יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

אני או היא

היי לכולם,

הכרזתי בעבר על מלחמה רשמית ביני לבין ג.מ המבריקה והיום נכנסנו למערכה המכרעת.
הבוקר התחיל ברגל שמאל, לאחר שהקווקזי חמום המוח שהוא במקרה גם הבעלים של החברה נטפל אליי בתהיות כיצד יתכן שלא עבדתי ביום שישי האחרון וכיצד יתכן שלא הייתי זמינה במהלך הסופ"ש (אני עדיין בצבא ויש נכס לאומי ולא ידעתי?). זה מעצבן משום שעוד ביום שני התרעתי באוזניו של המנכ"ל שלא אוכל לעבוד בשישי הקרוב מאחר ובן זוגי חוגג יום הולדת.
נאה.
מתברר שבהיעדרי, הבעלים הנבון העביר לג.מ שאלות ע"מ שתפנה אותן אליי ביום העבודה הקרוב.
העובדה הזאת לא הגיונית בעליל משתי סיבות- ג.מ בודקת באנרים, לוחצת approve disapprove בזמן שאני מנהלת תיקי לקוחות. אין לה את היכולת השכלית להבין שאלות שאמורות להיות מופנות אליי.
אני מוכנה לחתום לכם שהיא הפנתה אליי את השאלות מבלי לדעת על מה מדובר. כמובן שהנאה, שלא מכבודה לדבר איתי פנים מול פנים, הפנתה את השאלות במייל ואף דאגה להוסיף לי בסקייפ שהשאלות מאוד חשובות ושעליי לענות עליהן במהרה.
כן, אני עובדת בגן ילדים ולא ידעתי על כך.
מאחר ולא הבנתי את הנוסח הלא ברור של המייל שלה, השבתי לה ב"לא הבנתי" וכשהיא המשיכה לענות לי ב"מה לא הבנת??" במקום לפרט את כוונתה (והרי אין לה יכולת לעשות את זה). הבהרתי לה שאילו היתה לה האדיבות להסביר לי את כוונתה פנים מול פנים, סביר להניח שהייתי מבינה תוך רגע.
כאן נפרצו שערי הגיהנום והתחלנו בויכוח סוער ובמזל, במזל לא פלטתי שום קללה לכיוונה.
כמעט הפכתי לענק הירוק בשלב הזה.
כמובן שהעובדה שיזמתי את הויכוח ודיברתי אליה בגסות הרוח הראויה לבן אדם כמוה תהיה לעוכרי ולא לעוכרה ומן הראוי שמחר תהיה לי שיחה עם המנכ"ל.
אירוניות משעשעות עד שהן באות ונוגסות לך בישבן. אם אני זו שאפוטר בסופו של דבר, בתום ציפיה של חודשים שג.מ תמצא את עצמה עוטפת עופות במפעל- זה יהיה אירוני מאוד.
זו אני או היא, זה כבר ברור.

ובנושא אחר- הבוקר נסעתי באוטובוס עם אישה שעל ציפורניה היה מרוח לק בצבע אפרסק מושלם שאני תרה אחריו מזה זמן רב.
לצערי האישה נראתה אנטיפטית למדי ולכן החלטתי שזה לא מכבודי לפנות אליה ולברר מהיכן הלק.
בחזור קפצתי לסופר פארם הקרוב לביתי ופשפשתי בין כל הסאלי הנסן, ג'ייד והמייבילין למיניהם. הגוונים היחידים שדמו לגוון שאותו אני מחפשת היו שקופים, מהסוג שדורש חמש שכבות עד שיראו סביר והאחרים פשוט לא קלעו למה שאני מחפשת.
כמובן שפניתי לברירת המחדל האהובה עליי- שיק. לקים זולים ונמרחים נהדר: בחרתי שלושה לקים שכל אחד מהם הוא בפוטנציה הלק המושלם.
האם הצלחתי במשימה? אגלה מאוחר יותר.

מי יתן ומחר אתבשר על פיטוריה של ג.מ בעוד לק אפרסקי מושלם מרוח על ציפורניי- מלאכי הצדק הפואטי ירקדו להם לצלילי ליידי גאגא בשמיים.

עד שזה יקרה, תנו מבט לבגדיי היום:



פירוט האאוטפיט-


טופ- נו ניים
חצאית- לוצ'י
נעליים- טו גו
תיק- וינטג'
חגורה- אנונימיתגוגה בוגה!

עד כאן להיום, החזיקו לי אצבעות!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Template Design By Baby in Heels
Back to Top