יום שבת, 19 בספטמבר 2009

ככה מתחילה שנה חדשה?

בוקר טוב,

כמו כולם, גם אני החלטתי לעשות לעצמי New year resolutions. אם בשנים קודמות באמת האמנתי שאצליח להתמיד בהם עד שהתבדיתי, הרי שהפעם אני סקפטית מעט מלכתחילה.

בכל מקרה, רציתי לשתף אתכם בכמה החלטות כאלה-
* אני רוצה לקרוא יותר. כל עוד אין לימודים באופק, זו הדרך העיקרית למנוע מהראש להתנוון לחלוטין.
*אני רוצה לעשות יותר ספורט. גם כי אז בן זוגי שיחיה, יקבל קצת נחת (השאלה השגורה בפיו זה- "למה את לא עושה ספורט?") וגם כי זה עלול להועיל לי.
* אני רוצה לאכול בריא. אמנם האהבה שלי לג'אנק פוד גדולה כמו הסלידה שלי לאוכל הום מייד (by me)-אך זה צריך להפסיק.
חדל שיגרת שניצלים של טבעול וגלידת שוקולד בלגי!
* אני לא רוצה למצוא את עצמי מתגלגלת לעבודה שלא ארצה לעבוד בה. אני מוקפת בנשים שהגיעו למשבצת הזו, התפשרו ונשארו תקועות בה שנים. אני לא רוצה להיות כזו. גם אם לא מדובר בעבודת חיי- אני רוצה שהיא תעמוד בסטנדרטים שלי ושיהיה לי את האומץ להכיר מתי לא טוב לי, לקום וללכת.
בעצם, זו השאיפה הכי גדולה שלי לשנה הקרובה. לנסות למצוא את עצמי עד כמה שאפשר. למצוא עבודה שתתאים לי, שאוכל לשלם באמצעותה את החשבונות וגם ללכת אליה כל יום בתחושה סבירה.
כשאני מסתכלת על הימים שבהם עבדתי משרה מלאה, הגעתי למסקנה שחייתי כדי לעבוד. השגרה הזו כ"כ מנוונת שגם כאשר היה לי זמן פנוי בבית עם בן הזוג- לא ניצלתי את זה כלל. לא רוצה בזה יותר, עובדים כדי לחיות ולא להיפך.
עובדים כדי לבלות, לקנות בגדים, לעשות דברים שאוהבים.
המשימה הראשונה שלי, אחרי שאמצא עבודה, תהיה לנסות לטעום קצת מהחיים.

אני לא יודעת מה השנה החדשה הזו טומנת בתוכה, אני יודעת שאת היום הראשון שלה פתחתי באלרגיה ובמיגרנה. הגישה שלי בדבר "לטעום את החיים" תורגמה הבוקר בעיקר לטעימת כדורים (ובחילה קלה שבאה בעקבות זאת).
מעבר לכך, גם נתקלתי בתמונות הבאות מהבלוג של קייקו לין: לא רק שהיא ניו יורקית והוזמנה לשבוע האופנה כמו שאר הבלוגריות הבין לאומיות אלא שגם יורד שם גשם, שזה תירוץ מעולה להתאבזר במטריה מדהימה ובנוסף להתלבש כך-


אמנם סגנון הלבוש של הבלוגרית פעמים רבות סכריני וילדותי מדי לטעמי, הרי שהפעם היא התלבשה כמו ילדה גדולה ואופנתית.
אהבתי בייחוד את חצאית הוינטג' הרקומה שנאלצה לעבור תיקונים רבים עד שקיבלה את גזרתה הנוכחית.
שיק.
אולי כדאי להוסיף ל-resolutions גם איזה חו"ל על הדרך? לא הייתי בחו"ל כבר חמש שנים ואני משתוקקת לביקור בלונדון.
מצד שני, עם השכ"ד ויתר ההוצאות שלי, אני יכולה להמשיך להשתוקק.

אירוע חריג בכל זאת נרשם בערב השנה החדשה- בזמן שהבטתי בעונג על ציפורניי שמשוחות בלק המהולל של מאק, בן זוגי אמר את המשפט הבא- "זו הפעם הראשונה והאחרונה שאני עומד להחמיא לך על לק הציפורניים, זה באמת יפה".
וואו, אישור מהבחור. מאק שיחקו אותה.
בן זוגי תמיד מרים גבה לנוכח הלקים שאני מחליפה בתדירות של אחת למספר ימים. זה יותר מדי ניאוני וצעקני עבורו.
הפעם קלעתי לטעמו וזה ללא ספק הלק היפה ביותר שיש לי-


(התמונה לא עושהחסד עם הצבע, בתאורה מסוימת הוא נראה אפור בתאורה אחרת הוא נראה סגלגל).

המשך יום נהדר וחג שמח!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Template Design By Baby in Heels
Back to Top