יום שבת, 24 ביולי 2010

מתיקות

כנראה שיש במונה משהו מאוד אימהי כי כל היצורים הקטנטנים תמיד פונים אליה ורוצים להיות בקרבתה. התמונה הזו היא מה שנקרא 'לא נגענו', תפסתי אותן בפוזה הזו במקרה הבוקר ולא יכולתי שלא לתעד.




שרי היא הגורה הכי מאושרת והכי נמרצת שיש. מדהים אותי לחשוב עד כמה החיים שלה היו יכולים להתגלגל בצורה אחרת לגמרי. אני מודה על כך שקיבלתי לזרועותיי גורה נטולת טראומות ופחדים, מה שהיה בהחלט עשוי להיווצר אצלה לאחר עוד יום ברחוב.



התמונות כאן צולמו אתמול בערב, לפני שיצאתי עם ריטה לבורגוס בר. הזמנו אתמול למנה ראשונה פטריות במילוי גבינת עזים- מנה שבהחלט אפשר לוותר עליה, אפילו אם אתם משייכים לחובבי הז'אנר כמוני, ולמנה עיקרית 160 גרם עם צ'ימצ'ורי, צ'יפס ולף בראון. אי אפשר להשוות את איכות המנות בגמברינוס לבורגוס בר וזו הסיבה שהתלבטנו לאן לצאת מלכתחילה ולבסוף הוחלט שהגיע הזמן לגוון ולעשות משהו קצת שונה.
בכל אופן, האוכל היה טעים, גם אם לא מתקרב לרמה של המנות בגמברינוס, ובאופן כללי הערב היה ממש נחמד.
האישיו העיקרי שלי עם הבורגוס הוא שבבוקר למחרת אני מרגישה רע פיסית. זה מוזר, כי זה לא קורה לי בשום מקום אחר ואין לי רגישויות למה שאכלתי שם אבל זו כבר הפעם השניה שאני מסיימת את הארוחה ומתחרטת על כך בבוקר למחרת. אמנם השבוע ספציפית הייתי ממילא חלשה יחסית אבל גם בביקור הקודם שלנו שם, לפני שנה כמעט, הרגשתי באופן דומה למה שאני מרגישה עכשיו. אני חוששת שהרומן הלא ממומש שלי עם בורגוס בר יאלץ להיקטע באיבו ואני שמחה שמחר הבלאק בר נפתח באשדוד כך שתהיה לי נחמה. לבחילות שלום.




צהלתי כשראיתי כמה יפות יצאו התמונות המשפחתיות שנתן עשה לי ולכל הכלבים. זה מזכיר לי ששכחתי לספר לכם כמה מדהימה ההתקדמות של מונה בשבועות האחרונים. שנינו הסכמנו שמונה עברה שינוי בתקופה האחרונה שבא לידי ביטוי בהתנהגות הרבה יותר בטוחה, פחות חרדות והיענות להימצא בסביבתנו. פעם היא היתה נרתעת בכל פעם שהיינו מנסים לגעת בה ועכשיו היא מגיבה לנו בחיוב.
אני חושבת שהשינוי שלה חל בעקבות הנסיונות שלנו להכתיב משמעת בבית וככל הנראה זה בדיוק מה שהיא היתה זקוקה לו. בהיעדר מסגרות וחוקים היא לא היתה בטוחה מהו תפקידנו בבית וככל הנראה גם לא ידעה כיצד להתייחס אלינו.
עושה רושם שפרדי עדיין לא מעניק לנו את הכבוד הראוי לעומת זאת. הוא אוהב אותנו ללא תנאים כמובן, ומקביל הוא גם ממשיך לדבוק באותן התנהגויות מרגיזות ואפילו לעשות לנו קצת 'דווקא'. יש תחושה שהוא לקח על עצמו את התפקיד של המנהיג בבית ולכן אנחנו מתאמצים לחנך אותו במיוחד.
עדיין לא מדובר בלהקת כלבים מאוזנת (אלוהים אדירים, אפשר לשמוע את סיזר מילאן מ'הלוחש לכלבים' בוקע מגרוני) אבל אני מרגישה שעברנו כברת דרך ארוכה ושאנחנו בהחלט בדרך לשם.
שבוע טוב!

4 תגובות:

  1. ספיקינג אוף בחילות (איזו דרך אלגנטית לפתוח בה את השבוע!), אני הבנתי שלא משנה מה- כל דבר מטוגן שאכניס לפה יגמור אותי.
    אז אפילו שרימפס קריספיים וחמודים כמו בגמברינוס שלכם עלולים להביא עלי את הקץ :(

    ובכלל- בורגוס זה על הפנים. משתתפת בצערך. אני די מופתעת שעד עכשיו לא היה בלאק באשדוד..

    השבמחק
  2. אני ממש שמחה לשמוע שהלהקה מתקדמת ומתגבשת לאט לאט! האם גם עניין הפיפי בבית השתפר?
    ושרי הבובונית הזו כ"כ דומה לפרדי ומונה, ממש כאילו היא הגורה שלהם! בא לי לקווצ'ץ' אותה דרך המסך!! :.))

    השבמחק
  3. השילוב של האפור עם הכתום באווטפיט מהמם!!!

    המבורגר בקיץ זה באמת לא קל... מקווה שהסניף של בלאק יהיה מוצלח!

    השבמחק
  4. אווי! חמודים כל כך!!
    יש רק כלבה אחת וגורה אחת יותר חמודים מאלו (של חברה שלי, האמת, אבל אלו הבולדוגים הצרפתיים החמודים והעליזים ביותר שראית!)
    מתוק ומשפחתי מאוד!

    אוה. אני מרגישה רע כשאני אוכלת שוקולד. אני לא מסוגלת לגמור מילקשייק שוקולד... (ואז אחרי זה לא יכולה לאכול מתוק שבועיים...)

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top