יום שני, 2 בנובמבר 2009

השתלשלות אירועים מעניינת

נסעתי היום, בשיאה של הסופה לשני ראיונות בת"א ומצאתי את עצמי מתחמקת מהטיפות תוך כדי רונדלים בכל העיר.
הצלחתי בתחמון- הגשם תפס אותי רק למשך כמה דקות קלות מתוך חצי היום שהעברתי בעיר הגדולה.
מה לגבי הראיונות, אתם שואלים? ובכן, אין לי שום דבר קונקרטי לספר ולכן לא ארחיב בפרטים. יש לי נטיה להאמין שאירועים שזוכים בהגדרה המעורפלת "לא קונקרטיים"- דינם נחרץ מראש ולכן אין טעם שאלאה אתכם בתיאורים מיותרים.

לא הראיונות היו בראש מעייני במהלך הנסיעה הביתה- למעשה, כשירדתי מהאוטובוס פשוט שמחתי שהגעתי בשלום.
הנסיעה התחילה בפסים נעימים: שמעתי שירים שקולעים לקטגוריית 'שירי חורף' בנגן הסלולארי ואפילו צילמתי את שמשת החלון שהתמלאה בטיפות מים ציוריות.


כידוע לכם, yours truly מצאה את עצמה לא פעם בנסיעות וראיונות הזויים אך זה עבר כל גבול אפשרי, דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: גשם זלעפות, כבישים חלקלקים, אוטובוס בין עירוני עמוס באנשים ונהג משאית גדולה (מהסוג שנושא שלט 'זהירות! רכב ארוך) עצבני ונקמני במיוחד.
אין לי מושג איך הנהג שלנו הצליח להרגיז כ"כ את נהג המשאית, אני רק יודעת שפתאום מצאנו את עצמנו נדחקים לשביל עפר בשולי הכביש, חסומים ע"י גוש הפלדה העצום בלי יכולת להתקדם בנסיעה.
נהג האוטובוס שלנו ביצע עקיפה והמשיך לנסוע, בתקווה שהפרשה הזו הסתיימה. כולנו התבדינו כאשר המשאית העצומה שנסעה לפנינו התחילה להחליף נתיבים בצורה מופרעת ולחתוך במהירות את האוטובוס שלנו באופן ששכנע אותי שאנחנו עומדים להתהפך.
בשלב הזה חלק מיושבי האוטובוס החליטו ליטול יוזמה, רשמו את פרטיו של הרכב והתקשרו למשטרה כדי להתלונן על המפגע.
לא ברור לי איך מאפשרים לבן אדם שבריאותו הנפשית רעועה להיות נהג של רכב שהוא מלכתחילה מסוכן, מבחינתי הנהג הזה הוא בבחינת רוצח.
רק אם הוא היה מצליח לגרום לנו להתהפך היו מגלים שבעצם יש לו רקורד ארוך של עבירות תנועה וכולם היו מציינים בעצב שהכתובת היתה על הקיר.
אנחנו חמקנו מזה בשלום, אבל מי יודע מה יקרה לאיש הבא שיעיז לעצבן את נהג המשאית? למה לחכות שיקרה אסון כדי לשאול את השאלות הקשות? לכל השאלות הללו לא תימצא תשובה צודקת.

בחזרה לחלק הראשון של היום שלי. כשחיכיתי בעזריאלי למראיין, הרשיתי לעצמי להסתובב בחנויות שלא היה להן פוטנציאל רב מדי לשבור לי את הלב. נכנסתי למנגו, שקוטלגה אצלי בקטגוריה הזו מאחר וכבר כמה עונות שהיא לא מצליחה לרגש אותי. פתאום כשנכנסתי לרשת- הכל מצא חן בעיניי ואם בד"כ כשאני מגלה את המחיר שעל התוית אני זועפת ומוחאת הרי שהפעם העיצובים כ"כ שבו את לבי שזה פשוט העציב אותי שהמחירים רחוקים כ"כ מהתקציב האפסי שלי.
במיוחד אהבתי קרדיגן בגוון יין- חציל, מעוטר בחרוזים קטנים בצורת פרחים, סבתא שיק במיטבו- בדיוק כפי שאני אוהבת.

אם כבר עסקנו בסבתא שיק, נתקלתי בקניון בקשישה שהיתה כל כך מלאת חן וטעם טוב שאני בטוחה שהיא יכולה להעניק לכולנו שיעורים בסטיילינג.


עמדתי והתבוננתי בה נפעמת מהתרגשות דקות ארוכות עד שאזרתי אומץ לפנות אליה ולהודות לה על כך שהיא קיימת.
כשניגשתי אליה, גיליתי שהיא איננה ישראלית, אלא תיירת אמריקאית (ובכך התפוצץ החלום הישראלי) ושהיא אף חוגגת היום יום הולדת. ביקשתי לצלם אותה, כי מאוד רציתי לחלוק איתכם עד כמה היא נאה ומהודרת וכמה כיף שהיא מסתובבת עדיין ברשתות של "צעירים".

חזרתי הביתה, עדיין נרעשת מהחוויה המטרידה באוטובוס וקיוותי למקלחת חמה ולערב נחמד עם פרדי וחבריקו, שהכנסתי פנימה כדי שימצא אצלנו מחסה חמים ממזג האוויר הסוער.


למרבה הצער הדוד התקלקל ומצאתי את עצמי מתקלחת במים קרים. באמצע המקלחת שמעתי דפיקות בדלת והנחתי שזה בן זוגי שמתעצל להוציא את המפתח ולפתוח בעצמו את הדלת. ניגשתי לכניסה וקיבלתי את פניו של בן זוגי כשלגופי מגבת בלבד ובפי מוכן משפט ה- "לא יכולת לפתוח את הדלת לבד?" אלא שאז גיליתי שזה לא היה בן הזוג אלא המשכיר של הדירה.
למרבה הצער, אקט פתיחת הדלת הביא לבריחתו של חבריקו מהבית וכשיצאתי להחזיר אותו הנה כבר לא ראיתי אותו באופק.

בדיוק אתמול לפני השינה אני ובן זוגי ניהלנו דיון מאוד נוקב על עונש המוות. אני הייתי בעד, הוא היה נגד.
התפיסה של הרוצח בטבח במשפחת אושרנקו רק מחזק את הדיעה שלי שיש אנשים שלא צריכים להתקיים בעולם הזה.
מה דעתכם?

עריכה- בתיאום מחשיד התפרסמה הרגע הידיעה הזו בוואלה לפיה מחר יגישו ארבעה ח"כים הצעת חוק שקוראת לאפשר עונש מוות לרוצחי ילדים מתחת לגיל 13.



פירוט האאוטפיט-

גרביונים, גרביים וג'קט- המשביר.
נעליים וברט- זארה.
חצאית וכפפות- 24/7
צעיף- אנונימי.
תיק- ניין ווסט.

12 תגובות:

  1. אאוטפיס מקסים
    מאוד אהבתי!
    וגם אהבתי את הסבתא המקסימה :)

    השבמחק
  2. אני שמחה ששרדת את האירוע הטראומתי. חברה שלי דוקא כן התהפכה פעם באוטובוס, אי שם בבוליביה הרחוקה. זה היה בדיוק 12 שעות לאחר שדרכינו נפרדו, ואני עשיתי דרכי לסלטה, ארגנטינה בעוד היא הצפינה ללה פאז. חוויה מזוויעה שיכלה להסתיים הרבה יותר גרוע.
    לגבי עונש המוות, אני חולקת עלייך אך מסיבות אחרות- כן, יש אנשים שהם נטל על החברה, חסרי כל סיכוי (וטעם) להשתקם, וכו'- אך אני סבורה כי חיים שלמים בבית הסוהר הינם עונש כבד יותר עליהם. מוות הוא קל מדי עבורם.
    כל זאת, כמובן, בתנאי שהם לא מקבלים תנאי בית-מלון-סוהר, כמו יגאל עמיר.

    השבמחק
  3. את במצב רוח סוציולוגי במיוחד היום. אגיד לך מניסיוני לגבי המשאית, שהרבה מהנהגים האלה מועסקים במשמרות מטורפות של 14-16 שעות ולכן אי אפשר באמת להאשים אותם בהתנהגות המטורפת הזו. מן הסתם אחרי 14 שעות על הכביש יום אחרי יום מצטברות אצלם עבירות תנועה. זה לא הופך אותם למסוכנים, רק אומר שאנחנו זקוקים בדחיפות לחקיקת-עבודה שתגן עם עלינו ולא רק על נהגי המסחריות - אבל אין.

    לגבי עונש המוות, זו שאלה שמחייבת חשיבה מעמיקה על תכלית הענישה ועל קדושת החיים. זה ויכוח שניטש כבר שישים שנה, בערך, מאז שהוצאנו את אייכמן להורג ואמרנו לא עוד. טוב, חפרתי.

    השבמחק
  4. טוקסיקרוז- תודה יקירה :)
    דנה- הנקודה שהעלית מעניינת, רק שאני לא יודעת מהם התנאים שמקבלים האסירים בארץ כדי להסכים או להתנגד לה.
    נעלולה- לא יודעת אם עבר עליו יום מחורבן או שהוא באמת קוקו, אני רק יודעת שהרגשתי כמו בסרט ההמשך ל"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". אם הסרט לא היה גרוע מספיק, הרי שהמציאות היתה נוראית הרבה יותר.

    השבמחק
  5. הרגת אותי עם הפוסט הזה...
    אכן יום הזוי לגמרי....
    ולגבי הנהג-אני דווקא דוגלת בשיטה הרוסית הישנה והטובה של להגיע אליו באישון לילה ולשבור לו את העצמות...
    ועכשיו ברצינות-אם מישהו מיושבי האוטובוס אשכרה ילך ויגיש תלונה זה יהיה יעיל יותר...איך לא צילמתם את זה בוידאו של אחד מהפלאפונים?
    ואגב-נעלולה, יקירתי...
    זה שהנהגים הללו מועסקים בתת תנאים זה דבר אחד-אבל לתלות בזה בלבד את מה שהוא עשה כפי שלובה תיארה גובל בעבריינות של ממש...לגמרי רוצח בפוטנציה. אין ספק בכלל...גם עניין של ברבריות, אני חותמת לך.

    השבמחק
  6. סבתא שיקית ביותר. אני מדי פעם נתקלת בכאלו אבל אף פעם אין לי את האומץ לגשת אליהן ולבקש תמונה...
    ולגבי עונש מוות- אני בעד, אבל רק במקרים ממש ממש כבדים, כמו עברייני מין כבדים שכלאו במשך שנים את ביתם באיזה מרתף מעופש, או במקרים של סיוע לאוייב למשל ומסירת מידע חשוב, שזה גם דבר שממש מקומם אותי, אבל אם לא אלו אז אני אסתפק בעונש של מאסר עולם, לרוצח של משפחת אושרנקו, שירקב בכלא כל שארית חייו

    השבמחק
  7. יפותו- בשלב כלשהו הנוסעים באוטובוס קראו לנהג לצאת ולסגור עם נהג המשאית חשבונות. הנהג טען ובצדק שמדובר בחולה נפש ושהוא לא מוציא את האף שלו מהאוטובוס.
    מרינה- כנראה שהסיבה שלא מעבירים חוק כזה היא כי קשה להחליט חייו של מי שווים יותר. הנסיון להעביר את הצעת החוק הזו שעדכנתי בעריכה היא סתם פרובוקציה. למה עונש מוות רק לילדים מתחת לגיל 13? כי החיים שלהם שווים יותר מכל אדם מבוגר יותר?

    השבמחק
  8. מותק - אחלה אאוטפיט! כל כך יפה לך סגול והכובע הורס עליך! אהבתי את האוקספורד עם הגרביים באורך הזה! בקיצ קיצ - מקסים!
    סבתא מקסימה ושיקית:)
    שמחה ששרדת את היום, יום נפלא!

    השבמחק
  9. איזה חוויות מסמרות שיער עוברות עליך. אני אגב בעד עונש מוות למחבלים ולרוצחים בדם קר. ככה אולי גם לא היינו צריכים לשחרר כל פעם מהכלא רוצחים בתמורה לחיילים חטופים ואולי גם לא היו מנסים לחטוף אותם מלכתחילה.

    השבמחק
  10. טושיק- תודה בובה, אנחנו חברות לאוקספורד של זארה :)
    ושתי- מסכימה איתך, עם מתכנני פיגועים כמו של מלון פארק יצאו לחופשי בסופו של דבר אז מצבנו עגמומי מאוד.

    השבמחק
  11. דבר ראשון הסבתא פשוט מקסימה!!! כ"כ מדכא אותי שאנשים לא משקיעים יותר בהופעה שלהם כבר. זה היה בהחלט שינוי מרענן.
    באשר לעונש המוות, זה נושא קצת כבד לפתוח לדיון. אני רק רוצה לציין שבמדינות בארה"ב בהן כן יש עונש מוות - הוכח ששחורים "זוכים" לקבל את העונש הזה יותר מלבנים. אני חושבת שלהירקב במאסר עולם כל חייך זה עונש הרבה יותר כבד.

    השבמחק
  12. אני מסכימה שיתכן וזה דיון שכבד לפלטפורמה של הבלוג, כי זה באמת נושא שצריך לדון עליו בכובד ראש.
    ובכל זאת, זה נחמד שאנחנו מקדישות לזה מחשבה וחולקות דיעות.
    זה מפרה וזה ממש מעניין בעיניי.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top