יום שבת, 20 ביוני 2009

ההישרדות האישית שלי

היי לכולם,

צר לי על המחסור בפוסטים אמש, אילו נתבקשתי לכתוב משהו במצבי אתמול הייתם מקבלים ככל הנראה פוסט משעשע אך גם עילג במיוחד.

השתכרתי לאללה. משמפניה. כפי שהצהרתי בעבר, אני רוסיה בלאי שמשתכרת מכמות מאוד מועטה של אלכוהול. אמנם הכמות ששתיתי אתמול לא היתה כ"כ מעטה אך הנחתי שזו הדרך השפויה היחידה לשרוד גלים של קרובי משפחה ביקורתיים ולהסביר להם מדוע אני שוכרת דירה בגיל 21 ולא מתחילה ללמוד מקצוע שכולם מצפים ממני ללמוד (כימיה? אתם רציניים??), כמו שאר האנשים בגילי.

ההילולה היתה אמורה להתחיל ב-16:00, כך שבאופן אופנתי לחלוטין, היא החלה כמובן ב-17:00. אני ומשפחתי אשר אירחנו את חנוכת הבית לא צפינו את האיחורים האופנתיים והתמקמנו בדירה החדשה כבר ב-14:00 כדי "להתכונן" לארוחה. כשהבנו שההתכוננות כוללת בסה"כ חתיכת אבטיח וגבינה בולגרית, מצאנו את עצמנו בוהות בתקרה, אני מסתכלת על אמא שמסתכלת עליי וכך הלאה.

היחידי שהגיע בזמן, באופן אירוני, היה החבר המשותף שלנו שאנחנו כאמור מארחים לשבוע וחצי הקרובים (מין אינטרפרטציה שלנו ל'שלושה בדירה אחת'- רק הפוך) שבא לעיר הגדולה הרחק ממעלות.
על אף שלרוב אני חובבת אירוניות מושבעת, הפעם האירוניה דווקא עצבנה אותי כי אני די סולדת מאיחורים וכך מצאתי את עצמי רוטנת ומתעצבנת עוד לפני שהטררם החל (ולמה מיהרנו לחתוך את האבטיח כ"כ מוקדם??).

נקודת האור העיקרית שלי היתה, פרט לשמפניה, מתנה שקיבלתי מאמי- אקווריום קטן עם דג. הענקתי לדג את השם קלאוס (a.k.a קלאוס מ-American dad). אמנם האינטרקציה עם קלאוס לא מרתקת במיוחד, בייחוד לאור העובדה שכאשר הוא מגיע לקצה אחד של האקווריום הוא שוכח מה ראה בקצה השני, אך עדיין, נחמד שיש יצור חי חדש בבית.

כשחנוכת הבית החלה לבסוף, היא לא היתה נוראית כ"כ ואפילו קיבלתי כמה מתנות ממש פרקטיות לבית, שזה תמיד טוב. כשכל האורחים התפזרו, התרסקתי מיד לתוך המיטה ונרדמתי על הבוקר. כנראה ששילוב האורחים בחדר אחד מהביל, השתייה והכאב ראש עשו את שלהם.

הבוקר נכנעתי ונגררתי לים. הדבר העיקרי שנהניתי ממנו הייתה ההליכה לים. אני גרה כעת בשכנות לבית שבו גרנו כשרק עלינו ארצה בשנת 90'. הדרך לים היתה מאוד מוכרת ומאוד נוסטלגית מבחינתי. עברנו על יד סופר נטוש שהיה בעבר הסופר שבו היינו עושים קניות. נזכרתי איך סבא שלי היה קונה לי שם תמיד סוכריות צבעונית, מקבילה ישראלית ואף טעימה יותר ל-m&m: לי-לה-לו וכיצד היינו הולכים יחד לים.
נחמד לפעמים להעלות זכרונות נעימים על דברים שכבר אינם (הסבא והסופר).

החוויה בים הייתה מעט פחות נעימה. על אף שהים היה מקסים ורגוע, המדוזות המרושעות העיבו על האווירה. איזו חיה ג'לית וחסרת פואנטה היא מדוזה. בשביל זה טוב שהיא קיימת? (פרט לתעשיית האלו- וורה).
כמובן שברגע שנכנסתי לים זיהיתי מדוזה קטנה על אף שהובטח לי שהן שוחות רק בעמקים, וכמה דקות לאחר מכן גם העקיצות לא איחרו לבוא. בנוסף, האדמתי במקומות שבהם לא נמרחתי וכעת הרגלייםשלי נראות כמו גרביון אבסטרקטי כלשהו בצבעי אדום-לבן.
חבל שלא הבאנו את קלאוס איתנו, הוא היה נהנה.

אז מה עכשיו? לנוח בעיקר, לפחות עד מחר. הבנים משחקים להם במשחקי מחשב ואילו אני מהרהרת מה אלבש מחר.
לסטריאוטיפ שלום!

מלבושיי אתמול:

פירוט האאוטפיט:

שמלה- twentyfourseven.
גרביון- keds.
חולצה- אנונימית
נעליים- office
תיק וסיכות- וינטג'.
קשת- אלדו.
טבעת- מגנוליה.

עוד כמה תמונות מחנוכת הבית: -אני ואימא-
-גיסתו של בן זוגי ואריאל-
-בן זוגי (משמאל) ואחיו
לצערי גם אתמול לא יצא לי לתעד את הבית לפני שכל הכיאוס התחיל כי המצלמה לא הייתה ברשותי. חבל שכך, שכן הבית היה כה נקי ומסודר עד שהיה קשה להאמין שמישהו באמת גר שם.
כשהמצלמה חזרה לרשותי, הסתפקתי בתמונות אורחים סטנדרטיות שכן כבר הכל הספיק להתבלגן בגלל ההמולה. בהזדמנות הקרובה.

להת'!

2 comments:

  1. "אני רוסיה בלאי שמשתכרת מכמות מאוד מועטה של אלכוהול" - את מזכירה לי נורא חברה טובה שלי שתמיד אומרת את המשפט הזה ולצערי לא יוצא לי לראות אותה הרבה כי היא גרה בסין כיום...
    ולענינינו, נראה לי ששמפניה משכרת הרבה אנשים די מהר (גם אותי) ובכמויות קטנות. משקה שיקי ומסוכן! וטעים.. :))

    השבמחק
  2. ועוד עירבבתי שני סוגים איי איי איי :)

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top