יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

הסילבטר מתקרב

הסילבסטר בפתח והשנה בא לי לחגוג אותו, באופן מפתיע. כל שנה אני מבטלת את חגיגות הסילבסטר בלי לחשוב פעמיים תוך מתן ההסבר הדידקטי והמעצבן- סילבסטר היה קדוש נוצרי, מה לי ולו?
כל שנה ב-01.01 הייתי מגיעה לבית הספר כמו אחרונת הגיקיות בעולם ונדמה שאני מסכימה לחרוג ממנהגי ולחבק את הסילבסטר באהבה כאילו גדלנו יחד בשכונה רק אחת לעשור.
בפעם הקודמת שחגגתי סילבסטר, הייתי בת 12 ורוח באג 2000 היתה באוויר. אני לא יודעת אם חגגתי את האירוע כי זה היה יום שישי (ואז מותר) או כי אמרתי לעצמי שאם אני מתפוגגת יחד עם השאר לאוויר בתור החנונית נטולת החיים שהנני- לפחות עדיף שאהיה ערה ונוכחת לאירוע.
בכל אופן, אז רק יכולתי לשתות תירוש ולחלום על נשיקות עם ריקי מרטין.

forward לשנת 2009, אני יכולה להשתכר כהלכה וגם יש לי פרנטר ממשי לנשיקות (מצטערת ריקי) אז החלטתי שהשנה אני חוגגת ויהי מה.
ניסיתי להיזכר מה עשיתי בסילבסטר של השנים הקודמות ואז נחרדתי כי הבנתי שכל שנה חגגתי בפתאטיות- לפני שלוש שנים שמרתי בבסיס. לפני שנתיים, כשעדיין הייתי חיילת, חגגתי את הסילבסטר על ידי משמרת כפולה שכללה יום בצבא ומשמרת בסקרים בערב. לגבי שנה שעברה אני נמצאת בבלאק אאוט מוחלט מה שרק יכול להעיד על כך שבחצות כנראה הייתי כבר במצב מאוזן, ולא מהסיבות הנכונות.
אז השנה אני חוגגת, ציינתי את זה כבר? אני לא רוצה מסיבה (שומו שמיים) או פאב (חס וחלילה) אלא בילוי פשוט, עם המשפחה שיגרום לי ללבוש משהו יפה ולצאת מהבית.

אם כבר אנחנו מדברים בבגדים יפים בהקשר של הסילבסטר, הרי שנראה שכל חברות האופנה המקומיות מוציאות ליין מיוחד לכבוד האירוע וגורמות לי להבין שמדובר בפיקציה מוחלטת. אני מסכימה שבגדים לכבוד הסילבסטר צריכים להיות מיוחדים מהרגיל, לא הבגדים שלובשים ליציאות הרגילות נניח אבל האם סילבסטר עצמו קבע את חוקי הברזל בנוגע לאופנת האירוע והגביל אותם לכדי כל מה שנוצץ ורצוי בצבעי כסף או שחור?
מאחר ולא קיבלתי את הפתק מסילבסטר עצמו שמבשר על קוד הלבוש החדש, אני מניחה שהסיבה לדפוס הדומה שרואים אצל כל חברות האופנה נובע מהשמרנות שלהם והרצון להיצמד לאסוציאציות המוכרות (קרי, סילבסטר- דרמה).
הדבר היחידי שאני מחבבת מכל אופנת הסילבסטר הוא את מראות האיפור לכבוד האירוע, בעיקר כי הם כוללים שפתיים משוחות באדום עז וריסים דרמטיים. נשמע מוכר? אז כן, אני משוחדת.

בכלל, לא זכור לי שעד לפני כמה שנים רשתות מסחריות היו מוציאות ליין מיוחד לרגל הסילבסטר בדיוק כשם שאני משוכנעת שעד לפני כמה שנים לא מכרו עצי אשוח מזוייפים בכל פינה.
גם את התופעה הזו אפשר לשייך לזכותה או בגנותה של העלייה הרוסית הגדולה (שהביאה לארץ גם את זו שכותבת שורות אלו ממש) בתחילת שנות ה-90 כך שאפילו סבתא שלי סיפרה לי בפרץ נוסטלגיה לפני כמה ימים שעם עלייתנו ארצה נאלצנו להשאיר את עץ האשוח מאחור (עם עוד כמה פריטים בעלי ערך שכוללים בגדים של מאמא שהיו יכולים לשמש אותי כיום כבגדי וינטג' נהדרים) לאור שכנועים גוברים ולחץ מצד הסביבה שקבע כי אין טעם להביא עץ אשוח לישראל מאחר ואיש לא חוגג כאן סילבסטר.
אז עכשיו יש להן עץ אשוח מיניאטורי ומצ'וקמק במקום, לא נורא.

לכולנו יש שמלה בארון שאנחנו שומרות ל"ארועים מיוחדים" שלא תמיד נזכרים להגיע. הנה אירוע כזה, מה שאומר מבחינתנו שאין באמת צורך לחרוש את החנויות בחיפושים אחר השמלה המושלמת, במיוחד לאור העובדה שהסיכון שנצא מהחנות וניראה כמו כדור דיסקו, רב מאוד.
הישמרו לחייכן ומיזגו לי שמפניה.


רנואר והאקססוריז שלהם לסילבסטר הקרוב. סנדלי הניטים הם לא קצת 2008?


השמלות של Bebe- מנצנצות, בוהקות מדי ויקרות בלי שום הצדקה.

מראה האיפור הסימפטי של מייבילין לסילבסטר הקרוב.

ולסיום, אותו נושא אבל בהקשר הרבה יותר מרגש- כריסמס בחו"ל (כי הג'ימייל כל הזמן חוזה שיורד שלג ואין דבר שאני רוצה יותר מאשר לצאת החוצה ולגלות שהוא צודק):


אין שלג, אבל יש מחוץ לבית סתימה בביוב..קרוב מספיק.

9 תגובות:

  1. אני כל סילבסטר רוצה לחגוג, אבל בסוף אין לי כוח לבלאגן ולתורים, אז אני נשארת בבית, נותנת נשיקה לבעלי בחצות והולכת לישון. פתטי.

    השבמחק
  2. סילבסטר זה נחמד, אבל לחגוג כריסמס תמיד נראה לי יותר קול. יעני ה"מבינים".

    לעומת זאת, הפופולריות של אקססורי החג האלה היא קצת לא מובנת לי. ז"א- עכשיו זה מתחבר נהדר עם כל טרנד הבלינג והפייטים, אבל קשה לי להאמין שזה ישרוד מעבר לתקופה אופנתית מינימליסטית יותר.

    השבמחק
  3. ואללה לא ידעתי שמוצאים ליינים במיוחד לכבוד הסילבסטר.. הם פשוט מעולים בלגרום לנו לקנות עוד ועוד. אני בכל אופן מתחילה למאוס בעניין הכסף-פייטים שתפס יותר מידי תאוצה בזמן האחרון ולצערי הפך לחרוש עוד לפני שהתחיל!

    יש לי חברה שיום הולדתה חל בדיוק בסילבסטר ככה שעוד לא יצא לי לחגוג כמו שצריך. מחוייבות לחברות יותר חשובה מנשיקות חלומיות. (:

    השבמחק
  4. אם את רוצה להרגיש קצת שלג וכריסמס, את מוזמנת לאלבומי הפייסבוק שלי :.) או בכלל, לתת קפיצה אליי לוינה!
    הבעסה היחידה בשלג, זה כשיוצאת השמש ואחרי יומיים הוא נהפך לגושים שחורים ומפוייחים בצידי הדרך, כל המדרכות רטובות והשלג שנמס מגגות הבתים דואג לטפטף לך על הראש בכל אשר תלכי... (היום למדתי להכיר שהשלג לא תמיד צחור ויש לו גם צד מכוער P.: )

    השבמחק
  5. אני ועולם האסוציאציות הרחב שלי- מזכיר לי את הפרק שבו לורליי התחילה לשנוא שלג.
    אני מוכנה לקחת גם את הצד המכוער שלו, כל מה שיש לי כרגע כאמור זו סתימת ביוב מחוץ לבית.

    השבמחק
  6. הדבר היחידי שכייף לי במסיבות סילבסטר זה לתכנן מה אני אלבש אליהן :)
    בפועל, אני תמיד מקבלת קלסטרופוביה
    מכמויות האנשים והלחץ בחוץ ובכבישים - שאני נשארת תמיד בבית :/

    השבמחק
  7. צודק מי שאמר שמסיבות קריסמס שוות יותר. גם הג'ימייל שלי הוזה את השלג כל זמן. זה באמת מאכזב שזו רק הזיה.

    השבמחק
  8. נראה לי, שרק בארץ אנחנו קוראים לזה סלבסטר
    בכל מקום זה נקרא ערב השנה החדשה
    אז פה בארץ זה בעצם נקרא ערב השנה האזרחית החדשה, וזה פשוט ארוך מידי
    אין לי מושג מה הקשר בין סלבסטר הקדוש לנצרות לערב הזה

    וגם אני בד"כ לא עושה כלום בערב הזה, תמיד בא לי לצאת, אך הפקקים לבדם לא שווים את היציאה מהבית
    שלא לדבר על המחנק והצפיפות

    השבמחק
  9. הו ואני בדיוק מצאתי אאוטפיט מושלם לסילבסטר ואני כבר סופרת ימים!

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top