יום שישי, 29 במאי 2009

פוסט ליום שישי

היי לכולם,

חג השבועות החל מבחינתי בצורה לא חיובית במיוחד: ראשית כל, הצלחתי להירדם אמש בשעה מאוד מאוחרת (במונחים הפנסיונריים שלי, בכל זאת) הודות לחבורת בנות טיפש עשרה שתויה ומבושמת שהחלה לשיר שירי אהבה לבחור בשם משה, בחניית ביתנו.
משה, אתה בוחר את הבחורות שלך בפינצטה, אחי.
שנית כל, שירי האהבה הללו הפעילו טריגר כלשהו בראש שלי, שכן המיגרנה שלי (שכבר קיבלה תזכור בפוסט הקודם), אשר זנחה אותי ליממה שלמה- החליטה לחזור במלוא תפארתה ועוררה בי מחשבה מטרידה- הייתכן כי היא למעשה אותו משה המסתורי, שמנהל אורח חיים כפול ובעייתי מבחינה חוקית הן בתור כאב הראש שלי והן בתור המאהב של אותן בנות טיפש עשרה?

על אף חיבתי הגדולה לחג השבועות שמתקשר אצלי בעיקר עם בליסת גבינה (והרי אני ידועה בתור חובבת גבינה גדולה שאף מרבה להוסיף גבינה באופן רנדומלי לרוב מאכליי), החלטנו להתמרד בארוחה המשפחתית היום ולעשות על האש, כאילו שיום העצמאות לא חל לפני שבועיים בלבד.

לשמחתי הגדולה, היו שני אלמנטים טובים בארוחה הזו בכל זאת, שכללו את אחייניתו של בן זוגי, התינוקת האהובה עליי בכל העולם ובירה- כך שלא היה אכפת לי במיוחד מה הגישו על השולחן (ובאשר לכל הדואגים, אל חשש, נתח מכובד של עוגת גבינה Home made בכל זאת מצא דרכו לקיבתי).

היום שברתי שיא חדש ומביש של עצמי- איבדתי שיווי משקל לאחר שתי כוסות בירה. הצהרתי בעבר כי אני שייכת לפס יצור משובש במיוחד שהביא ליצירתן של רוסיות בלאי אי שם באוקראינה 88' (מי יודע, אולי צ'רנוביל השפיע גם על זה). תופעות הלוואי הבולטות של אותו פס ייצור כוללות בין השאר קיבולת נמוכה מאוד של אלכוהול, הימנעות מקללות והתופעה הבעייתית מכולן- טעם מוסיקלי שכולל אהבה לאיזה אביתר בנאי אחד. לכו תבינו.

המקרה הזה מאשש את חשדותיי כי אי שם בנסיכות מונקו, יש שני הורים מבולבלים ומיואשים, אשר להם צאצאית בגילי שמרבה להתנהג בהמוניות, לקלל ללא הרף ולשתות בחוסר מתינות (ואף גרוע מזאת- ללבוש ג'ינסים חושפי חריץ!) אשר בוודאי תוהים לעצמם מה לעזאזל השתבש שם בחדר הלידה וכיצד הם בכלל מצאו את עצמם בביה"ח באוקראינה בבוקר של אותו יום ארור?

ע"מ להמחיש בפניכם עד כמה היצורה הקטנטנה שביקרה אותי היום חמודה, החלטתי לצרף לפוסט כמה תמונות נבחרות מהבוק שעשיתי לה :

הרשו לי להיות וורבלית ורהוטה במיוחד ולהוסיף: גוגה בוגה! שימו לב כיצד היא מתהלכת לה בשמלה סגלגלה ופרחונית ובגרביים תואמות מתחת לסנדלים שלה. כ"כ שיק!

אם כבר עסקתי באופן מקרי ובלתי צפוי לחלוטין באופנה, הרשו לי להסב את תשומת לבכם לקולקציית הסתיו-חורף של Christian Lacroix. אמנם הקולקציה הזו מהווה קונטרה חדה לקולקציה שהצגתי בפניכם אתמול, שהצטיינה בצבעוניות שלה,-הרי גם הקולקציה הזו (שעושה כבוד לטוטאל לוק השחור) מרהיבה לא פחות.
תשפטו בעצמכם:
יש טעם לציין כי אני מתאווה לא רק לבגדים בקולקציה הזו אלא גם לגרביונים המרהיבים שמוצגים כאן?
בכל מקרה, עכשיו שסיימתי לרייר על המקלדת, רצוי שאאסוף את עצמי ואגש למלאכת האריזה, שכן אני עוברת למעוני החדש בעוד שלושה ימים (הידד!).

שיהיה לכולנו חג שמח וגבינתי!

2 comments:

  1. קריסטיאן לקרואה, איזה וירטואוז.
    ולמרות זאת, המשבר הכלכלי לא פסח עליו.

    השבמחק
  2. נדמה לי שהלב שלי החסיר פעימה כשקראתי בבלוג שלך שהוא הכריז על פשיטת רגל.

    השבמחק

Template Design By Baby in Heels
Back to Top