלו תכנס שוב להריון ותמליט עוד גורים שלא יתמזל מזלם כמו של שרי!

    השבמחק
  6. קטע די מוזר עם הכלבים... טוב לפחות את יודעת עליה קצת יותר, וזה שהיא לא עברה התעללות זו חצי נחמה...

    אהבתי ממש את השמלה הסגולה הזאת... הצבע שלה מהמם, והשילוב של הלק הכתום פשוט מעולה!
    אהבתי גם את החולצה של נתן

    השבמחק
  7. תופעת המקפיא שולטת עכשיו בכל חנויות האופנה, מאלצים אותנה לספנות לכל הסריגים במקום :-)
    נתן נראה כל כך סובל בתמונה :-)

    שבוע טוב
    א

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top