יום שלישי, 28 ביולי 2009

עצבים, עצבים

היי לכולם,

היום שלי היה מעצבן משתי סיבות- ג.מ פורטת על עצביי כמו על נבל עם הטיפשות שלה (כבר דנו בעבר בנושא האייקיו החד ספרתי שבו היא אוחזת) ובראש הקטן שלה.
כל היום הסתובבתי נרעשת ועצבנית והזנתי את עצמי בעוד מחשבות מזיקות ומנות עצבים נוספות (יש לי תכונה נהדרת כזו באישיות) עד שלא יכולתי יותר, הרמתי טלפון לבוס שלי וסיפרתי לו בצורה הכי ברורה שיכולתי את כל מה שאני חושבת עליה.
לא רק שהוא לא כעס, הוא אף העריך זאת. בנוסף, הוא אמר שהוא שם לב לתכונותיה הנהדרות של ג.מ בתור עובדת, שזה יפתר בקרוב ושעליי להתאזר בסבלנות.
אחלה.

הסיבה השניה שהתעצבנתי היא בגלל הבירוקרטיה שקשורה למוסדות ציבוריים.
בן זוגי בתור היותו קצין זכאי להנחה בארנונה. ע"מ לקבל את ההנחה יש צורך לעבור מראש בירוקרטיה מייגעת שכרוכה בהעברת שם הדירה על שמו וכו' וכו'.
כמו היהודים הטובים שהננו, מלאנו את כל הפרטים ואחר כל המטלות בזריזות ובעקביות והפרוצדורה נתקעה עקב פקס להעברת בעלות שהעירייה טענה שכלל לא קיבלה.
קבלת פקס זה תהליך סבוך, אתם מבינים.
לשווא בן זוגי ניגש לעירייה לקבל את ההנחה המיוחלת,ף לאחר שגם בטלפון לא יכל להשיג וידוא לקבל הפקס ועל כן הוא בא והתבדה- לא פקס ולא הנחה.
סיום פרק א'.
פרק ב'- אני מקבלת תשלום על ארנונה, על החודשים שכבר שילמנו עליהם, רק שהפעם מעודכנים השמות שלנו ולא שמו של המזכיר והפעם גם הסכום לתשלום גבוה בהרבה מהסכום הרגיל.
נהדר.
אני שמחה לדעת שפתאום הם קיבלו את הפקס.
על אף היותי צינית ידועה, קשה לי לעכל את גודל האטימות.

לפחות האאוטפיט שלי היום היה מוצלח, זו גם נחמה.
הביטו בעצמכם:

פירוט האאוטפיט:

גופיה- נלקחה מאמא
שמלה שנלבשה כחצאית- קסטרו.
תיק- משביר
נעליים- אנונימיות
שרשראות- אתם כבר בטוח זוכרים בע"פ.
צמידים- קסטרו, יריד תכשיטים כלשהו.

עד כאן להיום!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Template Design By Baby in Heels
Back to Top