יום שני, 19 באוקטובר 2009

על סדר היום

השכמתי הבוקר אחרי שינה טרופה עם הרבה חלומות אפוקליפטיים והחלטתי שיש הרבה נושאים שבוער לי לדבר עליהם.
דבר ראשון, מישהי שעוקבת אחרי הבלוג שלי בדריכות יצרה איתי קשר בפייסבוק וידעה אותי שהיא ניסתה מספר פעמים להגיב בפוסטים שלי ללא הצלחה. הרמתי גבה לנוכח האינפורמציה הזו וכשבדקתי את ההגדרות של התגובות גיליתי שבאמת עד היום רק מי שאחז בחשבון בלוגר היה יכול להגיב לי. שיניתי את ההגדרות כך שכולם יוכלו להגיב לי מעכשיו והלאה, גם אנונימיים עם כל המשמעויות שנגזרות מכך.
אז תרגישו חופשי להגיב.

דבר שני, כתבה חדשה שלי התפרסמה היום ב'במודה', אתם מוזמנים לקרוא אותה כאן.

נתקלתי היום בתמונה הזו של מיילי סיירוס וקים קטרל והיא מאוד הטרידה את מנוחתי.

אני אמנם לא נמנית על קהילת מעריציה של מיילי סיירוס וכשזו החליטה לסגור את הטוויטר שלה לבי לא נכלם מגעגועים אבל היא לא אמורה להיות בת 16-17 לכל היותר? אם היא בסה"כ נערה מתבגרת וקהל המעריצים שלה כולל עדר נערות צווחות בנות 12 אז זה לא תמוה, שלא לומר- לא תקין לצרף אותה בסרט ההמשך לסקס והעיר הגדולה?
כאילו זה לא מספיק אז גם ציוותו אותה לקים קטרל והלבישו את שתיהן כמו פרוצות.
דבר ראשון, במקומה של קטרל הייתי זועמת על כך שהציצים של מיילי ממלאים טוב יותר את השמלה ששתיהן לובשות.
דבר שני, לא ברור לי מדוע הן עוטות על עצמן שמלות תואמות.
דבר שלישי, על אף שחיבבתי את השמלות- האבזור היה ממש משונה בעיניי: השרשראות, הקלאץ' החללי והמגפיים הגבוהות שניסו להתחמק ממני וקלטתי בזווית העין.
פוו...לקחת אוויר.

רציתי לדבר על נושא שהוא קצת אוף טופיק, עמכם הסליחה. מאז שאימצתי את פרדי, התעוררה אצלי מודעות גדולה לנושא של כלבי רחוב שכלל לא היתה מובנית אצלי בהתחלה. גם העובדה שאני נתקלת בשכונה שלי על בסיס יומי כמעט בכלבי רחוב, חלקם עדיין שמחים וחיוניים וחלקם אומללים ואפאטיים- מחזקת אצלי את התחושה שמשהו כאן לא בסדר. אנחנו נמדדים ביכולת שלנו להתייחס אל חסרי האונים והחלשים, ואם יש כ"כ הרבה כלבים שמשוטטים ברחוב אז מה זה אומר עלינו כחברה? אפילו השכנה מלמעלה הצהירה בגלוי שהיא שונאת את הכלבה שבעלה אימץ והם מאפשרים לה לשוטט ברחוב שעות עד שהיא מוצאת את דרכה הביתה (כנראה תוך תקווה שהיא לא תשוב).
יש לי משאלה נסתרת בלב לאמץ עוד כלב. למה נסתרת? כי כל הנסיבות מצביעות על כך שזו לא תקופה נכונה לאמץ כלב נוסף ומצד שני, להציל כלב מהרחוב זה הדבר היפה ביותר שקיים.
לצערי אין באזור מגוריי כלביות (הקרובה ביותר נמצאת ברחובות), על אף שאני בכל זאת מנסה לברר מה אני יכולה לעשות כדי לסייע ולקדם את הנושא.
מי שעושה כבר תקופה ארוכה חיל בנוגע למודעות בעניין הזה היא יפותו: מעבר לכך שהיא אימצה כמה כלבים וחתולים בעצמה, היא גם פעילה ללא הרף בפייסבוק, מקדמת כל לינק על בע"ח שמחפש בית שהיא נתקלת בו. היא עושה מצווה בעניין הזה ורציתי להוריד בפניה את הכובע.
גם אתם יכולים לעזור לנושא, אפילו מהנוחויות של חדר השינה שלכם. היכנסו לאחת מהקבוצות האלו בפייסבוק-
כלבים לאימוץ מצער בעלי חיים באר שבע
מילקה, גורה מיוחדת מחפשת בית
כלביה עירונית תל אביב
קבוצות כאלה יש בשפע, צריך רק לפקוח את העיניים.
גם אם אתם עצמכם לא נמצאים בנקודה בחיים שמאפשרת לכם אימוץ כלב, הפיצו את הקבוצות האלו הלאה, בתקווה שמישהו שמוכן לפתוח את הלב והבית שלו יתקל באחד הכלבים המקסימים האלה ויחליט לאמצו.
רק כדי שתבינו כמה הם מדהימים-


7 תגובות:

  1. קודם כל-תודה על הפירגון...:-)
    שנית-המצב שאת מתארת עגום מאד, ולא נעים לומר-מחריף מאד באזורי הפריפריה-קרי דרומה מאד, או צפונה מאד מהמרכז. שם משום מה המודעות לעניין יותר בעייתית ומעטות מאד האגודות שמטפלות בעניין, אם בכלל יש כאלו באזור, וגם אם יש-הן בד"כ במצב קריסה...
    אנשים צריכים להפנים שלאמץ בע"ח זו אחריות לכל אורך חייו ולא עד שנמאס ממנו, הוא לא מתאים לטפטים יותר, הוא מזדקן ולא בא לטפל בו יותר (?!) וכו', וכו'...
    יש לי אינספור סיפורים קורעי לב על עשרות בע"ח שעברו מתחת לידי בזמן שהתנדבתי באגודות השונות, אבל לא הייתי רוצה לבאס אותך:-(
    בכל מקרה-יוזמה ברוכה, כל הכבוד על ה"אוף-טופיק" החשוב...

    השבמחק
  2. מעבר לכך ששתיהן נראות רע וממש לא מתלבשות בהתאם לגילן, השמלה הזאת פשוט מכוערת... ;)

    השבמחק
  3. העלית נושא חשוב שמאוד קרוב לליבי.בופן אישי כבר אימצתי כמה וכמה חתולי רחוב (אני טיפוס של חתולים). חשוב לי רק להוסיף שיש דרכים פשוטות גם לעזור לבע"ח שמשוטטים ברחובות: לשים להם מים בקיץ (חתולים רבים מתים מהתייבשות), לשים להם אוכל (למרות שבחלק מהערים זה לא חוקי במיוחד) ועוד רעיונות רבים אחרים.
    טוב שהעלית את הנושא, ככל שיותר אנשים יהיו מודעים, אולי נצליח לשפר את היחס לחיות נטושות ומוזנחות.

    השבמחק
  4. אני הרוסה על כלבים וליבי נחמץ נוכח העובדה כי אינני יכולה לאמץ עוד אחד לביתי (יש לי בוקסרית שכבר סובלת מחוסר תשומת לב, בשל היעדרויות רבות מהבית...). זה מחמם את הלב שמצאת מקום בלב ובבלוג כדי לתת להם במה!!!

    חוץ מזה - הכתיבה שלך כ"כ משעשעת!!! ממש כיף לקרוא!

    השבמחק
  5. לובה היקרה,
    זה באמת נפלא שאפשר להגיב בקלות ,
    אני "חייבת" לך כ"כ הרבה תגובות ,שקצרה היריעה מלהכיל אותן.
    בקיצור,לאו דווקא לגופו של פוסט זה-הכתיבה שלך קולחת בין אם זה בענייני אופנה או בכלל.
    אמשיך לבקר בקביעות.
    אורית,ה"מישהי מהפייסבוק.."
    (-:

    השבמחק
  6. יפותו- המשך יבוא :)
    מור- את צודקת לחלוטין, הבעיה הבאמת קשה תהיה בעתות החורף עם כל כלבי הרחוב שנמצאים בחוץ.
    טושיק- זה באמת נושא בעייתי, אני מנסה למצוא כרגע עבודה שתאפשר לי לשלם חשבונות ולהקדיש מספיק זמן לפרדי כי החבר לא פונקציה כרגע מאחר והוא נוסע כל יום למשך 13 שעות לפחות לצבא.
    אורית- נחמד לראות אותך כאן וברוכה הבאה לבלוג! (על אף שאת בכלל לא חדשה), לא ידעתי אם תירצי שאציג את שמך אז העדפתי לשמור אותך אינקוגניטו :)

    השבמחק
  7. שובר לי את הלב כל הנושא של בעלי חיים ללא בית. אני רק חושבת על זה ואני מתחילה לדמוע. זה נושא שבו יש לנו המון מה ללמוד מהבריטים, שיש להם יחידה מיוחדת במשטרה למניעת התעללות בבע"ח. אצלנו תמיד יש נושאים בוערים יותר מהסבל של בע"ח וכנראה שתמיד יהיו לצערי. אני מנסה לעזור את המעט שאני יכולה בסביבה שלי (זה פשוט אבסורד שיש חוקים נגד אנשים שמאכילים חתולי רחוב ואני מוצאת את עצמי מנסה לעשות את זה בזמנים שאף-אחד לא בסביבה כדי שאיזה שכן לא יצעק עליי), אבל החלום שלי הוא לזכות בסכום כסף גדול ולפתוח מקלט לחיות נטושות.
    אולי בינתיים אפשר לבחור באיזו עמותה שכבר עוזרת ולתרום לה סכום כסף מסוים כל חודש. אני פשוט מתקשה לבחור בעמותה.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top