יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

החיים כחלון ראווה

פטיט לולו כתבה על כך פוסט מעניין לפני פחות מחודש- על חלונות ראווה מושקעים בחו"ל ועל תחושת ההחמצה שלה שבארץ לא נעשה שום דבר המזכיר ולו בקצת את הנועזות שיש לאחינו מעבר לים.
את הפוסט תוכלו לקרוא כאן. כשנתקלתי בתמונות שאני עומדת לחלוק איתכם, הקדשתי מחשבה נוספת לנושא , במטרה להבין מדוע באמת התחום הזה כל כך לוקה בחוסר יצירתיות ומעוף בארץ. האם זו שאלה של חוסר מודעות לנושא, בזמן שבחו"ל מקדישים לו עוד ועוד מחשבה והשקעה, או שמא מדובר בחוסר עניין ובתירוץ שכבר התרגלנו אליו על כך שבארץ אין קהל יעד מתאים ואין מי שידע להעריך את ההשקעה?
אני מתקשה להאמין שאנחנו, כציבור צרכני, לא נחזיר את ההשקעה שכרוכה בעיצוב חלון ראווה קצת פחות בנאלי ומצד שני- אין לנו אפשרות לדעת אילו שיקולים נלקחים בחשבון מאחורי הקלעים, אולי אם אלו היו מוצגים בחלון ראווה היינו מקבלים הבנה טובה של הנושא.
בכל מקרה, הנה מה שרואים שם ולא רואים כאן:


את חלון הראווה של טום פורד ניתן לסכם במילה אחת כ'גאוני': ההשקעה בקונספט והביצוע בוודאות מזכים אותו לחלון הראווה המושקע והמסקרן ביותר שנראה גם במובנים בין לאומיים. אם נהוג לחשוב שעורבים נמשכים לכל מה שמנצנץ ומבהיק הרי אין ספק שטום פורד מבהיק בזכותם כמעצב וכאמן וירטואוזי-


התמונות נלקחו מכאן.

יום ראשון הפך לאחרונה יום שמתאפיין באנרגיות חיוביות מבחינתי, בעיקר כי הוא עמוס בסידורים ואני מספיקה הרבה מה שמאוד תורם לתחושה טובה ומצב רוח מרומם.
הפעם היו טריגרים בתוך המשפחה ואפילו בתוך עולם הבלוגים שהעיבו על הדינמיקה של היום הזה וגרמו לי להבין תכונה כמו קור רוח זרה לי לחלוטין, ושנורא קשה לקחת הכל ללב.

3 תגובות:

  1. מזדהה עם התחושת "לקחת ללב" שלך. הלוואי ולי היה קור רוח להתעלם מכל השטויות הללו. אין לי.

    וכשגרתי באיטליה עשיתי קורס קצר כחלק מסטיילינג על חלונות ראווה וגם עבדתי בזה שם, וגם קצת בארץ. אני חושבת שפעם הייתה לזה יותר מודעות...
    אגב, חלונות של דיור זה מטורף! ממליצה לגגל.

    השבמחק
  2. נייט.
    סורי...

    לו היה לי סורק - והייתי מסוגלת למצוא את התמונה...

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top