יום ראשון, 30 במאי 2010

השארת לי רק מילים

את צליל הכרתי בטירונות: היה נדמה שאנחנו מצליחות למצוא שפה משותפת רק שאז צליל התחילה לענות לי במה שפירשתי כחוסר חשק וחשבתי שהיא ביץ'.
את עינת הכרתי בתקופת הקורס. היינו שתי הבנות היחידות במלתחות והחלטתי לסנן לאוויר את משפט הפתיחה הכי אידיוטי שנשמע מאז "אבא שלך גנן?": "אז מה עינת? חה"י ראשונות במקלחת, הא?".
למזלי, עינת לא שמעה אותי, הסתובבתי בבושה חזרה לדוש והמשכתי להתקרצף. אנחנו משחזרות את הסצינה הזו גם שנים אחר כך, לבושות כמובן.
מוזר לחשוב שעברו רק ארבע שנים מאז שהכרנו, זה מרגיש לי הרבה יותר. לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שהכרנו בצבא ולא עוד קודם לכן, בתיכון למשל.
לשלושתנו יש חוש הומור זהה כמעט בדיוק ולכן כנראה אנחנו מצליחות לשמור על קשר גם היום, כשכל אחת נמצאת בנקודה שונה בחיים ולכאורה אין משהו שמקשר ביננו.

התאספנו אתמול בצורה די ספונטנית (המפגש תוכנן מראש אלא שמאז הוא הספיק להתבטל, לחזור ולהתבטל שוב כמה פעמים) בביתה של צליל כדי לצפות באירוויזיון יחד. אני ועינת הודינו שאנחנו שם בשביל החברה ופחות בגלל האירוויזיון אבל מבלי לשים לב נסחפנו עם האווירה היורו-טראשית וצחקנו בקול רם שלוש שעות רצופות.
אני חושבת שכמות הרעש שהשמענו משתווה לקבוצת אוהדים נרגשת שצופה בגמר של המונידאל, מה שמזכיר לי שגם את הגמר הזה אנחנו צריכות לראות יחד.


עינת בוגדת ומגלה הזדהות עם הרוסי.







אלכוהול לא היה מעורב כשהתמונות צולמו.


אוקיי, פה הוא כן התערבב אבל שתינו רק שתי כוסיות והיינו פיכחות לחלוטין, בחיי!




התרגזנו כשהדגל של המדינה שלנו הוצג לכמה שניות במעורפל ואז התפזר כלא היה כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הפלסטינים. מה השלב הבא? לשלוח את הראל סקעת לייצג אותנו בתור פלסטין?



ואם כבר הראל סקעת, אני מוכרחה להודות שכולנו כיבינו לרגע את הנפש הצינית שלנו והתרגשנו כשהראל עלה לשיר. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה וחשבתי לעצמי שיש בו איכויות של 'ואת'. ההופעה של הראל היתה באמת סוחפת וכריזמטית, למרות זיוף ההתרגשות הקטן שהתפלק לו לקראת הסוף.
אנחנו סולחות לך, אתה חתיך.


עינת יורדת לעומקו של השיר "גלעין המשמש"


נהגנו לבקר ולבוז לכל נציג מדינה שהעניק ניקוד אלא אם כן הוא העניק ניקוד לישראל (מה שכמעט ולא קרה). במיוחד בזנו לנציג של בלרוס, שהיה נראה כמו בובת פיתום לדעתי, עד שהתברר שהם היו היחידים שהעניקו לישראל עשר נקודות ונאלצנו לחזור בנו ולהודות שמדובר באיש לוהט.
על כל שאר המדינות הטלנו רפש שלא תאמינו והאמת היא שהפוליטיקות והאינטרסים המדיניים שבאים לידי ביטוי בהצבעות של תחרות שאמורה להיות מהנה ואובייקטיבית באמת מחליאים. הצחיק אותנו שכל פעם שמדינה שכנה העניקה לרוסיה נקודות- צעקות של בוז נשמעו מהקהל (וגם מהסלון שלנו)





הגענו למסקנה ששנה הבאה כדי לנצח, נעלה עם שיר שמונה רשימה של כל תחלואיי העולם ובז לכל מדינה ומדינה, ממש בדומה לפרויקט הגאוני שערך קונאן אובריאן בתוכנית שלו לפני כמה שנים.
רק בעזרת פרובוקציות נקבל את גביע הזרג השקוף!

עוד כמה נקודות לגבי הנקודות:
* כשכל מדינות אירופה קורסות, אין מנוס אלא להתחנף לגרמניה, המעצמה הכלכלית החזקה. אל תתפלאו שהיא זכתה נצחון כל כך גורף.
*ולאותו עניין, לא אתפלא אם כל הנקודות ליוון היו נקודות רחמים ואמפתיה. מי בכלל זוכר מה שרו היוונים?
* המנחים הזכירו חבר שופטים מסתורי שאמור להצביע ולהכריע את ההצבעה אבל גרמניה הוכרזה כזוכה מיד לאחר שלב ההצבעות של המדינות. קונספירציה? יתכן! תכף תגידו לי גם שהאמריקאים באמת נחתו על הירח D:
*אירוני שהרוסים העניקו נקודות לגיאורגיה. טבחתם בהם ללא הכרה אבל אין ספק שהנקודות באירוויזיון שהענקתם להם אלו שיביאו לשלום המיוחל.

אז הנה שוב השיר של סקעת, שהיה צריך להיות בין הראשונים אילולא כולם היו אנטישמיים-




וזה השיר הכעור שזה, של לנה מגרמניה, שהיא בסך הכל צל חיוור ולא ברור של אבריל לוין (כאילו שצריך שתיים ממנה בעולם). מזל שדנמרק לא זכו, עם ההופעה עתירת הגימיקים בשקל שלהם שהרגיזה אותי מאוד, ומה הקטע עם הנשיקה בסוף? כמה מייקל ג'קסון וליסה מארי פרסלי שנת 1995 מצדם. איכס.





שבוע טוב ודוז פואה לכולכם!

3 תגובות:

  1. הנשיקה הדנית היתה באמת לא במקום.. הרי ברור שהוא אוהב בנים :)

    השבמחק
  2. אין, אני פשוט לא מאמינה שהגרמנייה המטופשת הזאת זכתה. כשהיא ביצעה את השיר שלה אני והמשפחה שלי דיברנו על כמה שהיא בטוח תהיה בין המקומות האחרונים. פשוט הזוי העניין- רק מבטא את ההתחנפות של כל אירופה למעצמה הגרמנית ולא יותר.

    הראל היה פשוט מקסים, כל כך הגיע לו לקבל מיקום גבוה יותר, פשוט עצוב!

    השבמחק
  3. האמת שאני ממש אהבתי את השיר הגרמני. שירי אורוויזיון בדרך כלל לא לוקים בעומק (חוץ מהניסיון של אחינועם ניני והערביה המתאשכנזת מלפני שנה, שהוכיחו שגם עומק הוא לא ערובה לשיר טוב), ואני בעד לקחת את הפופיות והשטחיות לאקסטרים. חוצמזה שעקבתי אחרי לנה (הגרמניה) בקדם הגרמני (הפקה מגניבה ומושקעת הרבה יותר מה"כוכב נולד" שלנו, שלא לדבר על הקדם הישראלי)ומאוד שמחתי כשהיא נבחרה.
    חוצמזה, כולנו יודעים שהאורויזיון זו תחרות טיפשית, שאי אפשר לצפות בה פיכחים (אני יודעת, ניסיתי). אבל בכל זאת לכולם מגיע לזכות אחת ל30 שנה, אפילו לגרמניה :) קחו את זה בקלות.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top