יום חמישי, 1 באפריל 2010

זוכרים את מר חבר?













אנחנו מעולם לא שכחנו.
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בוודאי היה עד לחברות רבת חודשים ביני לבין מר חבר. במשך כל אותה תקופה ניסיתי למסור אותו לאימוץ אך כל המאמצים היו לשווא ומר חבר נאלץ לשרוד את כל החורף ברחוב.
בחודשים האחרונים שמנו לב שמר חבר שורד בקלות רבה יותר בזכות חברה חדשה שמסתובבת איתו באופן קבוע- כלבה מעורבת מדהימה.
את החברות האמיצה שלהם אי אפשר להפריד והם פשוט מקסימים יחד ולחוד (שניהם חברותיים מאוד הן כלפי כלבים אחרים והן כלפי בני אדם).
בסיאוטציה כזו שבה איש אינו מעוניין בכלבים ומרבית העמותות לא מסוגלות לקלוט כלבים נוספים בגלל העומס- מקומם ומכעיס לשמוע שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הותיר לשוב ולירות בכלבים משוטטים כדי למנוע התפרצות של מחלת הכלבת.
בדיוק לפני כמה חודשים ניהלתי עם יעל יפותו דיון על כך שבמקומות נאורים משליכים לאזורים הפתוחים פתיונות עם חיסון (אני מודה שכלל לא הייתי מודעת לאפשרות הזו) אבל אני מניחה שקל יותר לקחת חיים מאשר להתמודד עם הבעיה עצמה.
זה מזכיר לי סיפור על בעל מכלאה בארה"ב: כשנאמר לבעל המכאלה שהכלבים שלו דורשים טיפול נגד פרעושים הוא העדיף לירות בכל אחד מהם כדי לא להתמודד עם עלויות הטיפול. בגלל שבמדינות מסוימות בארה"ב אין חוקים נגד הרג בעלי חיים- אותו אדם יצא מהפרשיה הזו ללא פגע.
האם לשם מועדות פנינו?

כשטיילנו בחוף והכלבים נצמדו אלינו, נתן הביע חשש ששוב נקלע לאותה מסחטת רגשות שעברנו עם דואי ושהכלבים לא ירצו להרפות. כשאמרתי לו שאין לי שליטה על כך וכנראה שכלבים ממש אוהבים אותנו, נתן הוסיף "ברור שהם אוהבים אותנו, אנחנו היחידים שמוכנים לתת להם חום ואהבה" ואני הסברתי לו שכלב צריך להרגיש לפחות פעם אחת בחייו נאהב וזה המעט שאני יכולה לתת להם.
הוא לא הוסיף יותר אף מילה, כנראה שהוא הבין בדיוק איך אני מרגישה.

שיהיה לכולנו ברור- כלבים משוטטים ברחוב כי אנחנו לא מעקרים ומסרסים אותם ולכן הם באחריותנו. אסור לנו לירות בכלבים משוטטים חסרי אונים ולכן עלינו להתנגד להצעת החוק הבזויה של מר ארדן.
מה אנחנו יכולים לעשות?
קודם כל, אתם יכולים להצטרף לקבוצה הזו בפייסבוק.
בנוסף, שלחו למר ארדן מייל והשמיעו את המחאה שלכם בשם הכלבים שאין להם קול.
את המייל שלחו לכתובת הבאה: gerdan@knesset.gov.il
אני מאמינה שזהו כוחה של המדיה החברתית ובאמצעותה נוכל לחולל שינוי.

בנוסף לכך, אני מאוד אודה אם תמשיכו להצטרף ולהפיץ את הקבוצה הזו בפייסבוק שהקמתי עבור מר חבר. מי יודע, אולי בסופו של דבר הוא ימצא בית חם.
תודה!

8 תגובות:

  1. ליד הדואר היום, ראיתי כלבה מעורבת יפה קשורה לשער (אמא שלה היתה בפנים בתור). היא בלטה לי מאד, כי היא נסוגה לאחור בכל פעם שהתקרב אליה מישהו. מעולם לא ראיתי כלב מתנהג ככה, אז שאלתי את אמא שלה אם התעללו בה בעבר והיא אמרה שכנראה שכן ושהיא מפחדת מגברים יותר מנשים. אמרתי לה שיש לה מזל שיש לה אותה.

    השבמחק
  2. הכלבה שלי עדיין נכנסת להיסטריה כל פעם שחולפים לידה אנשים (רק בחוף היא מרגישה בטוחה מספיק כדי להתקרב לאנשים זרים).
    זה לא קל בכלל.

    השבמחק
  3. איימן סיסטר! מסכימה עם כל מילה!

    השבמחק
  4. צר לי, אבל מה שכתבת כאן הוא טיפה לא אחראי.
    מטרתם של הפיתיונות עם החיסונים היא להוריד סטטיסטית את התפרצויות הכלבת בקרב חיות הבר ולא אצל חיות בית (גם חיות רחוב הן חיות בית). חיות בית חייבות לקבל חיסון של ממש ולא ניתן להסתפק ב"סבירות סטטיסטית לחיסון". אם הן אינן מחוסנות, יש להשמידן. בריאות הציבור חשובה יותר מכל דבר אחר, וקחי לתשומת לבך כי בשבוע האחרון התפרסמה אזהרת כלבת בצפון הארץ, כך שמטיילי-פסח וסתם תושבי-צפון תמימים עלולים להיחשף לסכנת מוות (בייסורים).
    שמרי גם על עצמך ואל תתקרבי לבעל חיים, שאינך יודעת אם הוא מחוסן.

    השבמחק
  5. אנונימי- יכול להיות שאת/ה צודקת והפתרון של הפתיונות הוא לא מעשי מספיק. גם אם לא- אני חושבת שמוכרח להיות פתרון אחר שלא כרוך בהריגת חיות חפות מפשע, בזה אני מאמינה בכל לבי.
    אני חושבת שבהלת הכלבת היא בגדר פאניקה שהמדינה מנסה להשריש בנו בדיוק כפי שנעשה עם שפעת החזירים. אבוי לנו אם הפאניקה הזו תתפתח מעבר למצב הנוכחי כי אז גם עוברי אורח יתחילו לירות בכלבים.
    אני חושבת שתפקידו של ארדן הוא להשקיע מרץ במציאת פתרונות איכותיים ואמינים ולא להתנער מאחריות ולגזור דין מוות על כל הכלבים המשוטטים.
    כך או כך אני לא רואה את עצמי מפסיקה להתקרב לכלבים משוטטים, כפי שכתבתי- ברוב המקרים אני היחידה שמוכנה לעשות את זה. לכל כלב מגיע להרגיש חום מאדם לפחות פעם אחת בחיים.
    רוב תודות על התגובה.

    השבמחק
  6. בובה, את מצליחה לרגש בכל פעם מחדש. אני ממש מודה על כך שישנם אנשים כמוך!!! כמובן שהצטרפתי...נשיקות וחג שמח, בעיקר לחברים שלנו שנמצאים לבד שם בחוץ :(

    השבמחק
  7. כמובן שיש לחנך את האנשים שלא להשליך את כלביהם ושחיית מחמד אינה צעצוע. ברור גם שעיקור הוא אחד הפיתרונות, אבל כיוון שהכלבת היא מחלה כה מאיימת (והיחידה שחוּקק עבורה חוק מיוחד - "פקודת הכלבת"), המהווה גזר דין מוות וודאי וללא חנינה לננשך, יש לנקוט באמצעים קיצוניים, כאשר יש התפרצות שלה, כפי שקורה עכשיו.
    ד"א, דווקא בארץ נעשה שימוש נרחב בפיתיונות המכילים חיסון, זאת כיוון שבמדינות השכנות יש פחות מודעות לעניין הכלבת, ולבעלי-חיים, הרי, אין גבולות. אך כמו שכתבתי לך קודם, הפיתיונות מפחיתים (סטטיסטית) את כמות המקרים ואינם מתאימים למצב הנוכחי.
    אני מכבדת מאוד את גישתך הרחומה לבעלי חיים, אך דווקא משום כך, עלייך להיות ערנית במיוחד. אל תיצרי קשר עם בעלי חיים לא מחוסנים, כאשר באזור-מגורייך יש אזהרת-כלבת. אפשר לברר זאת בקלות בלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות.

    השבמחק
  8. כל הכבוד לך, לובה. אני כמובן מצטרפת לקבוצה וגם אשלח מייל למר ארדן. הבן-אדם הזה מעצבן אותי כבר הרבה זמן, מאז חוק הקסדות לאופניים שהוא אחראי לו. איזה טרחן ועכשיו גם חסר רחמים.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top