יום שבת, 28 בפברואר 2015

משהו בשבילה, משהו בשבילו

זה לא נפוץ שאני כותבת כאן על עניינים אישיים, אבל הנה יש לי הזדמנות לעשות את זה היום - אחרי הכל, משם הבלוג הזה התחיל.
 זה לא סוד שאני נשואה כבר כמה שנים אבל מה שאתם בוודאי לא יודעים זה שכל הקשר שלנו, אני ונתן מחכים. למה חיכינו? להתחיל בחיים עצמאיים - כל אחד וכמובן גם יחד. אז בהתחלה היו הלימודים (שלו) והצבא (שלי) ואז היה הצבא (שלו) והחיפוש העצמי (שלי) ואיכשהו יצא שלאורך כל הזוגיות שלנו תמכנו זו בזה במהלך כל אותם שלבי ביניים, לעתים מעיקים.
אז רק בחודשים האחרונים סוף סוף זכינו להגיע לנחלה: אני בעבודה המהממת שלי והוא, שהשתחרר זה עתה מהצבא ומתחיל בעבודתו החדשה - וביום הראשון של הקריירה שמחכה לו ממש מחר. אז בטיימינג מושלם, החלטתי גם להעלות את הפוסט הזה ולהקדיש אותו לזה שתמיד חיכה איתי.
אם כבר בתזמון מושלם עסקינן, אז ממש בימים של השחרור שלו, שיגרה אלינו ענבל גבור כרטיסי ברכה עם הטאץ' העיצובי שמאפיין אותה אך כשהפעם קהל היעד הוא לגברים בלבד. זה נשמע כמו מוצר סופר טריוויאלי אבל בפועל הוא פשוט לא קיים. ברכות, מתנות קטנות של תשומת לב וגלויות אמורות להיות חוצות מגדרים ולכן אני שמחה שענבל החליטה לתקן את העוול.
כשנסענו לטייל, היה לי ברור שאני מוכרחה לארוז יחד איתי את הגלויות, את פינסקר הקטן וכמובן את האיש שלצדי, כדי לצלם פוסט קצת שונה. קודם כל, מאז שנתן הפך לאזרח, הוא ללא ספק גילה את הצד האופנתי שבו ואני שמחה לומר שיש לי חלק קטן בתהליך.
ממש מבחינים עד כמה הוא נהנה להתלבש, ללמוד ומהתוצאה הסופית - וכמובן שגם אני נהנית מהתהליך כי היי, שופינג זה תמיד פאן. אני כבר לא פוסחת על חנויות האופנה לגברים ועל המחלקות באתרים שמיועדות למין השני אלא אני עוצרת לבדוק מה חדש ומה אפשר לקנות גם עבורו.
אז למרות כל הכוונות הטובות, יצא שהצילומים נראים... איך לומר זאת - קריפיים וזה בהחלט נובע מהמשיכה שלי לנופים מוזרים ובכך שהעברתי יותר מדי שעות מול American horror story ו-The walking dead. פלא שלא ארזתי יחד עם הגלויות גם ערכת לוחמה נגד זומבים.
אז זו הדרך המוזרה והמשונה שלי לכתוב גם כאן לנתן כמה אני גאה בו וכמה לעתים ההמתנה מעניינת לא פחות מהתוצאה עצמה.
אני לובשת: חולצה - קאלה, חצאית וגרביוני ברך - אסוס, נעליים - אלמוניות
נתן לובש: הכל מקסטרו, חוץ מהג'קט שהוא מעדיקה

אסיים עם שיר שהוא תמצית הקיטש ביקום, אבל הוא היה הריקוד הראשון שלנו בחתונה והוא מתקשר לי לנושא של הפוסט בצורה מושלמת...

יום שלישי, 24 בפברואר 2015

הסמקים האהובים

פעם, אי שם בעבר, סמקים היו מוצרי האיפור האהובים עליי. זה לא שהיום נותרתי אדישה אליהם, אך ללא ספק הורדתי הילוך ושמרתי אוסף יפה ויחסית קטן. בעוד שבצלליות ובשפתונים, כל ניואנס קטן מורגש גם במבחן התוצאה, אני מרגישה שדווקא בסמקים ההבדל הוא זניח יותר ועל העור רבים מהם נראים מאוד דומה ולכן אין כל כך טעם להשקיע באוסף גדול במיוחד.

לכן, אני משתדלת לשמור על אוסף שבו הגוונים הם שונים מספיק אחד מהשני, כך שההבדלים גם יהיו נוכחים על העור, עם העדפה ברורה לסמקי קרם שהם הפייברוטים שלי מזה תקופה. אז שנתחיל?


Topshop - Head over heels

הסמקים הקרמיים של טופשופ הם פשוט חלומיים, גם מבחינת הפיגמנט וגם מבחינת הפורמולה. אמנם הם משמעותית יבשים יותר ביחס לסמקים קרמיים אחרים שפגשתי כמו אלו של מאק או של ניקס, אך זה לא פוגם בצורת ההנחה שלהם והם פשוט נראים כמו הסמקה יפה וטבעית על העור.


NYX - Glow

הפעם מדובר במוצר שהופיע כנראה כבר אינספור פעמים בבלוג שלי, אבל זה לא מה שימנע ממני להמליץ עליו פעם נוספת כי מדובר באחד הגוונים האהובים עליי בכל הזמנים. Glow כשמו כן הוא - זוהר, נוכח מאוד ועם זאת על הלחיים הוא פשוט מתמזג בטבעיות ונותן מראה קורן ויפיפה.


Mac - Light over dark

על פני הסומק הזה כנראה שהייתם חולפים מבלי לתת לו מבט נוסף וכנראה שבצדק, לא בפאן ולא בסווטץ' הוא נראה מעניין לטעמי. למרות זאת, על הלחיים הוא נותן מראה חמים ויפה, לוק ניטראלי שיכול להתמזג עם כל מראה איפור וגם להחליף את הברונזר. מדובר באחד הסמקים הפרקטיים ביותר שיש לי באוסף, גם אם הוא לא בדיוק מרטיט.


Becca - Songbird

אם כבר בגוונים חמימים עסקינן, אז יש לנו כאן הפעם גוון שמזכיר לי קינמון, כזה שנראה סופר רווי בפאן אך על העור מתקבל בצורה ממש טבעית. הסמקים של Becca הם סופר איכותיים, יש להם מרקם קטיפתי ופשוט כיף לעבוד איתם בידיעה שהתוצאה לעולם לא תהיה מוגזמת.


Mac - Lilicent

עוד סומק קרמי?! טוב, כבר הודעתי מראש שאני מחובבות הז'אנר. סומק קרמי בגוון בז' הוא לא בהכרח משהו שהייתי יודעת מראש שאני זקוקה לו, אך רק כשהוא הגיע לידיי הבנתי שמדובר במוצר סופר שימושי. גם הוא נראה פחות קורץ ביחס לאחיו האדמדמים והורודים, אך מדובר במוצר Go to שלעולם לא מאכזב, עמיד, קלאסי ושימושי.

אז מהם הסמקים האהובים שלכם?

יום שבת, 21 בפברואר 2015

Devil in her heart



כשהציעו לי להשתתף בפרויקט מחווה לביטלס, נדרש לי משהו כמו רגע כדי להסכים. אם יש להקה שמלווה אותי מילדות ולסגנון הפופ הקלאסי שלה אני מתחברת עד עצם היום הזה - הרי שמדובר בלהקה הזו, שהיא על זמנית בעיניי, שיר לכל רגע בחיים.


ההזדמנות לתרגם את הצלילים של השיר לכדי טקסט ותמונות קרצה לי - לעשות חיבור קצת שונה מהרגיל, פוסט אופנה שיש בו משהו אקסטרה.


אז למה דווקא השיר הזה? קודם כל, כי ג'ורג' הריסון הוא הסולן הראשי בו והוא גם החיפושית האהובה עליי (פרט טריוויה מעניין: השיר שלו Got my mind set on you היה שיר החופה שלנו!).


יחסית לשיר אהבה משנת 1963 ולמבנה הפשוט שלו, הטקסט שלו לא כל כך שגרתי ומושך (כמה מפתיע): נדמה שהוא מתאר אישה שיש בה מורכבות מסוימת, לא האישה האידיאלית להתאהב בה, כזו שיש בה חספוס אך גם רכות - ובעיקר ניגודיות שאליה מאוד התחברתי.


אז חוץ מהמילה Heart שמצאה ביטוי ישיר בפוסט באמצעות הלוקיישן וג'קט הלבבות, ניסיתי גם לשחק על אותה ניגודיות, שמאפיינת פעמים רבות גם אותי - ולכן אם השיר מתחבר לכם לאווירה הכללית של הפוסט, סימן שהצלחתי.


תודה רבה ל-דרור עינב על הצילומים המקסימים!
אני לובשת: ג'קט - פיו פיו, מכנסיים - H&M, מגפיים וצעיף - אסוס

משתתפות נוספות בפרויקט ובהכנת הפסקול הויזואלי והטקסטואלי הנפלא הזה:
רואה עולם
Colurful way
Tamari & Me
חוג הקוטב הצפוני
רגעים קטנים
אורות ורזים
הקראפטריה

יום שלישי, 17 בפברואר 2015

Fashion tails - מהדורת חורף

שמעתי שמועה מרושעת על כך שיש חובבי קיץ בקהל הקוראים שלי אבל אני חושבת שאפילו הם, אם אכן יוכח שלא מדובר באגדה אורבנית בלבד, לבטח יסכימו שיש כמה סיבות לאהוב חורף - גם אם סיבה לא ברורה כלשהי גורמת לכם להעדיף את הדביקות של הקיץ (חולני! מעוות! מבחיל!)


חומרי הקריאה והצפייה של החור:. כי גם ככה לא מתחשק לצאת החוצה אז מוטב כבר לעשות מרתונים שתמיד רצינו ולא הספקנו. אנחנו נמצאים סיימנו את מרתון הסופרנוס וכבר מחפשים את הסדרה הבאה... המלצות?


נרות הם אקססורי של חורף בעיניי, מהסיבה הפשוטה שבקיץ הם מחממים את החדר אפילו יותר ואני ממילא לא מתחברת לכל הריחות הפירותיים למיניהם. גם ריחות של בשמים מסוימים מקוטלגים אצלי בתודעה בתור ריחות של חורף וזוכים להכי הרבה שימוש ממש עכשיו...


אין שום דבר כיפי יותר מאשר לזחול לתוך המיטה כשבקבוק מים חמים כבר מחכה לי בפנים. אני והוא כבר מנהלים מערכת יחסים יציבה (נו, בעיקר בחורף) בשנתיים האחרונות. נתן מודע לכך ולפעמים אנחנו אפילו חולקים אותו ביחד, אל תשפטו אותנו!


גם אופנה בחורף זה כיף! בייחוד כשיש מגפיים נאים ואקססוריז מטופשים להתאבזר בהם.


ואיך אפשר שלא להזכיר את מוצרי האיפור היפים של החורף ואת העובדה שאפשר באמת להתאפר (!) מבלי שכל המוצרים יירצו לברוח מהפנים כמה דקות לאחר ההנחה (!)


וכמובן... המשקה האולטימטיבי של החורף ומבחינתי ממש לא משקה שמוכרחים לשתות רק כשחולים - תה. יש לי אינספור תפזורות ואני אוהבת אותו בתוספת לימון ולעתים גם חלב שקדים.
    

והכי חשוב... הזדמנות להתכרבל עם כל החברים האהובים... לבושים בסוודר אופנתי, כמובן. Fashion tails - מהדורת חורף, כבר אמרנו?

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

ולנטיינס בשוקדה

אם מנקים שכבות על גבי שכבות של כל אותן קונוטציות מסחריות שקיבל הולנטיינס בשנים האחרונות, לפיהן אם אנחנו לא משקיעים במתנות שהמדיה דורשת מאיתנו לקנות - אנחנו לא בני זוג מספיק טובים ואם גם שוכחים מכך שבמקור זה יום שנועד לחגוג קדוש נוצרי כלשהו (גוועלד, טפו!), בעצם מתקבל לו יום יפה שמבקש לחגוג את כל מה שאנחנו אוהבים בחיים.


אז נכון, קצת קשה להביט לתוך הבסיס של היום הזה מבלי שדעתנו תהיה מוסחת על ידי לבבות ושאר שמאלץ מאולץ, אבל אני מציעה שננסה בכל זאת, כי יום שמזכיר לנו שהחיים שלנו מלאי אהבה הוא לא נורא כל כך אחרי הכל.


הצילומים שמופיעים כאן מדגימים את כל מה שאני אוהבת, באמת ובתמים - בלי הרבה רעשים חיצוניים והסחות דעת.


אני אוהבת פרחים, במיוחד אם אפשר לפגוש אותם באזור המחייה הטבעי שלהם ולא כשהם עטופים בנייר ונמכרים בקניון לגורל ידוע מראש.


אבל גם כשמדובר בפרחי פלסטיק שמקשטים לי את השיער - אני לחלוטין בסדר עם זה.


אני אוהבת להתלבש, אבל באמת נהנית מזה וכל דבר מעורר בי השראה, בטח כשמדובר בפיגמנט העז של הכלניות.


אני אוהבת לצלם וההזדמנות לצלם מרבדי כלניות היא קסומה במיוחד. לפעמים קשה לי לבחון דברים לעומק מבלי שאראה אותם דרך עדשת המצלמה.


אני אוהבת כלבים: פרי ומונה אמנם נשארו בבית מטעמים לוגיסטיים, אבל פינסקר התלווה אלינו לצילומים ויכולנו להרגיש שזה הטיול הראשון הארוך שהוא עשה מזה הרבה מאוד זמן. אין שום דבר שיכול להשתוות לאהבה שלהם אלינו.


אני אוהבת את נתן ועל כך שהוא מלווה אותי במסעות ברחבי הארץ בחיפוש אחר פריחות - ואפילו גורם לי להרגיש שזה באמת כיף לו, אבל כנראה שההנאה האמיתית שלו היא לשמח את בת זוגו המוזרה.


אני אוהבת לכתוב, כנראה שאני מציינת את זה בכל הזדמנות שאפשר והרבה יותר מכפי שמקובל, אבל באמת עושה לי טוב ליצור תוכן ואני שמחה שגם השנה אני מתחזקת את הבלוג.

Template Design By Baby in Heels
Back to Top