יום ראשון, 21 ביוני 2009

פלא עולם שמיני

והוא אני, אלא מה.

היי לכולם,

קמתי הבוקר מנומרת כפי שדיווחתי לכם אתמול עקב הטיגון הלא הומוגני שעברתי וגם בנוסף לכך מצאתי את עצמי מלאה בעקיצות חדשות רבות.
תארו לכם את הבעת הפליאה בפניי, במקלחת הבוקר, כשאני מסתבנת לי (בעודי מדושנת עדיין מעונג עקב אכילת קערת הצ'יריוס שלי קודם לכן) ונתקלת פתאום בגב גבשושי.
היי, הגב שלי לא גבשושי!
*סיבוב לעבר המראה*
ואז המראה האיום מתגלה- עקיצות על פני עקיצות, צפופות צפופות, אחת על פני השניה. יתכן שאני מגזימה מרוב הטראומה אבל אני יכולה להישבע שיש כרגע על גופי כמה עשרות עקיצות, כאשר לפחות חלק מהן הן בוודאות מהמדוזות המרושעות שרטנתי עליהן בפוסט הקודם.

גם בעבודה העניינים לא האירו פנים, כשהבוס שלי סירב בנימוס לבקשתי לקחת יום חופש יחיד ביום רביעי הקרוב.
לא רק שקיבלתי סירוב, אלא קיבלתי שיחה שלמה איתו שבה הוא עצמו מתעדף לי את הסידורים שלי וממליץ לי מתי עליי לבצעם ע"מ שלא יתנגשו לי בימי העבודה העמוסים שלי. בחיי, כזה דבר עוד לא שמעתי.

אני מקבלת על בסיס יומי מבול של מטלות מהבוס שאותן אני ממלאת בנאמנות ומשתדלת לעמוד בלו"ז שאני מציבה לעצמי (בד"כ בהצלחה). יום חופש אחד שממילא מגיע לי הוא בוודאי לא בקשה גדולה אבל זה בעיקר האופן שבו הוחלט שהסידורים שלי (שכוללים אגב, להיפגש עם חברה ממש טובה שבאה לבקר מהצפון) אינם חשובים מספיק ע"מ לקבל יום חופש מלא- הם אלה שעוררו בי את תחושת העלבון.

תקרית נוספת בסגנון אירעה כאשר ביקשתי יום חופש שלישי ע"מ להמשיך לסדר את מעבר הדירה. לא הייתה בקשה רציונלית מזו: ביקשתי יום חופש שהיה לי רק לאחר שמדדתי את כמות העבודה שנותרה לי בבית החדש וביקשתי יום סידורים נוסף. שוב, כאמור, נשאלתי בפרטי פרטים מה בדיוק עליי לעשות באותו יום וכשעניתי בשיא התמימות כי נשאר לי בעיקר לצבוע- שוב החליט הממונה מעליי שצביעה היא מלאכה שניתן לדחות אותה ליום הפנוי שלי.
הצטערתי בדיעבד שלא התעקשתי יותר על אותו יום, שכן במשך יומיים רצופים עבדתי עד שעה מאוד מאוחרת על צביעת הבית לאחר יום עבודה מלא וכתוצאה מכך הרגשתי רע פיסית כעבור שבוע כי כבר אפסו כוחותיי.

לצערי העלבון שלי לא מאפשר לי לחזור על אותו הוויתור בשנית. אני אחזור לבקש את יום החופש מחר, בתקווה שהקארמה ושרי האריסון (שמעתי שיש לה כוחות על טבעיים) יעמדו מאחוריי ואקבל את יום המנוחה המיוחל.

ולענייני מלבושיי:
פירוט האאוטפיט:

טופ- yoop
שמלה שנלבשה כחצאית- Kooi
נעליים ושרשרת- מתנה מאמא.
גרביונים- Keds

הכחול שאותו אני לובשת היום הוא הכחול המושלם עפ"י הבלוגרית קלבה. אני בהחלט מסכימה איתה, שכן לא קוראים לו כחול רויאל ללא סיבה- הוא כ"כ מלכותי ונהדר.

אם כבר בכחול מושלם עסקינן- יש לכם ד"ש מקלאוס הדג :)

תעמדו על שלכם! עד לפעם הבאה !

3 תגובות:

  1. מקוות שתרגישי יותר טוב.. עקיצות זה לא כיף =/
    הצבע של החצאית/שמלה בהחלט מהמם!

    מוזמנת לקפוץ לביקור :)

    השבמחק
  2. יואו איזה קטע, בדיוק רציתי לרשום שאת לובשת כחול מושלם, ואז ראיתי שכתבת על זה!

    הורס..

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top