יום שני, 28 בספטמבר 2009

שיתוף פעולה מסעיר

הצום מתקרב לסיומו, אני מקווה שהוא אכן היה מועיל עבורכם ועבר עליכם בקלות.
כאמור, אני בחרתי שלא לצום ולמרות השעמום הפוטנציאלי הכבד נהניתי מיום רגוע ונחמד.
את 'הנחמד' אני רושמת בהסתייגות קלה, בהנחה ונצליח להתעלם מהאיש המזדקן שהטריד אותי במשך טיול הבוקר עם פרדי בכפייתיות וניסה לשדך אותי ספק לעצמו וספק לבנו (חסר תעודת בגרות ומשתמט מהצבא, אם תהיתם) ולכאבים שתקפו אותי בשן הבינה.

לא ניצלתי את היום הזה להתבוננות עצמית כפי שהייתי אמורה, בעיקר כי מאז שפוטרתי מהעבודה שלי- זה כל מה שאני עושה. אני לא חושבת שצריך להקדיש לזה יום מיוחד אלא זה תהליך שאמור להתרחש כל הזמן אם אנחנו מקווים באמת להפיק ממנו לקחים.
מה שכן עשיתי היה להשלים חורים בהשכלת הקולנוע שלי וכך 'ביג לבובסקי' סוף סוף מאחוריי ו'ג'קי בראון' עוד לפניי. הנקודה היותר מעניינת היא שיצא לי לרפרף בין עמודי הבלוג שלי עוד מימי ראשיתו אי שם במאי האחרון. מאחר ואני מאוד ביקורתית כלפי עצמי ציפיתי שזו תהיה חוויה שכרוכה ברגשות מעורבים וכך באמת היה- לצד פוסטים שהיו באמת בנויים טוב ומשעשעים וגם כמה אאוטפיטים מוצלחים, היו גם פוסטים שעוררו בי מבוכה בגלל סגנון הכתיבה החובבני ותלבושות שלא באמת היו ראויות להתייחסות.
היה נראה שאני מבולבלת בנוגע לכיוון של הבלוג, בנסיון לגבש אמירה כלשהי וניחוח בוסרי עלה מן השורות (שזה בסדר, כי זה באמת מה שזה היה).
היום אני מרגישה שהבלוג שלי מאוד אקלקטי כי אני נוגעת קצת בהכל. אני לא רוצה להיות חלק מהנישה של 'המתלבשות והמצטלמות' בדיוק כשם שאני לא רוצה להיות חלק מה'סוקרות בעילום שם'. אני מעט מזה ומעט מזה אבל בעיקר- אני הרבה מעצמי וזו בדיוק האמירה שלי.
התחלתי למעט בפוסטים על הבגדים שלי ולהשקיע זמן בחיפוש אחר נושאים וכותרות שבאמת מעניינים אותי וזה מה שעובד בשבילי כרגע (כמובן שזה גם עשוי להשתנות).

כשנודע לי על שיתוף הפעולה בין סוניה רקייל ל-h&m, גל קטן של התרגשות עבר לי בגוף והאינסטינקט הראשון היה לפרסם על כך פוסט. אח"כ נזכרתי שממילא יום כיפור עכשיו ויש לי פחות קוראים מבד"כ וחבל על הפוסט הקודם שהשקעתי בו הרבה זמן ומחשבה ויידחק לפינה סתם כך.
אז ככה, סוניה תעצב קולקציית הלבשה תחתונה שתופיעה ב-1500 מחנויות הרשת החל מה-5 בדצמבר.
ב-10 בפברואר תנחת קולקציית knitwear בעיצובה ב-250 מחנויות הרשת גם לנשים וגם לילדות.
כמובן שלא ידוע עדיין האם הקולקציות או לפחות חלק מהן ינחתו יחד עם עליית הרשת לישראל.
מספיק להתרשם מהקולקציה האחרונה של רקיל לסתיו חורף 2009 כדי להבין שמדובר בשיתוף פעולה מסקרן-





כל שנשאר הוא להתאזר בסבלנות ולהמתין (וגם לנעליים של ג'ימי צ'ו באותה נשימה).

כדי שלא ישעמם לי, Net a porter אהוביי דאגו לעדכן היום את המלאי באתר בכמה פריטים חדשים. אני חשקתי בכמה מהם-

קלאץ' של מקווין.

מגפון של לובוטין.

חצאית של קלואי.

אם בסליחות עסקינן, דעו לכם שאני טיפוס של מעשים ולא של מילים אז אם מישהו מכם רוצה להתנצל בפניי- שלחו לי את הלובוטין ואמחל לכם על הכל.

וכאילו שכל זה לא מספיק, נתקלתי היום באתר בשם Chictopia שבין היתר אפשר להעלות בו תמונות של אאוטפיטים שלכן ולהעניק ציונים לאאוטפיטים של בחורות אחרות. אז יש שם מושלמות כאלה-

ואפילו yours truly מופיעה שם, בשמלה שלה מהפוסט הקודם. אם בא לכם לדרג אז הנה הקישור.
שבוע טוב!

6 תגובות:

  1. אני איתך בעניין הלא לצום ואני לא חושבת שזה עושה אותי בן-אדם פחות טוב או משהו כזה. לא מצליחה להבין חילונים שצמים, אבל שיהיה. יש את כל הקטע של החשבון נפש שמתלווה לזה אולי, למרות שגם בזה אני מסכימה אתך, שזה תהליך שצריך לקחת מקום כל השנה ולא דווקא ביום אחד ספציפי.

    השבמחק
  2. אני דווקא צמה (אם נתעלם מהשנה שזה נגמר לא טוב P:). זו הצביעות הפרטית שלי ואף'חד לא יפריע לי D: אבל ברצינות, טוב להזכיר לעצמנו מדי פעם מה הביא אותנו דווקא למדינה הזו, דווקא באופן הזה. פעם אחת בשנה ראוי שניזכר, ולדעתי הפעם הזו היא יום כיפור, שבעיניי מסמל את היהדות לפני שהפכה לסבך של ביורוקרטיה וקומבינות פוליטיות.

    השבמחק
  3. כמו שכתבתי בפוסט הקודם (ותקראו אותו אגב!!)- כל אחד מגדיר לעצמו מה זו יהדות ומה זו מסורת בעיניו וזה מה שיפה לדעתי. עד לאחרונה חשבתי כמוך, ושתי..וזה היה נראה לי מגוחך שאנשים חילוניים לחלוטין צמים ביום כיפור אבל עם הזמן הבנתי שאם זה מה שעוזר לאנשים להגדיר את עצמם כיהודים אז למה לא? לכל אחד יש את הנקודה הזו. הנקודה שלי היא שאני לא אוהבת לשמוע על יהודים שמתבוללים, זה מאוד מטריד אותי.
    אני לא צמתי ולא שמרתי בכלל ובן זוגי צם והלך לבית כנסת. זה מה שעשה לו טוב אז פרגנתי לו (למרות שניסיתי לפתות אותו במים כי הייתי פולניה כהרגלי ודאגתי לו).

    השבמחק
  4. מסתבר אז שגם אני פולנייה. אמרתי לבן זוגי, שהחליט לצום השנה, שזה בסדר רק לשתות, אבל הוא לא קנה את זה.

    השבמחק
  5. כולנו פולניות בלב. כשהוא הלך הבוקר לבית הכנסת לשלוש שעות ארוכות הייתי בטוחה שהוא התעלף בדרך חזרה ועמדתי לצאת לחפש אותו.
    לא סתם פולניה אלא גם משוגעת עם קבלות.

    השבמחק
  6. אני מוכנה לתרום לכן את הפולני, שאגב לא הפגין בי שום עניין כשקדחתי מחום.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top