יום רביעי, 23 ביוני 2010

עלילות לובה וגן החיות

נעלמתי. איבדתי כל קשר עם העולם החיצון אחרי שהאינטרנט שלי שבק חיים ולכן גם נעדרתי מהבלוג. אם אתם תוהים מדוע נדרשו לי שלושה ימים לתקן את האינטרנט, אתם מוזמנים לשאול את הוט שהחליטה שאפשר להעביר שלושה ימים ללא טכנולוגיה ושאינטרנט הוא למעשה תירוץ של חלשים. ביום הראשון לא הבנתי איך העולם ממשיך להתנהג כאילו כלום לא קרה ומה לעזאזל עושים בבית שאין בו חיבור לאינטרנט אבל בימים הבאים למדתי להירגע ולהנות מהשקט היחסי.
כשאני אומרת שקט יחסי, אני מתכוונת לכך שכל יתר ההיבטים בחיים שלי היו רחוקים מלהיות שקטים, בייחוד בימים האחרונים.

(אם כבר מתייבשים על הקו- מוטב לעשות זאת בניחותא במיטה)

יום שני, היום שבו סאגת האינטרנט החלה, היה יום קשה. השילוב של החום הכבד, השיחות הארוכות לנטויז'ין ואז להוט וחוסר המעש העבירו אותי על דעתי. התנהלתי כמו סייקו ביץ' במשך יום שלם מול השידורים החוזרים של אופרה וד"ר פיל עד שבערב שמעתי יללות של גורי חתולים קטנים והחלטתי לברר על מה המהומה. מסתבר שמתחת לבית שכבו בחוסר אונים שני גורי חתולים כבני שבועיים ואמם לא נמצאה באזור. היללות האלה הדהדו לנו בראש יומיים שלמים ורק באותו ערב הצלחתי לאתר את מקורן. את שני הגורים הקטנים, שהצלחתי להחזיק בכף יד אחת, הכנסתי הביתה והאכלתי אותם במזרק אך לנוכח מורת רוחו של נתן נאלצתי לשחרר אותם חזרה לשכונה. להפתעתי הרבה גיליתי שיש ברחוב בחורה נוספת עם לב גדול שמטפלת בכל החתולים ובשני חסרי הישע האלה בפרט ומאוד התעודדתי באשר לגורלם. התקווה הזו התפוגגה די מהר כשראיתי עד כמה היא חסרת נסיון בכל הנוגע לטיפול בגורים שכן היא ניסתה להאכיל אותם בנקניקיות למרות שהם עדיין לא יכולים לאכול מזון מוצק.
כל הנסיבות האלה הכניסו אותי שוב למערבולת המוכרת של תחושת אחריות מהולה ברגשות אשם ולמחרת בבוקר בשיא סופת החול המטורפת שהיתה כאן באזור, מצאתי אותם מייללים שוב וליקטתי אותם אליי. כמובן שבטרם כל זה קרה, השכן ממול עוד הספיק לאיים עליי שאם החתולים לא יפסיקו ליילל הוא יזרוק אותם לזבל. בהזדמנות חגיגית אני רוצה לאחל לשכן טוב הלב שלי שגם הוא ינטש לקראת זקנה.
לאור האירועים האלה לא היתה לי ברירה אלא להכניס אותם לדירה שוב ואז הכתה בי פאניקה מסוג חדש- איך מטפלים ביצורים כל כך קטנטנים?
הראשונה שהרמתי טלפון אליה היתה כמובן מיס מודנה, שמיד הסבירה לי את הא'-ב' בגידול יורשיה הרוחניים של פרופסורית בננה. משם המשכתי לעמותת גרגורים ושם נאמר לי שהעמותה נמצאת בתפוסה מלאה ולא ניתן לקלוט אליה גורים חדשים. לנתן לא היה לי אומץ לפנות שוב, כי כולנו יודעים מה קרה בפעם האחרונה שהבטחתי לו שאנחנו משמשים לגורה אומנה זמנית בלבד ולכן נשארתי להתחבט עם עצמי.
הגעתי להחלטה שאעזור להם ככל שאוכל, אכניס אותם הביתה לסירוגין וקיוויתי שאני לא דנה אותם לגזר דין מוות.
להפתעתי הרבה גם גיליתי שיש כמה ילדים טובי לב בשכונה שארגנו לחתלתולים אזור מחייה חשוך ומלא בשמיכות שבו יוכלו לנוח ולהתחזק.
כולי תקווה שהם ישרדו את השלב הקשה הזה.
תביטו בעצמכם בפלא הקטן:




פרדי הוא רשמית הכלב הכי טוב בכל העולם. הוא היה כל כך עדין כלפי הגורים הקטנים וגילה רתיעה רק כשהם ניסו לינוק ממנו.


אם כבר סיימתם לצווח מול המסך, אשמח לעדכן אתכם שהבעיות האישיות שדיווחתי עליהן בסוף השבוע הקודם מתחילות להסתדר וכנראה שזה נכון שדלת נפתחת כל פעם שדלת אחרת נסגרת, למרות כל הקושי שלי ושל הנפש הפסימית שלי להודות בכך. הידד.

למרות שזה כבר נראה רחוק, הספקנו השבוע גם לבקר בים בין לבין-







נדמה לי שעונת המדוזות התחילה?


המשך שבוע נעים עם בשורות טובות!

14 תגובות:

  1. תמונות כל כך יפות! הוספתי את הבלוג סוף סוף ואבקר בו עכשיו יותר בתקיפות

    השבמחק
  2. היי,

    לא ידעתי לאן לפנות, אז אנסה את מזלי כאן.
    עוד מעט אני נוסעת ללונדון, וכמובן שאני מחפשת בין היתר מידה לא מבוטלת של שופינג, במחירים נורמליים.
    אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מקום או אזור בו נמצאות חנויות רבות (מותגים, בוטיקים, עודפים, רשתות, וינטג'- לא משנה).

    כמו כן, אני מחפשת נעלי אוקספורד במחיר סביר (עד 250 בערך... אם יש). תוכלי להמליץ לי?


    המון המון תודה!
    הוספתי את הבלוג :-)

    השבמחק
  3. Clothes on Trees- תודה מותק!
    חן- היי ותודה שפנית אליי! אני לצערי לא ביקרתי בלונדון מעולם (למרות שזו בהחלט פנטזיה שלי) אבל ליקטתי עבורך שני פוסטים עם המלצות נהדרות לשופינג בטיול, מקווה שזה יעזור-
    http://thecloset83.blogspot.com/2010/04/blog-post_09.html
    http://raisinlike.blogspot.com/2009/11/blog-post.html
    תבואי לבקר שוב :)

    השבמחק
  4. איזה בובונים מתוקים!!!
    מקווה שימצאו בית חם במהרה!
    זה מזכיר לי שטיילתי ערב אחד עם מיקי ומצאנו 2 גורי חתולים מתוקים שהתאהבו בו לגמרי והלכו אחריו לכל מקום והוא דאג להם וטיפל בהם כמו אמא ממש!
    שמחה לשמוע שהעניינים אצלך מתחילים להשתפר! :.))

    השבמחק
  5. אוי, אילו מתוקים שהם!
    לצערי, הסיכויים הם לא לטובתם בגיל הזה. צריך, מעבר למקום המחיה המוגן, לדאוג גם לשפשף להם את הטוסיק בצמר גפן טבול במים פושרים כדי לאפשר את היציאות שלהם, וגם להאכיל אותם בפורמולת גורים מיוחדת (אכן ממזרק) ולא בחלב. אם ישנה חתולת רחוב שמואכלת ע"י אנשים, ובמקרה במקרה בדיוק המליטה, שווה לנסות ולחבר ביניהם כי אחרת - עם כל הרצון הטוב של הילדים - כאמור, הסיכויים אינם גבוהים.
    אוהבת את זה שיש לך לב גדול כל כך לבעלי חיים. כן ירבו שכמותך.

    השבמחק
  6. יעל- לגבי צמר הגפן שמעתי ואני מנסה ליישם. הם מצליחים לעשות פיפי עם העזרה שלי והגור השחור הצליח לעשות פעם אחת קקי בכוחות עצמו. אנסה להטביל את פיסת צמר גפן במים פושרים, על זה לא שמעתי, כי מעולם לא הייתי עדה לכך שהחתול האפור עשה קקי.
    לגבי האוכל- נאמר לי שגם אפשר לערבב גבינה לבנה עם מים פושרים ועם הצהוב של הביצה, אני אנסה לעשות את זה הערב.
    אם יש לך טיפים נוספים אשמח לשמוע!

    השבמחק
  7. מאמי.. אני אשמח לאמץ את אחד החתולים... צרי איתי קשר אם זה רלוונטי
    MAAYAN AHADY

    השבמחק
  8. הגורים מקסימים. השחור נראה ממש חלושעס... באמת נשבר לי הלב מכל חתול רחוב מסכן שאני רואה. תבדקי באינטרנט או מאנשים שמבינים את המינונים של התחליף-פורמולה עם הביצה, כי חלב פרה הם באמת לא מעכלים.

    השבמחק
  9. מי זאת מיס מודנה? הבלוגרית? אתן חברות?

    השבמחק
  10. אנונימי- נו כן, ההיא מהבלוג :) למרבה הצער, מפרידה ביני לבין דנה נסיעה של שעה כך שהחברות שלנו היא בעיקר וירטואלית ואנחנו מקשקשות מדי פעם בטלפון אבל החל מסוף החודש אין יותר תירוצים וגם נזכה לפגוש אחת את השניה לראשונה!

    השבמחק
  11. את פשוט נשמה טובה. כל הכבוד לך על האכפתיות שאת מפגינה. בהצלחה ואני מקווה שהם יגדלו מהר ויצליחו להסתדר בכוחות עצמם עם עזרה באוכל מצד השכנים הנחמדים יותר.

    השבמחק
  12. איזה גורים חמודים ^^
    יש להם מזל שמצאו אותך (:

    טוב לשמוע שהעניינים האישיים מסתדרים לך.


    הלוואי ומישהו היה מנתק לי את האינטרנט.. לפחות לכמה שעות :P

    השבמחק
  13. אעעעעעעעעעעעע...איזו מתיקות על-קרעת אותי עם התמונות כשהם ישנים...
    ופרדי מתוק להפליא!
    כל הכבוד בובה...ההשגה היחידה שיש לי היא כלפי העב"ם שצילמת לקראת סוף הפוסט-פחד אלוהים! בעעע!

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top