יום שלישי, 23 בפברואר 2010

העבודה היא חיינו?

כשהשתחררתי מהצבא, נפלטתי מיד לשוק העבודה. המעבר בין מסגרת שברובה חובות ומטלות למסגרת שיש בה מכל העולמות היה חד וגרם לי לרצות ללמוד עד כדי שינון את כל החובות והזכויות שלי כאזרחית, על מנת שאוכל לדעת בדיוק מה מגיע לי ולמה עליי לצפות.
בתור אזרחית חרוצה ושומרת חוק, גיליתי שחשוב לי מאוד שאיש לא ינסה לפגוע בזכויותיי ושאקבל בדיוק את מה שמגיע לי לפי חוקי המדינה. אמנם זו נשמעת כמו דרישה בסיסית למדי מחיי האזרחות אך רובכם בוודאי יודעים שבמבחן המציאות מדובר בדרישה לא טריוויאלית כלל.
העובדה הזו גורמת לי פעמים רבות לגלות לוחמנות ואגרסיביות ביחס לחיי המקצועיים. למדתי על בשרי שיושר מקצועי הוא מצרך נדיר וככזה- אני תמיד מצפה לתרחישים הגרועים ביותר.
אני יכולה לכנות את עצמי בכנות כשורדת: אני רגילה להגיע מעמדה נחותה יותר ועם נתוני פתיחה גרועים יותר מהשאר ולהילחם כמו דג במים רדודים עד שאני מצליחה להשיג את מבוקשי. לאחרונה אני מתחילה אפילו לחשוב שאולי אני לוחמנית מדי ביחס לעבודה ושכנראה גם מנטליות ההישרדות שלי מיושמת בצורה אגרסיבית מדי על החיים המקצועיים שלי.

מבחינה מקצועית אני מתבוננת על הדור הותיק יותר, של אמא שלי ושל אמא של נתן למשל, בספק הערכה וספק בסלידה. אני שמה לב שבימים שבהם קביעות עוד שימשה כפקטור משמעותי בשיקולים- כללי המשחק התנהלו בצורה אחרת לגמרי. אחת התכונות המאפיינות את הדור הותיק בתור כוח עבודה הוא ביכולתו לוותר על האגו כשצריך ולבלוע את הרוק- הכל כדי לשמר את היציבות התעסוקתית.
אני לא מסוגלת להתנהג כך: גם אם אני מנסה להרגיע את עצמי ומשכנעת את עצמי שאסור לפעול באימפולסיביות, אני תמיד מוצאת את עצמי בסופו של דבר מוחה כנגד כל אקט שמתפרש בעיניי כחוסר הוגנות.
אני אומרת לעצמי שממילא אין היום קביעות והיציבות התעסוקתית של רובנו הפכפכה כמו עלה שנידף ברוח, אז מה הטעם להתנהג אחרת?
גם כשאני בוחנת את הקביעות של הדור הותיק יותר אני מסיקה שלפעמים ככל שצוברים ותק- אורך החיים ואיכותם מתקצרים ביחס כמעט הפוך.

אני לא זוכרת שבוע שבו אמא שלי היתה חוזרת מהעבודה שלה מבלי לבכות על כמה רע מתייחסים אליה וכמה היא לא מוערכת. היא היתה יכולה למצוא נחמה בתנאים הסוציאליים הנהדרים ובקרן הפנסיה היציבה שלה, אילולא היה קם הירשזון אחד ומחליט לבזוז כשני מיליון ש"ח מהסתדרות העובדים הלאומית. העניין הוא שאין סיבה להיטפל דווקא להירשזון, כי אילולא הוא היה קם- בוודאי היה קם מישהו אחר במקומו. הירשזון משמש רק כפנים שמייצגות את החולי של המדינה הזו שלא תמיד יודעת להעניק מענה ולהגן על העובדים שלה, גם אחרי שאלה עבדו קשה כל ימי חייהם.

אז כן, אני מסתכלת על הדור הותיק יותר, זה שמפגין יושר ואצילות נפש שקשה לי אפילו לעכל ואני גם בוחנת את התמורה הזעומה שהם מקבלים על כך ולא יכולה שלא לתהות האם בכל זאת יש טעם ללמוד לבלוע רוק כדי לראות את ה"תמונה הגדולה" והאם אותה תמונה גדולה היא יותר מסתם פארש.

היום חזרתי מראיון. מעבר לכך שהראיון התחיל באיחור של שעה וחצי (את זה כבר אין טעם להזכיר אפילו כי זה נחשב עניין שבשגרה) המרואיין גם הרגיש מאוד לא בנוח לדבר איתי על כסף ומשכורות,אם כי רמיזות בנוגע לפטישים המיניים שלו הוזכרו בשפע ובוודאי היו נאמרים בפירוט רב אילולא הייתי משפילה את העיניים ברצפה במבוכה.
כל הפוסט המלנכולי הזה לא נכתב כי עוד מעסיק פוטנציאלי הטריד אותי מינית או כי המעסיק הקודם מלין ממני שכר אלא כי שמעתי מספיק סיפורים דומים מאנשים אחרים ומתגבש בי רושם חזק שאלה הם פניו של שוק העבודה הישראלי.

לראיון הבוקר לבשתי את מה שעיניכם רואות כאן רק עם גרביונים ורודים, הנעליים הלבנות שנעלתי גם אתמול ותיק שמנת יפיפה שנרכש בשוק כדי להוסיף אלמנט של נוחות לתלבושת (בדיעבד התברר גם שזה שילוב מוצלח יותר):











אני לובשת: קרדיגן- יד שניה מחברה, גופיה- לוצ'י (120 ש"ח), חצאית- יד שניה מהתחנה המרכזית בת"א (עשרה שקלים), חגורה- h&m (נלקחה מחולצה אחרת), סיכה- וינטג' (מתנה מסבתא), תיק- גולף (מתנה מאמא), נעליים- אסוס (110 ש"ח), קשת- איביי (50 ש"ח).

שיהיה לנו בכל זאת המשך שבוע מוצלח.

13 תגובות:

  1. צר לי שאת צריכה לעבור את כל זה
    ומקווה מאוד שתמצאי עבודה בקרוב
    מגוון הדברים שתיארת הם תופעות שאני באמת לא יודעת להסביר אבל מצליחות להכעיס אותי כל פעם מחדש
    למזלי הגדול יש לי עבודה מצוינת עם מעסיק שבסדר איתי ואני עובדת שם עוד מסוף הצבא (עם הפסקה באמצע) אבל אני יודעת שאני באמת ברת מזל ושזה ממה לא סטנדרטי

    לגבי מה שאת לובשת, כל הלוק שלך בפוסט מהבגדים ועד איך ש"דיגמנת" לתמונות מאוד מזכיר לי את הסגנון של יוד
    זה רק אני?

    השבמחק
  2. הבגדים הם לחלוטין אני אז אני לא מבינה את כוונתך.
    לגבי ה"פוזות" אני יכולה להסכים כי יוד צילמה וביימה אותי יחסית הרבה לאחרונה אז למדתי מזה ככל שיכולתי ומשהו מזה כנראה דבק בי הלאה.

    השבמחק
  3. הבגדים הם גם בהחלט וללא ספק את
    הכוונה היתה שאני גם יכולה לדמין משהו דומה על יוד וזה לא יראה יותר מידי לא קשור
    אני מניחה שזה קשור בעיקר לזה שכמו שאת בעצמך אמרת פה, אתן חולקות המון לינקים והשראה, אז זה לא מפליא אותי ששניתן לראות קווי דמיון או איך שלא תקראי לזה בין הסגנונות
    בתור אחת שעוקבת בצורה הדוקה אחרי הבלוג שלך כבר לא מעט זמן אני יכולה להגיד שהסגנון שלך עבר שינוי מסוים לאחרונה, או התפתחות אם תרצי ואני מניחה שלהיכרות עם יוד היתה יד בדבר גם אם בצורה חלקית
    וחוץ מזה סימתי את התגובה הקודמת ב "זה רק אני?"
    כי מה לעשות שלפעמים אני רואה קוי דמיון איפה שהרבה אנשים לא רואים ויכול להיות שזה המקרה

    השבמחק
  4. אוקיי, הפחידה אותי לרגע הידיעה שחשבת שמה שאני לובשת כאן לא משקף אותי כי נדמה לי שאת כבר די מכירה את הטעם שלי.
    כל התפיסה שלי לגבי קניות השתנתה לאחרונה ואני מניחה שגם הטעם שלי התחדד קצת יחד איתה.
    כנראה שחיפשתי את עצמי עד עכשיו מבחינה אופנתית (ואממ..גם בעוד כמה בחינות) ולאחרונה זה התגבש למשהו שאני מרגישה מאוד נוח איתו.
    ההיכרות עם יוד בטוח תרמה לזה, כי יש לה כל מיני תובנות מעניינות בנוגע לקניית בגדים שנתנו לי פרספקטיבה קצת אחרת על הנושא וגם כי אנחנו מסתובבות הרבה יחד לאחרונה.
    אני מניחה שזה לא מזיק כל עוד כל אחת שומרת על האמירה האישית שלה תוך כדי :)
    חפרתי.

    השבמחק
  5. שמחה שהבנת את כוונתי :)
    וגם אני חפרתי, ולך לפחות יש תירוץ כי זה הבלוג שלך
    מה אני אגיד?

    השבמחק
  6. שלחפור זה דווקא די כיף? :)

    השבמחק
  7. מאוד אהבתי את מה שלבשת לראיון. מישהי מבוגרת אמרה לי פעם שצבע כתום בלבוש מסמל עוצמה ואנרגיה חיובית ושרצוי ללבוש פריט כתום לאירועים לא שגרתיים כי הוא נותן כוח ומעצים את מי שלובש אותו. לא יודעת אם ידעת את זה או שסתם יצא לך לבחור אאוטפיט שמשולב בו כתום אבל יצא לך ממש יפה ומרשים. דווקא לי כמעט ואין פריטים כתומים בארון... בכל אופן, בקשר לראיון עצמו - הגעיל אותי לשמוע שהמראיין הרשה לעצמו להגיד לך דברים שהם לא במקום. מקווה שלא התאכזבת יותר מדי ושתהיי בכל זאת אופטימית. נשיקות!

    השבמחק
  8. וואו. אהבתי מאוד את שילוב הצבעים כאן! במיוחד אהבתי את הצבע של הגופיה.

    השבמחק
  9. הי, זה באמת פוסט עצוב, אבל אנחנו בכל זאת נמצאים במדינה עם מגוון אפשרויות ואת עוד צעירה והכל לפנייך.
    אני חושבת כשכמגיעים לראיונות למשרות רציניות או מאוד מקצועיות ועם אנשים טובים, אז לא קורה שמטרידים את המועמד. אני חושבת שאת צריכה לבחור הצעות עבודה בקפידה.
    ולגבי האאוטפיט - הוא מקסים אביבי ונפלא. אני חושבת שקצת פחות אהבתי פה את הגרביונים הלבנים פה. זה כאילו קצת מתוק מדי. אבל עדיין עובד.
    בהצלחה עם הצעות העבודה. אשמח אם תוכלי לשלוח לי למייל מה את מחפשת ואולי אוכל לעזור. נשיקות.

    השבמחק
  10. ליליה- לא הייתי מודעת לזה! לא היו לי פריטים כתומים במלתחה כמעט בכלל עד שהחברה הזו מסרה לי את הקרדיגן מתוך ערימת בגדים שהעבירו לה. היא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח אחרי שחטפתי את הקרדיגן הזה ואת הקרדיגן בצבע חרדל שכבר לבשתי ביום שישי.
    שני צבעים נהדרים בעיניי. תודה רבה!
    מירב- קורל זה צבע יפיפיה, אפשר לבהות בו בלי סוף :)
    ספי- לצערי סוטים יש בכל מקום. הסוטה הקודם, זה שנתקלתי בו לפני כמעט שנה היה אדריכל ממש נחשב במשרד מפואר בצורה מטורפת וגם הבחורצ'יק הזה הוא בסך הכל יהלומן יחסית ותיק מהבורסה. יש פשוט אנשים שמרשים לעצמם הכל למרבה הצער.
    מקווה שיהיה בסדר.
    אני מיד שולחת לך מייל, תודה רבה!

    השבמחק
  11. לובה, אני מצטערת לשמוע על הראיון האומלל הזה אבל אני כן חושבת שלפני שמוצאים נסיך (או מקום עבודה טוב) צריך לנשק הרבה צפרדעים אז אל תתייאשי... מעבר לזה, את נראית מצוין... ממש יפה לך איך שהתאפרת פה!

    יש לי שאלה... בקשר לאי-ביי. את החבילות (שלא עברו את הרף של 50$ לאחת) אוספים מסניף הדואר עצמו או מהמכס שבו התור וההתנהלות בצורה משמעותית הרבה יותר איטיים ומעצבנים?

    השבמחק
  12. קוראת קבועה, כיף שאת מגיבה כאן! קרה שהזמנתי חבילות שעלו גם יותר מ-50$ ומעולם לא שילמתי מכס. ככל הידוע לי, חבילות מאיביי נשלחות על תקן מתנה ולכן את לא משלמת עליהן מכס בשום מצב.
    מקווה שאין יוצאי דופן במקרים האלה.
    בכל אופן, לגבי הרכישות שלך אני חושבת שאפשר לומר בוודאות שתצטרכי לאסוף אותן מהדואר, מעולם לא היו לי היתקלויות עם המכס בעקבות הזמנות מאיביי.
    בהצלחה!

    השבמחק
  13. אם נתעלם לרגע מהבגדים (החינניים לכשעצמם), מה שתיארת הוא הטרגדיה הגדולה של פירוק העבודה המאורגנת בארץ (ובעולם בכלל). בשעה שהעבודה המאורגנת הגנה על העובדים וייצרה מציאות של שכר הוגן תמורת שעות עבודה סבירות, המצב הנוכחי מסמל פירוק מוחלט של כל מנגנוני ההגנה על העובד, עד לרמה שקופות הפנסיה של ההסתדרות בפשיטת רגל ו"נציג העובדים", אדון הירשזון, התבלבל בין הקופה הציבורית לחזירון שקיבל כינוקא. עצוב לי, גם עבורך וגם עבור אימך :( נקווה לבשורות טובות.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top