יום שבת, 26 ביוני 2010

Good news, bad news

החתולים נעלמו. יצאתי אתמול בצהריים כדי לבדוק מה שלומם, עוד בטרם שעת ההאכלה שלהם וגיליתי שההרגשה הרעה שלי היתה מוצדקת והם אכן נעלמו יחד עם הארגז שלהם. חיפשתי אותם בכל מקום, כמה פעמים באותו יום מתוך התקווה שאולי מישהו הכניס אותם פנימה כדי לטפל בהם באופן זמני ובקרוב יחזיר אותם לשכונה. האמת המרה היא שיותר סביר שהשכן מימש את איומיו מאשר שמישהו גילה כלפיהם רוחב לב כפי שאני גיליתי. ימים ניסיתי לשכנע את עצמי שעליי להיות רציונלית ולעשות את 'המעשה הנכון' ורק בדיעבד הבנתי שהמעשה הנכון הוא לפעול לפי הרגשות והאינטסטינקטים. מאז שהם נעלמו אני מלאת חרטה וכאב על כך שלא אפשרתי להם להימצא אצלי עד שיהיו עצמאיים כפי שהייתי אמורה. זה הזכיר לי גם את הסיטואציה שנקלענו אליה עם דואי ועם הסירוב העיקש שלנו לאמץ אותו למרות שהוא חדר לנו כל כך עמוק ללב. עד היום אין שבוע שבו אני לא נזכרת בדואי ואוכלת את עצמי על האופן שבו התנהלתי איתו כשכל מה שהייתי צריכה לעשות היה לקבל אותו רשמית הביתה ולהפסיק את הסבל ההדדי שלנו.
את החתולים אמנם לא היתה לי כוונה לאמץ אך מאוד עצוב לי לדעת שאני לא אראה אותם שוב ושהם כבר כנראה לא נמצאים בין החיים. השקעתי הרבה מאמצים כדי לעזור להם לשרוד וכעת כל מה שאני מרגישה זו תחושה מרה של תבוסה.

הצד החיובי הוא שנתן מספר שמצבו של אמא שלו משתפר. מסתבר שהיומיים האחרונים היו נוראיים עבורה, הרבה בזכות משככי הכאבים החזקים והמינון הגבוה שהרופאים רשמו לה. כעת רשמו לה משככי כאבים מעט מתונים יותר והיא מצליחה לישון, ההקאות נפסקו והיא אפילו אוכלת קצת אחרי צום לא רצוני של למעלה מ-30 שעות. אין צפי מתי תשוחרר מבית החולים אך עושה רושם שהפגיעות שלה יחסית מינוריות למה שהיה אפשר לצפות מתאונת דרכים בקנה המידה הזה ובכל זאת, כנראה שצפוי לה שיקום ארוך וכואב.
היום בערב אני צפויה לראות את נתן אחרי סופ"ש שלם שהעברנו בנפרד ולאור החוויות הקשות שהוא עבר בימים האחרונים אני בהחלט מתגעגעת אליו יותר מבד"כ.

התנהגותם של הכלבים ביחס למילי, הכלבה של אמו של נתן, מאוד מדאיגה אותי. מעבר לעובדה שאני נאלצת לחיות מטיול לטיול ולהוציא אותם לכמות בלתי נתפסת של טיולים ביום, אתמול גם נאלצתי פיסית להפריד בין פרדי ומילי מספר פעמים לאחר שאלה כבר היו מוכנים לתקוף אחד את השניה. מילי היא כלבה מעט בעייתית והכישורים החברתיים שלה עם כלבים אחרים לוקים בחסר: למונה היא עשתה טראומה כשניסתה לתקוף אותה ומאז היא מסתגרת בחדר ולא מוכנה לצאת ממנו ובפרדי היא עוררה תוקפנות למרות שהוא בד"כ כלב מאוד סבלני וחברותי. אין לי מושג אם הם באמת מסוגלים לגרום אחד לשניה לנזק ממשי או שמדובר בהפגנת כוחות וסימון טריטוריה, אך אני בהחלט לא רוצה לגלות. אני תמיד נזכרת ב'לוחש לכלבים' כשהסביר שאסור להיות במתח ולפעול עוד לפני שהכלב עשה משהו רע, כי אז הכלב מבין שעליו להגשים את הציפיות ממנו ובכך הוא מגשים את החשש של בעליו, אבל קשה שלא לפעול ולגלות עצבנות כשהכלבים מסתובבים אחד סביב השני ומחכים מי ישבר ראשון ויתקוף קודם.

ריטה באה לבקר אותי אתמול עם טייק-אוואי ממסעדה סינית בשם Zoee. היא הביאה מספר קומבינציות של סושי ואני מוכרחה להודות שאהבתי הכל. בד"כ בקומבינציות יש סוגים מסוימים שאני אוהבת יותר וסוגים מסוימים שאני אוהבת פחות אבל כאן פשוט טרפתי אחד אחרי השני ונהניתי מכולם. מרוב מתח אין לי תיאבון בימים האחרונים וסביר להניח שהייתי מדלגת על ארוחת הערב אילולא ריטה היתה מביאה אוכל כך שאני יכולה רק להודות לה.
מהקינוח, בננות ואננס עם אגוזים בקרמל, נהניתי קצת פחות. אמנם בכל הנוגע לקינוחים מתוקים אני בעייתית ולרוב חוטפת בחילה אחרי ביס אחד, אך אני מוצאת שאם הבננות בקרמל לא מתוקות לגמרי הן מעט חסרות טעם וזה גם היה המקרה עם הקינוח הזה.
שתינו כמה כוסות יין, נהנינו מהאוכל וניהלנו שוב שיחה ארוכה. זו היתה ההפוגה הנחמדה ביותר שהיתה לי מאז התאונה.
מילי, שבד"כ מגלה חשדנות ותוקפנות כלפי אנשים זרים, התאהבה בריטה לחלוטין וחיזרה אחריה ערב שלם, התנהגות שמעולם לא ראיתי במהלך כל הארבע שנים שאני מכירה את הכלבה הזו.
כנראה שיש אנשים שיש להם גישה מיוחדת לכלבים, וריטה היא אחת מהם.



שבוע טוב!

7 תגובות:

  1. טוב לשמוע שמצבה של אימא של נתן השתפר. מקווה שמישהו אימץ את החתולים.

    השבמחק
  2. שמחה לשמוע שאמא של נתן מרגישה כבר טוב יותר! מאחלת לה החלמה מהירה!!

    אני אישית מאוד אוהבת את הסושי של זואי- מאוד איכותי. הכי נהניתי אבל לאכול בטוקיו שנחאי...ולצערי סגרו את המסעדה באשדוד ):

    שיהיה לך שבוע נהדר, ורק בשורות טובות!

    השבמחק
  3. אני שמחה לדעת שמצבה של אמא של נתן השתפר ואני מקווה (ומאחלת!) שמכאן הכל רק יילך וישתפר ושהחיים שלכם יחזרו למסלולם.נשיקות ושבוע מוצלח שיהיה!

    השבמחק
  4. צר לי על החתולים הקטנים, התמונות שהעלת היו כל כך חמודות והם נראו קטנטנים ומתוקים, ובכן יש לי חולשה לחיות:-)
    אני מאחלת החלמה מהירה לאמא של נתן ושמחה שהיא חשה טוב יותר.
    שיהיה לך שבוע מקסים עם בשורות טובות, כמו שמגיע לך!

    השבמחק
  5. אני מזועזעת ממה שקרה לחתולים. חבל שסיפרת לנו על זה. אני משוגעת על חיות ויש לי המון חתולים שהצלתי בכל מיני הזדמנויות. חבל שלא טיפלת בהם יותר טוב. גם להם מגיע לחיות

    השבמחק
  6. אני מזועזעת ממה שסיפרת על החתולים. הלוואי ולא היית מספרת את זה. כל היחס שלי אלייך השתנה. חבל שלא טיפלת בהם יותר טוב.
    אני מאמצת ואימצתי כל כך הרבה חיות ותמיד עבדתי קשה למצוא להן בית, או שהם/הן נשארו בביתי (כן, ואני נשואה עם ילדים ועם משרה מלאה, ובכל זאת מוצאת לזה זמן). שברת לי את הלב.

    השבמחק
  7. אנונימית- אני מצטערת שזה שינה את יחסייך אליי. הצטערתי מאוד כשגיליתי שהם נעלמו והתחרטתי על כך שלא אפשרתי להם לגדול אצלי עד שיגיעו לעצמאות. היה נראה שחלק גדול מהשכונה כרוכה סביב הטיפול בהם ולא ציפיתי שהם יעלמו פתאום.
    ובכל זאת, אני מרגישה שעד לאותה נקודה עשיתי את מה שיכולתי. קל לשפוט. מצאתי את עצמי במצב לא נעים עם בן זוג שלא נמצא בבית כי אמא שלו מאושפזת בבי"ח ושלושה כלבים שלא מסתדרים אחד עם השניה ומצריכים טיפול רב. אני לא רואה סיבה להצטדק יותר, מקווה שבכל זאת תצליחי לגלות הבנה.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top