יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

my hero is back

הבוקר התחיל בסופה, למי מכם שלא שם לב. סופות זה אחלה מבחינתי, בייחוד כשאני נשארת במיטה עם פרדי, רק למה לא הודיעו מראש שאין טעם לנקות יום קודם לכן ונאלצתי לנקות אבק פעמיים?
הרגשתי כאילו אני מסתובבת בחוף ים ולא בדירה שלי.

בן זוגי שב היום מההגנ"ש והחלטתי בצעד אמיץ לבשל עבורו ארוחה. אני לא טיפוס של בישולים, אני מודה בפה מלא..אבל משהו בהיעדרות שלו ובגעגועים שלי אליו גרמו לי לרצות להפתיע אותו.
כשיצאתי החוצה כדי לקנות מצרכים לתבשילים שרקמתי במוחי הקודח, נתקלתי במחזה שובר לב- כלב, עם קולר ודיסקית, משוטט בגשם, ספוג ממים ונראה חסר אוריינטציה ומיילל.
כשראיתי שאין נפש חיה ברחוב, משמע שגם הבעלים שלו כנראה לא בסביבה- לקחתי אותו לזרועות והכנסתי אותו הביתה כדי לייבש אותו.
המסכן המשיך לשכב מול הדלת ולבכות, הוא כ"כ העציב אותי. הרמתי טלפון למחלקה הוטרינרית של העירייה וגיליתי ששמו ג'ימי והבעלים שלו גרים ממש בבניין ממול.
מסרתי את ג'ימי חזרה לבעליו אלא שאף אחת מהנפשות הפועלות לא נראו משולהבות מהעניין- הבעלים הופיע עם הרצועה ביד, רגוע ואפאטי וגם הכלב לא ממש שש לחזור לביתו.
התקשרתי בכעס לחברתי הפשיוניסטה, לספר לה על הכלב האומלל ועל הטראומה שהאיש הזה עשה לו מבלי שיהיה לו אכפת בכלל והיא הסבירה לי שאין מה בנוגע לזה ושאנשים מתייחסים בקלות ראש מזעזעת לחיות המחמד שלהם.
אחרי שהתקרית הזו הסתיימה, המשכתי לסופר- עדיין עגמומית מהמחשבות על הכלב. כל הבוקר פרפרתי בשביל הארוחה הזו כי כל פעם החלטתי שבא לי לבשל עוד משהו ולהפוך את הארוחה למשהו יותר מפואר מהטיוטה ההתחלתית.
יוזמה מפתיעה כאמור, בהתחשב בעובדה שמעולם לא ששתי לבשל.
כמה שמחתי כשהגיבור שלי חזר סוף סוף הביתה בסיומו של השבוע הארוך הזה, כ"כ התגעגענו אליו.
הארוחה נרשמה כהצלחה, אגב..אז אני די גאה בעצמי.



אז זה מה שהכנתי-

חציל קלוי ממולא בגבינת פורמאז' ועגבניות על מצע של לחם שום.
מרק גזר ואטריות.
תירס חם בחמאה.

שני הגברים בחיי-


יום כיף! :)

3 תגובות:

  1. באמת כל הכבוד על היוזמה. גם אני לא מהבשלניות, אז אני יודעת להעריך את ההשקעה. מקווה שגם הבן-זוג העריך.

    השבמחק
  2. נראה טעים!גם אני לא מהבשלניות הגדולות,לא בגלל שאני לא אוהבת את זה,אלא ככה זה יצא...אבל השבוע קיבלתי מאמא שלי ספר במתנה -בישול למתחילים עם תמונות והסברים מפורטים ...אז גם היא עדיין אופטימית לגבי.
    סיפורי הכלבים ממש נוגעים ללב ונחמד וחשוב שאת כותבת גם על כך.

    השבמחק
  3. ושתי- הוא שמח ממש!
    אורית- תודה רבה, לקבל מחמאה על הבישולים שלי זה יותר חשוב בשבילי מאשר לקבל מחמאות על אאוטפיטים אפילו כי זה באמת תחום שזר לי.
    הייתי כ"כ מתוסכלת ממה שקרה עם הכלב באותו יום שהרגשתי צורך לחלוק איתו איתכם.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top