יום ראשון, 2 במאי 2010

A blast from the past

אנחנו מכירים כבר כמעט שנה שלמה, אני ואתם, ואני מניחה שבמהלך השנה האחרונה הזכרתי לא פעם את התקופה שבה גרתי בחיפה. מצחיק אותי לחשוב שלפני שנתיים תכננתי את החיים שלי אחרת לחלוטין מהאופן שבו הם מתנהלים כעת- 130 ק"מ הרחק מכאן ליתר דיוק.
הייתי אז לקראת סיום השירות הצבאי, עזבתי באותה תקופה את הבית באופן די פתאומי ומצאתי את עצמי חולמת על התחלה חדשה במקום חדש.
עפ"י התכנון אני ונתן היינו אמורים לשכור דירה קטנה בחיפה, מאחר ששם מחירי הדירות הם בין הזולים בארץ. הייתי אמורה להתחיל ללמוד תקשורת באוניברסיטת חיפה ולעבוד במקביל בסלקום כסטודנטית.
הו, סלקום. מדהים כמה אנחנו משתחררים חסרי בטחון ועם ידע דל כל כך על העולם האמיתי. זכורה לי רכזת כ"א שאמרה לי בטון מאיים- "אם לא תעבדי בשירות לקוחות- תישארי מחוסרת עבודה", והאמנתי לה.
גרתי באותה תקופה במעונות של נתן, שהיה סטודנט להנדסת חשמל בטכניון. החברים של נתן הפכו באותה תקופה גם לחברים ממש טובים שלי ולמרות שגרתי שם ללא אישור, עשה רושם שזה לא הפריע לאף אחד ואפילו היה לנו נחמד לגור בקומונה של חברים בלבד.
הייתי כאמור משוחררת טריה מהצבא שחיה בסביבה של סטודנטים וניסיתי למצוא את דרכי בעולם בדיוק כפי שהיה נראה שהם מצאו. גם משבר הזהות לא איחר לבוא.

החיים שלי היו שונים בתכלית מהחיים עכשיו, כנראה שזו התקופה האחרונה שבה זכיתי ליישם את הביטוי 'חיים נטולי דאגות'. אני לא יודעת איזה מבין הגלגולים הייתי מעדיפה כרגע, במיוחד מאחר שהגלגול הקודם בעיר הצפונית ההיא- מרגיש לי כבר כל כך רחוק.
נדמה לי שאנחנו מכירים מספיק זמן כדי שאספק לכם הצצה לחיים הקודמים שלי, אלה שהיו שייכים לי עד לפני שנה:



שותפים שרוטים הופכים את החיים למצחיקים יותר.


ואפילו מסיבות מטאל (!) מוסיפות קצת עניין לחיי החברה בטכניון.


מסיבת השחרור נחגגה אי שם בחוף בחיפה.


והשחרור היה מתוק, מתוק נורא.



וגם באזרחות לא שכחנו אחת את השניה.



נתן כבר לא יהיה דיקטטור.


ואני כבר לא אהיה מנכ"לית סלקום. עמוס שפירא ישן בשלווה מאז שהתפטרתי.



והנה אני, מרוצה מעצמי, באותו יום ארור שבו התקבלתי לעבודה. על כך נאמר- 'אין שכל, אין דאגות'.



אולי תפתחי כבר בלוג אופנה ותעזבי את כולנו בשקט?


"נחשוב על זה" (מתוך הפקה שהצטלמה בטכניון הפוטוגני).



להיות ייצוגית זה חשוב. מסיבת קיץ של סלקום, יש צורך להוסיף?


אם יצאת פיכח ממסיבת סטודנטים, סימן שעשית משהו לא בסדר. בתמונה: משפחה מאושרת מקזחסטן.



איפרו אותנו ממש רע בלנקום אז החלטנו שמין הראוי שנתעד את המאורע. זה היה יום בנות מושלם.


ארנב אלמוני, במופע הארנבות של ד"ר קספר. ילדים, הרי זו אירוניה!


את מיטת הדרעק הקטנה הזו חלקתי עם נתן במשך שנה תמימה.


לא פלא שהוא רצה להרוג אותי.


דווקא בשאר הזמן הסתדרנו בסדר.


לפעמים חזרנו לבקר באשדוד. תראו! אריאל היתה בגודל של צימוק!


אבל החלטנו נחרצות להשתקע בחיפה.

אלא שאז קרו הרבה דברים בין לבין ולימדו אותנו שלפעמים קשה לתכנן לטווח הרחוק. אבא של נתן נפטר באוגוסט 2008 ונוצר מצב משפחתי עדין שהצריך אותנו להיות קרובים לבית.
אז גם התחילה המלחמה ההיא, וסידרה את החיים בפרופורציה הראויה וגרמה לנו להבין שאין מה שמחזיק אותנו בחיפה.
חזרנו.
מתחילים מחדש.

15 תגובות:

  1. אח... הטכניון... אני ובעלי למדנו שם ושם הכרנו והפכנו לזוג. זו היתה תקופה מאוד מיוחדת.

    השבמחק
  2. פוסט משעשע
    הטעם שלך בבגדים השתפר פלאים (או פשוט הפך להיות יותר תואם לטעם שלי) מאז פתיחת הבלוג.
    ועוד שאלה.. נראה כאילו מאז התמונות החיפאיות הוסרו להם מספר קילוגרמים, והשאלה היא האם זה לבוש מחמיא יותר או שאלו באמת קילוגרמים שירדו?

    השבמחק
  3. פוסט יפהיפה.
    את צודקת, אין דרך לעשות תכניות - לפי התכנון שלי, הייתי אמורה להיות כבר אחרי תואר, והרחק מכאן. אבל משהו (או הרבה משהו-אים) משאירים אותי כאן, וטוב לי.
    מקווה שתגשימי עוד המון חלומות.

    השבמחק
  4. רחלי- הטכניון תמיד יעורר בי חיוך.
    טוקסיקרוז- אני מאמינה שהטעם שלי בלבוש באמת השתפר. בתחילת הבלוג הוא היה יחסית נסיוני אבל אני יכולה להעיד על עצמי שגם האישיות שלי התגבשה בתקופה האחרונה והתייצבה אז אני מניחה שזה השפיע.
    רזיתי לא מעט בשנה האחרונה, לא שמתי לב לזה בכלל עד שהבנתי יום אחד שאני ממש קטנה (וגם המשקל אישר). אני חושבת שזה בעיקר מהלחץ והחרדות של התקופה האחרונה. כנראה שהעובדה שאני עובדת מהבית ולא אוכלת מסודר כמו בימי העבודה לא ממש תורמת, אבל לדעתי אני בסדר עכשיו.
    דנה- תודה מותק, האיחולים הם הדדיים. כיף שחזרת.

    השבמחק
  5. לא אמרתי שאת לא בסדר עכשיו..
    היית יפה גם אז.. ועכשיו עוד יותר :)
    וגם אני מזדהה ד"א עם חוזר היכולת לתכנן תכניות.. הלכתי ללמוד בבאר שבע כדי לבנות לי פה חיים רחוק מהמרכז.. ועכשיו אני חיה על קו מרכז - באר שבע והלב שלי ממש לא פה...

    השבמחק
  6. מצחיק איך אנחנו קשורות דרך חברים של חברים מהטכניון...

    דרך אגב, התמונה עם הקיר הצבוע בתכלת היא אצל יאיר חכם?

    השבמחק
  7. את פשוט מלכה! לא כל אחד היה חושף כך את תמונותיו מהעבר במיוחד מישהו שהוא אייקון אופנה בהתהוות. למרות שלדעתי את נראית ממש טוב בתמונות האלה. התמונה של המיטה מחזירה אותי לימים שבעלי, דאז החבר, עבד באילת והייתי מגיעה לבקר והיינו ישנים ביחד במיטת יחיד, כשהשתחררתי זה הפך לקבוע :) היום באמת אני לא יודעת איך נדחסנו שם.

    השבמחק
  8. טכניון, קשה להגיד שהמקום הזה יעורר בי חיוך מתישהו, אבל נו אני כבר פה ואין מה לעשות, היה ממש מגניב לקרוא ולהכיר אותך עוד קצת, ממש חבל לשמוע שעזבת ב2008 את חיפה כי עברתי לפה,יותר נכון לטכניון ב2007 ועוד יכולנו להכיר אבל אז זה לא היו ימי בלוגים...חחחח

    השבמחק
  9. מיכלושה- תודה מותק!
    טוקסיקרוז- סיטואציות כאלה מלמדות אותך לא לתכנן תוכניות ארוכות טווח, אין ברירה.
    מורן- וואלה? את מכירה את האנשים שבתמונה? אין לי מושג למי היתה שייכת הדירה הזו, אני חושבת שהייתי שיכורה מדי מכדי לזכור, מה שכן- נדמה לי שגל מנדלסון היה דייר שם.
    קלרה- תודה מותק! זה בלוג אישי בסופו של דבר ולכן לא הרגשתי הסתייגות לגבי שיתוף התמונות, מה גם שאני לעולם לא ארגיש אייקון או משהו דומה לכך.
    יש משהו נחמד בשינה יחד עם הבן זוג במיטה קטנה כל כך, למרות שזה לא נוח ולמרות שצפוף. אני טיפה מתגעגעת לזה.
    ג'וליה- התחלתי להתעניין בבלוגים בדיוק בנקודה שבה עזבתי את חיפה. היו לי אז חברות שהכרתי מכורח הנסיבות אבל לא היה לי מכנה משותף עם אף אחת מהן ופתאום גיליתי שיש בלוגריות אופנה בחיפה והצטערתי שלא הייתי מודעת לכך קודם. לא נורא, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא :)

    השבמחק
  10. אני מסיימת עכשיו חשמל בטכניון. אני מכירה את גל אישית. אז כן, זה החדר של יאיר, והיית בדירה גם של צפי. אני מזהה בתמונה גם את אביעד.
    יש שם עוג פרצופים מוכים אך אני לא מכירה שמות.

    שמחה לראות שאת במקום שטוב לך בו, כי גם אני במשך תקופה ישנתי אצל מי שכיום בעלי במעונות...

    השבמחק
  11. מורן- It's a small world after all :)

    השבמחק
  12. אהבתי לקרוא על הרפתקאותיך, וגם התמונות נהדרות :-)

    השבמחק
  13. איזה תמונות מדהימות. ממש חתיכת חיים. אגב, אני חושבת שיותר יפה לך כשאת שמה פחות איפור כמו שכנראה עשית בתקופה ההיא, אבל זה בא ממישהי שבקושי מתאפרת, אז אני כנראה לא מהווה מדגם מייצג.

    השבמחק
  14. כמו שנאמר כבר- פוסט יפה ומרגש

    הטעם והסגנון שלך השתדרגו והתעצבו פלאים! מגניב לראות את השינויים דרך התמונות :)

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top