יום ראשון, 10 בינואר 2010

לא כוס התה שלי

גילוי נאות- ביקרתי בטופשופ רק פעמיים כל חיי. אתם בטח תוהים לעצמכם איך מישהי שמתיימרת להיות פשיוניסטה ביקרה בקודש הקודשים כל כך מעט פעמים. אז זהו, שלא קודש קודשים ולא נעליים (טוב, יש שם נעליים אבל לצורך הביטוי): בפעם הראשונה שביקרתי בטופשופ, הייתי חיילת וניסיתי לשרוף זמן בסיבוב בקניון רמת אביב עד לתחילת המשמרת שלי באונ' ת"א (big mistake). כשנכנסתי לטופשופ בפעם הראשונה, הרגשתי כמו סוג של ילדה בחנות ממתקים רק שחנות הממתקים הזו עלתה המון והילדה נשארה לעמוד ליד סוכריות המקל וסוכריות הגומי ולחשב כמה משכורות צבאיות תצטרך לצבור כדי להרשות אותם לעצמה (והתשובה היא- הרבה מדי).
בפעם השניה שביקרתי בטופשופ, ממש לפני כמה חודשים, כבר מצאתי את עצמי מצחקקת בקול רם לנוכח תגי המחיר המוגזמים.
נדמה לי שהבעיה העיקרית שלי עם טופשופ, מלבד היומרה האדירה לנסות לגבות את המחירים האלה עבור הפריטים בחנות, היא העובדה שהכל שם נוצץ מדי, טרנדי מדי וטו מאץ' בכלליות (וזה בא ממישהי שאוהבת טו מאץ' בד"כ).
כל פריטי הטופשופ שיש לי בארון נקנו מיד שניה, ואני חייבת להודות שגם הם נקנו כדי שאוכל לומר שיש לי טופשופ בארון.
עד לפני שנה בערך, מותגים באופן כללי הצליחו להקסים אותי. כששמעתי על שיתוף הפעולה בין מת'יו וויליאמסון ל-h&m בזמנו, רטטתי ומיד רצתי לאיביי והזמנתי משם טי-שירט ואת שרשרת הטווס המפורסמת בלי להקדיש לזה מחשבה נוספת- האם זה באמת יפה?
השחרור שלי מעול המותגים התרחש יחסית לאחרונה והוא מתוק מאוד. עכשיו אני מבינה שלא כל הנוצץ הוא זהב ולא כל שיתוף פעולה של רודרטה, ג'ימי צ'ו או אריק ובנץ לבין רשתות מסחריות צריך לגרום לי לאבד את העשתונות ולהשתתף במכרזים באיביי.

ההקדמה הארוכה ושוברת הלב הזו נועדה להציג בפניכם את הלוקבוק של טופשופ לאביב הקרוב. הרגשתי צורך לכתוב את ההקדמה האישית שלי בנושא, כי על הלוקבוק ועל הפריטים עצמם- אין לי מה לומר.
אני לא יכולה להגדיר את זה כיפה או ככעור, פשוט כי הלוקבוק הזה מלא בכלום..ואולי זה מסכם בעצם את דעתי על הרשת עצמה.
הדבר היחידי שהרשים אותי בקולקציה היו הנעליים, אם כי נדמה שהנעליים בתמונה האחרונה נחות גם אצלי בארון, כמו חדשות, שנקנו מבריטית שלא הצליחה לצעוד עליהן- אז אני שואלת, מה הקטע?
תראו בעצמכם-


עם כל הכבוד למכנסי ההרמון, השורטים הקצרים וגרביוני האבעבועות- הילדה הזו תצטרך להמשיך לקנות את הממתקים שלה בשוק באשדוד ולהתרחק מהבריכה של הגדולים.
לא כוס התה שלי, כפי שכבר רמזתי.
התמונות נלקחו מכאן

16 תגובות:

  1. דווקא יש מספר פריטים בלוקבוק שהם די לטעמי, למרות שאני לגמרי מסכימה איתך לגבי המחירים. מעולם לא קניתי שם כלום ואני לא חושבת שהם איזשהו סוג של בשורה מהלכת (בנות, לא להתנפל עלי...). אבל בכ"ז מדובר באיזושהי רשת בינלאומית, להבדיל למשל ממקס מורטי, שבדיוק אתמול הייתי שם כדי להחליף איזשהו תיק שקיבלתי ליומולדת. לא משנה שלא מצאתי כלום, אבל במהלך חיפושי, ראיתי תמחורים מקוממים (נעלי סירה ב- 700 ש"ח, צעיפים מהודו ב- 99 ש"ח...) ושאלתי את עצמי, עד כמה הם חושבים שאנחנו מטומטמות?! צעיף שעלה 10 ש"ח נמכר ב- 100, נעליים שמיוצרות בסין או בעזה נמכרות ב- 700 ש"ח, ושם המותג יכול להטעות רק את המטומטמות שקונות שם במחירים האלה, מקס מורטי עלייק. 'תעצבנתי!

    השבמחק
  2. ישנם כמה רעיונות שאני לחלוטין מוכנה לאמץ (ולא, מכנסי הרמון הם לא אחד מהם), אבל באופן כללי אני די מסכימה עם דעתך הנחרצה על טופשופ.

    מוסיפה רק הסתייגות קלה - לפני מספר שנים, גם אני מצאתי את עצמי עם מספר שעות לשרוף בקניון רמת אביב. נכנסתי לטופשופ וחוויתי את אותה התחושה של תיבת אוצרות שנפתחת בפניי. ונסגרת. במהירות רבה. אבל אז גיליתי סטנד עמוס לעייפה בפריטים ב-50-70% הנחה. ושם איתרתי זוג מכנסיים שחורים. מדויקים להפליא. גבוהי גזרה עם פנסים ורגליים רחבות. נשאר זוג אחד, בדיוק במידה שלי. חישוב מהיר הראה כי מחירם אחרי ההנחה - 150 ש"ח.
    ברור שקניתי!
    הם איתי עד היום, גם כשאני כמה קילוגרמים טובים יותר ממה שהייתי דאז. הם פשוט גדלים איתי...

    השבמחק
  3. לא הסתדרתי עם הסטיילינג של הלוקבוק, הוא משעמם בעיניי. יש שם כמה פריטים יפים אבל צריך ממש להתאמץ כדי למצוא אותם כי התמונה השמלה לא אופנתית ולא מסוגננת מספיק לטעמי.
    הפריט היחידי שקניתי אי פעם במקס מורטי היה תיק עור שחור, הוא נקנה בעיקר בתווי החג (על אף שגם התבקשתי להוסיף משהו כמו 100 ש"ח מכספי, הוא עלה המון). אין בו שום דבר יפה או מסוגנן אבל הוא נוח ופרקטי אז אני לא מתחרטת שהשקעתי בו כסף.
    כשביקרתי בטופשופ לא הרגשתי שהחנות מדברת אליי ובטח שלא הרגשתי שהיא מזמינה אותי לקנות בה, כך שיכול מאוד להיות שהסיילים חמקו מעיניי.
    150 ש"ח למכנס שמשרת אותך כמה שנים נשמע כמו מציאה, אבל לרוב- גם סייל של 50%-70% מפריט שמחירו ההתחלתי שערורייתי עדיין לא ישתלם לנו.

    השבמחק
  4. צודקת לגמרי! הייתי בטופשופ כמה פעמים בארץ ובחו"ל ולא מצאתי כלום, כלומר "כלום" במובן בייסיק מצאתי אבל המחירים מופרזים לחלוטין ואת צודקת בגישתך שאת אותם דברים אפשר למצוא בחנויות עממיות יותר או באיביי.
    קראתי גם את הפוסט אחרון שלך לגבי הבישול - אני סוג של בשלנית היום בגיל 39 + 4 ילדים (כן, את רואה שהאהבה לאופנה לא חולפת אם אני כאן באמצע יום העבודה...) והתחלתי את דרכי הקולינרית רע מאוד עם שריפת חביתות וטוסטים...
    הנה לך שני מתכונים מאוד פשוטים עם מרכיבים לא יקרים:
    * פסטה עם בולונז - הרוטב מאוד פשוט, עם בצל ומעט שום מטוגנים, בשר בקר טחון, עגבניות מרוסקות מקופסא (זה למתחילים, אני עושה עם טריות) ותוסיפי כשזה מתבשל גם תערובת תבלינים איטלקית עד שתגיעי לטעם הרצוי.
    * מוקפץ תאילנדי/סיני - המון ירקות מוקפצים במעט מאוד שמן(למשל בצל יבש, פלפלים בכל הצבעים, כרוב, נבטים, פטריות, קישואים, גזר, בצל ירוק) - תשפכי את המים שהם מגירים ותעבירי את הירקות לכלי אחר. עכשיו תקפיצי חתיכות חזה עוף (או עוף שלם חתוך לקוביות קטנות). תחזירי את הירקות לסיר ותוסיפי את התיבול הבא: שמן שומשום, רוטב צ'ילי חריף (מעט), רוטב מייפל ורוטב סויה. אחרי שעירבבת על האש והכל ספג את הטעמים תוסיפי נודלס שבושלו וסוננו, פזרי על הכל פקאן סיני ויצאה ארוחה לתפארת. אם יצא לך רוטב מימי מידי, ההסמכה היא עם מעט קורנפלור שהומס במים (קרים!!!!)
    אגב כדאי להכין אותה בווק כי הנפח אדיר. אן לא אז גם בסיר זה אחלה.
    אגב כחיית אינטרנט אני בטוחה שתגלי בעצמך שיש בלוגים מדהימים של בישול ביתי, בלי מתכונים מורכבים מידי ומצרכים יקרים, וכשכל שלב בבישול מצולם ומוסבר.
    בהצלחה ואני בטוחה שנתן יהיה מרוצה מאוד!

    השבמחק
  5. וואו, תודה!
    חשבתי שזו רק אני:-)

    עד שאת מוצאת שם משהו, המחיר המגוחך בהחלט גורם לך לצחוק

    השבמחק
  6. חייבת להודות שמעולם לא ביקרתי בטופשופ אז אין לי דעה אישיתי להביע על החנות למרות שמה שאמרת יכול לתאר לא רע גם כמה רשתות אחרות
    הלוק בוק אכן נראה לא מרגש עד משעמם ובטח לא חדשני
    ויש משהו אחד שאני ממש לא מבינה:
    מה זה הטרנד הזה של מכנסי ההרמון??
    פעם ראשונה שראיתי את זה ברחוב חשבתי שזו מישהי שבדיוק חזרה מהודו ועוד לא באמת נחתה כמו שצריך (גם אני אז בדיוק חזרתי מהודו - רק שאני כן נחתתי), אבל מאז אני רואה את אותה תופעה שוב ושוב
    נשים שהולכות ברחוב עם חולצה מוקפדת, נעלים יפות ומכנסים שנראות כמו שק קקי (סליחה על הביטוי)
    אז נכון שזה נוח
    אבל זה לא מחמיא, ומה שעוד יותר גרוע זה נראה שלוכי, כאילו מישהו התעצל להחליף את מכנסי הפיז'מה
    במשהו יאה יותר.
    אז נכון שלא חסרות תופעות נוספות ברחוב הישראלי של דברים לא מחמיאים
    אבל זה בעיני באמת תמוהה במיוחד
    אולי כי בניגוד לדברים אחרים שיכולים להראות טוב על בחורות מסויימות (מאוד רזות בד"כ) זה לא יכול להראות טוב על אף אחת!
    טוב.. זה היה המירמור שלי להיום.
    ועכשיו.. ללמוד למבחן :(

    השבמחק
  7. לא מתיימרת,פאשניסטה מהשורה.:)
    ובנוגע לטופשופ-הכרחתי את אמא שלי ללכת ליום שופינג בתל אביב בדיזינגוף סנטר,רק בשביל טופשופ ואמריקן אפרל-אף פעם לא הייתי.את טופשופ לא מצאנו וגילינו שלאמריקן אפרל אפשר להיכנס רק מהצד השני דרך איזה רחוב,ויתרנו.
    המשכנו את כל המסע שלנו בחנויות עממיות,מוכרות יותר,מוכרות פחות ויצאנו עם אחלה שלל.
    גם מה,התמחור המטורף שלהם בהחלט מעט מרתיע אותי...וגם העובדה שאין לי בדיוק את הפיגורה של קייט מוס.אני מפחדת להיכנס למדוד ולהתאכזב כי שום דבר לא יישב עליי כמו שצריך.
    בנוגע לשוק-אני אישית מתה על שווקים,כיף להסתובב שם,לקנות לימונדה ענקית ב 5 שקלים ולמצוא מציאות.האוירה מיוחדת וההרגשה לנבור בין עשרות (ואם לא מאות) של פריטים ולחפש מציאות בהחלט גורמת סיפוק.ואני תמיד אומרת-אם אי אפשר לקנות שם,להעתיק-כל הפרוייקטים של הDIY המתוכננים אצלי הם של שרשראות ופריטים שאיך נאמר,לא כל כך בהישג ידי.אז מנסים למצוא תחליפים ואני התוודעתי לכך שלפעמים הם גם יותר מוצלחים ושימושיים,ושוב-הסיפוק הוא אדיר :)

    השבמחק
  8. המחירים של טופשופ באמת מוגזמים!!
    אבל לגבי השילובי פעולה בין המעצבים לחברות זולות יותר אני עדיין מתלהבת , בעבר אולי כל דבר היה מעלה חיוך על פניי אבל עכשיו אני רק שמחה מזה שהם נותנים לכולם את האופציה לקנות את העיצובים שלהם ויודעת שזה שהעיצוב הוא של ג'ימי צ'ו ונמכר רק ב100 דולר בהייץ' אנד אם לא הופך את זה ליפה

    השבמחק
  9. אנונימית שניה- המון תודה על המתכונים, אני מתכוונת להכין ספגטי ברוטב פטריות ושמנת ביום רביעי הקרוב.
    שבוע שחיתות D:
    ליטל- סביב טופשופ יש מעין הילה מוזרה כזו שמדובר ברשת איכותית ואני חושבת שצריך לפעמים לקרוא לחנות בשמה ולהודות שהיא...לא מי יודע מה.
    טוקסיקרוז- טובעת במבחנים, אה? לא נורא..הכל יעבור בקרוב.
    האמת שאני גם לא מבינה איך כל כך הרבה עודפי בד במפשעה יכולים להיות נוחים אבל כנראה שאפשר להתרגל להכל.
    בלוסום באטן- את צודקת לגמרי, החכמה היא לא ללכת על בטוח, לא ללכת על המובן מאליו אלא לדעת לחפש קצת מעבר.
    שריי- אני גם נרגשת לשמוע על שיתופי הפעולה האלה, אבל הקולקציות של ג'ימי צ'ו ורודרטה היו לא מוצלחות לדעתי וזה עדיין הצליח לגרור הרבה בחורות לעמוד בתור או להזמין מאיביי את הפריטים מהקולקציות האלה. למה? בוא נודה, בעיקר כדי שיוכלו להגיד שיש להן סנדלים של ג'ימי צ'ו או שמלה של רודרטה.
    לא חבל?

    השבמחק
  10. אני חייבת לציין שמעולם לא ראיתי בשורה בטופ שופ-
    לא הסטיילינג, לא האיכות ובטח שלא המחיר.
    מעולם לא ראיתי שם פריט שלא יכחלתי למצוא במקום אחר, באיכות טובה יותר ומחיר נוח יותר.
    על זה אני אומרת- אין לי בעיה להוציא סכומי עתק על פריטים מעוצבים, שהם "וואן-פיס" שישארו איי לאורך זמן ונראה שהושקעה בהם מחשה, אבל לא כשמדובר על פריטים מפס ייצור, באיכות מחרידה.

    אגב, כמו שנאמר, אני דווקא מברכת שיתופי פעולה בין מעצבים לרשתות. זה מאפשר לכל אחת לרכוש "פריט מעצבים" גם בלי לקרוע את הכיס (כי מה לעשות, יותר ריאלי לקנות סנדלים בעיצוב ג'ימי צ'ו ב 100$ מאשר את המקור ב 1000$...)

    השבמחק
  11. יש לי את המכנסים המדוברות בארון - נקנו במשהו כמו 15 שקלים בהודו - והן נוח ואווריריות להפליא, אבל , וזה אבל גדול .. אין סיכוי שאלבש אותם ברחוב בארץ.. ובטח ובטח לא אשלם עליהם מחיר מופרך של מאות שקלים.
    למה בהודו כן? כי בהודו אחרי כמה זמן מאבדים במידה מסויימת את החוש האסטתי (אין הרבה מראות ואם כן זה בחדר האמבטיה ותלוי קרוב לתקרה - וכנראה שזה בהחלט עושה משהו לאנשים)

    השבמחק
  12. סוף סוף מישהו שצועק שהמלך הוא עירום. יש להם פה ושם יציאות יפות, אבל בד"כ זה לא שווה את המחיר המוגזם והמקומם.

    השבמחק
  13. היום הייתי בקניון רמת אביב, מעוז הטופשופיזם, ואפילו לא עברתי ליד החנות.
    במקום קניתי נעלי אוקספורד מדהימות במחיר מדהים עוד יותר ב-לא פחות מאשר-גזית.
    (כמובן שצילמתי והעלתי לבלוג *אהמ*)

    השבמחק
  14. ליקוש- גם אני בעד לקנות נעליים של ג'ימי צ'ו בזול, רק מה? ג'ימי צ'ו הליין הסטנדרטי מכיל נעליים יפות, ג'ימי צ'ו בגרסא העממית יותר נראה כמו דרעק.
    טוקסיקרוז- על מה מתערבות שמכנסי ההרמון של טופשופ קצת פחות נוחות ממה שתיארת הרגע? :)
    ושתי- כשאני רואה פריטים שעולים כל כך הרבה כסף, יורד לי כל החשק ואז אני כבר לא מוצאת מה אהבתי בהם מלכתחילה.
    מרג'ורי- האוקספורדס שלך נהדרות! *נאנחת מסיפוק*

    השבמחק
  15. גם לשלם מאות שקלים (ניחוש - לא בדקתי את המחיר), גם לא נוח וגם מכוער
    נשמע לי כמו מציאה
    רוצו לקנות!
    אך המרמור זורם ממני היום...

    השבמחק
  16. אני דווקא אהבתי הכל וזו אחלה השראה.
    לא חייבים לבנות את האאוטפיטים האלה מהבגדים של טופשופ, אבל בהחלט אפשר לנסות עם פריטים מרשתות זולות יותר. אני גם לא קונה בטופשופ כי יקר.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top