יום שלישי, 9 בפברואר 2016

איך לעצב אלבום חתונה בפחות מ-300 שקלים?

אחרי ה#אירועלאחתונה, חיפשתי כל מיני דרכים יצירתיות יותר ופחות לעצב את אלבום האירוע במחיר שפוי.


 אני לא מאלה שנוהגות לפתח תמונות באופן קבוע, גם לא באירועים מיוחדים אבל האירוע מבחינתי היה כזה מפגן של כל מה שאני אוהבת, שזה היה בגדר עוול לא להציג את זה על שולחן הסלון לצד שאר הספרים היפים.

כשהתחלתי בחיפושים נתקלתי בבעיה דווקא בחזית הזו: לא מצאתי אלבום שקולע בדיוק למה שאני צריכה. אלבומים רבים היום עדיין נראים מיושנים וזאת למרות שתעשיית החתונות עצמה התקדמה באופן משמעותי כל כך בשנים האחרונות. מדובר בז'אנר שהרגשתי שהוא קצת נותר מאחור.

כשמצאתי אלבום שאהבתי, גיליתי שהתקציב שלו הוא מעבר למה שהייתי מוכנה להקדיש עבורו. אחרי הכל, האירוע היה מבוסס על רוח ההתנדבות והתרומה - ולא ממש רציתי להתפרע בדיעבד עם אלבום מפונפן, זו מבחינתי לא המטרה.

כל מיני אתרים לעיצוב תמונות גם לא היו אופציה כי לא התחברתי לעיצוב וכמעט עמדתי לוותר על הרעיון, עד שנתקלתי באלבום הזה. אלבום בפחות מ-12 פאונד (עם משלוח חינם) היה נשמע כמו דיל לא רע ואהבתי את המעטפת החיצונית שלו, את הספירלה ואת העובדה שכל עמוד מגיע ריק לחלוטין - קנבס חלק.

גם אחרי שקיבלתי את האלבום אני יכולה לומר שאני בסך הכל מרוצה, אם כי מפריע לי שהדפים כל כך דקים ולכן לי אישית פחות נוח לעבוד איתם.

כשקיבלתי לידיי את סט גיז'ל להתנסות, מבית מותג צעיר ומרענן בשם SoulandPaper, היה לי ברור שמדובר בשידוך מושלם עבור האלבום. אם להיות כנה, אילולא החבילה הזו הייתה נוחתת בפתח דלתי, יש סיכוי סביר שהיה מדובר בפרויקט שנידון להעלות אבק בבוידעם. זה מסוג הפרויקטים שקל לדחות למועד לא ידוע ולא לטרוח לחזור אליהם אף פעם, לכן שמחתי על ההזדמנות.

הקיט מכיל בתוכו כל מיני פריטים שמתאימים לפרויקטים הקשורים ביצירה ובעיקר בעיטוף מתנות, הפעם השתמשתי בהם רק למטרות סקראפ, בפעם הבאה אציג בפניכן אלטרנטיבה נוספת. אהבתי שהכל מתכתב באותה צבעוניות של שחור-לבן, שאגב באופן מקרי גם תואמת לאריזה של האלבום. הקוראות של הבלוג שלי יכולות לקבל 10% הנחה באתר בהקשת קוד קופון fashiontails

אהבתי את העובדה שלאלבום מהסוג הזה, בגלל האופי הפריסטייל שלו, אפשר גם לצרף כל מיני מזכרות שהן לא בהכרח תמונות מהאירוע, כמו למשל כרטיסי ברכה. אני ממילא טיפוס רגשני ששומר את כל המחוות הללו אז זה ממש נוח לאגד הכל במקום אחד.

אז עכשיו יש לי אלבום וזה ממש כיף. מזכרת נעימה מאירוע יפיפיה ולא סתם עוד תוספת לשולחן הקפה.

צילם את תמונות הזוגיות: תומר לשר
גילוי נאות: קיט ה-DIY התקבל לסקירה

יום שני, 8 בפברואר 2016

יממה שלמה בלי סושיאל מדיה?

החלטתי להתנסות לאחרונה בניסוי החברתי המרתק והכה טרנדי - התנתקות מסושיאל מדיה. בחרתי לעצמי אתגר צנוע בתור התחלה - 24 שעות בלבד וגם זה על חשבון הסופ"ש. כך יצא שאת רוב הפוסטים שלי לסופ"ש כבר תזמנתי מראש ואמרתי לעצמי It's now or never רק בגרסה פחות דרמטית.

אם אתן חושבות שיממה בלי סושיאל מדיה זה לא ביג דיל, אז כנראה שאתן צודקות אבל יש סיכוי סביר שאתן גם לא ממש מכירות אותי - אחרי הכל אני חיה בכל הרשתות האלה. אז גם לעבור יממה בלי לקיים אינטרקציות ברשת חברתית כלשהי זה לא עניין של מה בכך עבורי.

 ובכל זאת, החלטתי - אתגר הוא אתגר. ביום שישי ב-11:00 בדיוק, בהחלטה ספונטנית, כיביתי את המכשיר וצללית לתוך הדיטוקס שלי. אני מודה שדווקא השעות הראשונות היו הבעייתיות ביותר: זה כבר היה ממש באינסטינקט שלי "להעיר" את הטלפון בכל פעם שחלפתי על פניו כדי לבדוק מה חדש, רק כדי לגלות שהוא כבוי. בכלל, הופתעתי מכמות הפעמים שמצאתי את עצמי עושה את זה בפרק זמן קצר באופן מביך.

סיימתי ביממה אחת שני ספרים, עם אחד מהם נמרחתי במשך חודשים על גבי חודשים והוא עוסק, למרבה האירוניה, במתכון להצליח ברשתות חברתיות בין השאר. מאחר שלא הצלחתי לסיים את הספר, אסרתי על עצמי לדלג לספרים חדשים כי ידעתי שזה אומר שאזנח אותו לעד ועכשיו העוצר הוסר ואני יכולה להמשיך לקרוא! בתקווה שבתדירות גבוהה יותר.

פתאום תוך כדי קריאה חשבתי שצריך לצלם את עצמי קוראת לסנאפצ'אט ואז הבנתי שאני לא ממש יכולה לעשות את זה במסגרת הדיטוקס ופתאום גם תהיתי למה שארצה לתעד את עצמי קוראת ספרים? אפשר לומר שזה סוג של שגרה עבורי אבל היא כל כך מטופשת.

מסר לעצמי: אל תצלמי את עצמך קוראת, זה מביך.

בסביבות 18:00 סוג של רימיתי, אבל הייתה לכך מטרה מוצדקת: למחרת היו לי צילומים והפעלתי את הוואטסאפ כדי לשלוח הודעות לכמה חברות בתקווה להשאיל מהן כמה פריטים לצילומים.

על הדרך תקפו אותי גם אינספור התראות שמהן התחמקתי כמו מקליעים, לא נכנסתי באופן פעיל לשום רשת חברתית אבל כמובן שאספתי על הדרך כמה קטעי אינפורמציה ובכך הדיטוקס לא היה שלם.

מסר לעצמי: בפעם הבאה שאת עושה דיטוקס, התנתקי לחלוטין מהטלפון וגם מהמחשב.

מאז שיש את העניין עם ההתראות הקופצות של הפייסבוק, גם מזה אי אפשר להתנתק לגמרי. גלשתי לי בתמימות באתרים שאין כל קשר בינם לבין רשתות חברתיות (אוקיי, בסדר, אסוס) וכל הזמן קפצו לי התראות. התעלמתי מהן בהצלחה אבל עדיין זה הרגיש שהרשתות החברתיות רודפות אותי גם כשאני מנסה להימנע.

ביום למחרת, בדיוק ב-11:00 הפעלתי שוב את הטלפון וחזרתי לענייניי. אני מודה שזה חסר לי קצת, במיוחד האינסטגרם - אבל מצד שני, זה ניסוי שאשמח לחזור עליו בשנית והפעם ב-100% ואולי אפילו לפרק זמן ארוך יותר.

מסר לעצמי: בערבים הפנויים שלך בבית, נסי לעשות מדי פעם סושיאל דיטוקס שכזה, גם אם לכמה שעות, רק כדי להתנתק קצת.

מאתגרת גם אתכן להשתתף ולשתף בתוצאות!

ולנטיינס פיקניק

בכל שנה בדיוק בתקופה הזו, אני שואלת את עצמי מה יחסי כלפי הולנטיינס דיי ומהרהרת בנושא.

בסופו של דבר אני תמיד מחליטה שלמרות כל הקונטציות המסחריות שנוצרו סביב יום הזה, מדובר ביום ככל הימים והוא ייראה בהתאם לאופן שבו תפעלו ומה שתעשו ממנו.

לכן בחרתי לספק הצעת הגשה לפיקניק נחמד, כאלטרנטיבה כיפית אך לא מסחרית ועם זאת עדיין רומנטית, כזו שתגרום לקדוש הנוצרי להתגאות בכן. מאחר שאנחנו בעיצומו של החורף ומאחר שאני לא בדיוק הטיפוס של לפרוש שמיכה ולהשתטח עליה, בחרתי באלטרנטיבה של שולחן עץ - ולמרבה המזל באזור הירקון יש בשפע כאלה.

מה כדאי לארוז ליום פיקניק חורפי:

- סנדביצ'ים, קינוחים קטנים (תמיד עדיף פירות), העיקר שזה יהיה פינגר פוד שאפשר לנשנש בקלות.
- מפיות וגם מגבונים.
- שמיכה להתעטף בה למקרה שיהיה קריר.
- אם מביאים אלכוהול, אז מוטב בבקבוקים אישיים, אם יש אפשרות להביא בקבוקי מים קטנים או בקבוקי סן פלגרינו קטנים, עדיף. הכל צריך להיות בגודל אישי למקסימום נוחות.
- בהנחה שאתם לא שם רק כדי לנשנש ולחזור הביתה, הביאו איתכן מגזינים, ספרים או אפילו משחקים.

 הכריך שמככב כאן בתמונות אגב, הוא כריך חביתת קמח חומוס, אחת מארוחות הבוקר הקלילות והנוחות ביותר להכנה שיש.

הכנת כריך חביתת חומוס:

כדי להכין כריך חביתת חומוס, צריך לערבב בקערה כוס קמח חומוס עם כוס מים (להוסיף בהדרגה). לאחר מכן יש להוסיף את הירקות שאתן אוהבות בחביתה שלכן, זה לגמרי פריסטייל ואני מוצאת שהכל הולך. הפעם הסתפקנו רק בבצל ירוק אבל זה רק כי הכריך עצמו היה מלא בכל טוב.

בשלב הזה צריך לתבל, גם כאן הכל הולך ואפשר להוסיף את התבלינים האהובים שלכן. אני מכורת קארי ולכן תיבלתי בקארי, מלח, פלפל ופפריקה.

טיפ: הדרך הכי טובה להגיע לחביתה יפה ושלמה, היא על ידי ערבוב כל המרכיבים של החביתה בקערה ורק אז להעביר אותם יחדיו למחבת ולא כמו שמקובל בבישול בדרך כלל: להוסיף מרכיבים באופן הדרגתי.

מעבירים את תכולת התערובת למחבת, מוסיפים קצת שמן, מניחים לחביתה להפוך למקשה אחת וכשהיא מתחילה לקבל גוון חום נחמד, מעבירים אותה לצד השני.

טיפ: הדרך הכי טובה להפוך את החביתה מבלי שתתפרק, היא להעביר אותה כפי שהיא, לצלחת שטוחה וגדולה בעלת קוטר מתאים ואז להפוך אותה בחזרה למחבת על צדה השני.

מניחים לתערובת לקבל גוון חום גם בצד השני וכשהיא מוכנה, זה הכל! כל התהליך דורש כמה דקות בלבד, זה הכי קליל שיש.

מעבירים את החביתה לתוך בגט, מוסיפים ירקות שאוהבים, טחינה ביתית, חרדל או כל דבר אחר שעושה לכן נעים בקיבה ויש לכן ארוחת בוקר לתפארת!

אבל עזבו את כל ענייני הפיקניק והלוגיסטיקה בצד לרגע. מבלי להישמע קיטשית מדי, הולנטיינס דיי זו הזדמנות מעולה להעריך את מי שיש לנו בבית וזה רלוונטי גם למי שגרה סולו, תחגגו את עצמכן! להעביר את החיים עם בן זוג או בת זוג זה כיף רק אם עובדים קשה על מערכת היחסים אך יש כל מיני צורות של אהבה בחיים שלנו ואני לגמרי בעד לחגוג ביום הזה לא משנה מה הסטטוס שלכן בחיי האהבה.

 ולסיום, הנה כמה תובנות על אהבה מאת האיש שאני אוהבת אבל גם אתן - הבלוגר המוכשר נתן שרגא. תודו שזה מרגש!

יום שבת, 6 בפברואר 2016

איך להפוך בקלות לטיפוסים של בוקר?

אחד הדברים הבסיסיים שכולם יודעים לגבי, זה שאני מתעוררת יחסית מוקדם ומתיישבת מול המחשב לעבוד ממש מוקדם. זה לא אומר שאני משתוקקת לקום מהמיטה החמה בכל בוקר, בטח שלא בבקרים חורפיים, אבל זה כן אומר שאני מרגישה במיטבי בבקרים ואילו בערב המוח שלי פחות או יותר הופך לעיסה.

יצא לי לקבל הרבה פידבקים לאורך הזמן מאנשים שהיו רוצים גם הם להפוך לטיפוסים של בוקר אבל לא מצליחים לתחזק רוטינה קבועה. אני אומרת שזה יחסית פשוט ובאמצעות כמה צעדים קלילים למדי, גם אתן יכולות להפוך לטיפוסים של בוקר!

 לקום מהמיטה

השעון הנודניק הוא האויב שלכן, כי הוא גורם לכן לחשוב שאתן מרוויחות כמה דקות של שינה בכל פעם אבל תחשבו על זה מהכיוון ההפוך: הוא גורם לכן לחוות את חוויית ההתעוררות הנוראית בכל פעם מחדש, אז למה שמישהו ירצה את זה?

אם אתן כבר מורגלות ללחוץ על הנודניק, פשוט תרחיקו את השעון או את הטלפון מכן כך שתיאלצו לקום פיזית מהמיטה כדי לכבות אותו, כן, זה לא פשוט - אני יודעת, אבל את הפלסטר הזה עדיף להסיר בבת אחת. נסו לישון עם חדר מואר, כך שקרני השמש יעירו אתכן בבוקר, זה הרבה יותר ידידותי מאשר לישון בחדר חשוך שרק מקשה על ההתעוררות.

 רוטינת בוקר

אחד הדברים שעוזרים לי להתעורר זו רוטינת הבוקר שלי. היא כוללת צחצוח שיניים, שטיפת פנים, התזת מי שקר כלשהו שמצליחים קצת לעורר אותי ומריחת קרם פנים. זה כבר גורם לי להרגיש כמו בן אדם ופחות כמו הטרול הרגזן שהייתי ונראיתי כשהתעוררתי.

תתלבשו

כשנשארים לבושים בפיג'מה הרבה יותר קל לחזור לישון, אחרי הכל, עם פיג'מה מבלים במיטה. לחזור למיטה כשלובשים מכנסיים, סוודר וחזיה? זה כבר לא טבעי ואפילו די מעוות. אז החלפת בגדים תמיד מסייעת לקבוע חלוקה ברורה ולהרגיש שהיום ממש התחיל.

ישר להתחיל לעבוד

עוד לפני הקפה של הבוקר, אני מתיישבת לענות למיילים. זה מאפשר לי לזנק היישר לתוך יום העבודה במקום להתחיל את הסידורים של הבוקר. אני מוצאת שאם התחלתי בשגרת העבודה ורק לאחריה אני שתיתי קפה ואכלתי, אז גם הזמנים של ארוחת הבוקר מתקצרים והזמן לא נמרח.

 אכלו ארוחת בוקר טובה

בהמשך לסעיף הקודם, אל תדלגו על ארוחת הבוקר. לא לחינם אומרים שזו הארוחה החשובה ביותר ביום וסמכו עליי, הזמן עובר מהר יותר ואתן פחות עייפות כשהבטן מלאה. אני משתדלת בזמן האחרון בעיקר, לאכול ארוחת בוקר בריאה יותר עם הרבה פירות טעימים וזרעי צ'יה - וזה באמת עוזר.

 תגמלו את עצמכן

אם להתעורר בלי ללחוץ על כפתור הנודניק הוא בכל זאת מאורע נדיר עבורכן אבל צלחתן בו הפעם בהצלחה, תגמלו את עצמכן במשהו נחמד: אם אתן נהנות לקרוא אז באקסטרה דקות קריאה של עיתון או מגזין, בהתענגות ארוכה יותר על הקפה של הבוקר ואפילו ספורט אם אתן מהז'אנר הזה (ובמקרה כזה, אני סוגדת לכן). שיטת התגמולים הזו עשויה לעודד אתכן להתמיד לאורך זמן ברוטינת הבוקר.

 מה עדיף?

אם באופן ריאלי זמנכן טרם היציאה לעבודה מוגבל והשאלה האם להמשיך לישון עוד קצת ולקצר את רוטינת הבוקר עדיפה או להיפך, נסו לבחון את זה בתנאים דומים בהפרש של שבוע: יום אחד תישנו עוד קצת ותתארגנו מהר יותר, ביום אחר קומו לפני והקדישו זמן לעצמכן. נסו לראות מה יעורר אתכן יותר, לא בטוח שאקסטרה דקות השינה הן אלו שיעשו את ההבדל.

קחו כלב או חתול

מאז שיש לי את פרי ומונה, אין לי שום צורך בשעון מעורר. יש להן לו"ז פנימי כל כך מסודר, שהן יודעות להעיר אותי בשעות קבועות כל בוקר. הן ייקיות ונוירוטיות כמו אמא שלהן, תענוג.

 קבעו לעצמכן מטרות

הפעולה הזו מתייחסת לערב לפני, כשאתן מחפשות מוטיבציה לקום למחרת מוקדם ולהיות יעילות. אם תציבו לעצמכן מטרות ותדעו שמחכה לכן יום משמעותי ולא עוד יום של Meh, יש סיכוי שבמקום לחשוב "כמה לא בא לי לקום!", תחשבו על אותן מטרות וזה יקפיץ אתכן מהמיטה.

 ערב רגוע ונעים

אם אתן רגילות לקבוע לעצמכן כל מיני מטלות בשעות הערב המאוחרות, נסו להזיז אותן שעה אחורה כדי לפנות לעצמכן זמן. אם אתן מרגישות שדרוש לכן הרבה זמן להירדם וזהו בעצם מקור הבעיה, נסו להוריד הילוך לפני השעה שבה תרצו לישון - כבו טלוויזיה, התרחקו מהמחשב, כל הסחות הדעת הללו עלולות להקשות ברגע האמת במיטה.

 האם אתן טיפוס של בוקר?

יש כל מיני מחקרים שמנסים להוכיח שהחלוקה בין טיפוסים של בוקר לטיפוסים של לילה היא לא עניין של החלטה ובטח לא עניין של עצלנות אלא עניין גנטי. יש גם טענה שיש טיפוסים שמטבעם קל להם להחזיק ערים יותר זמן ומכאן יכולים להתמודד עם פחות שעות שינה.

אם אתן הפוכות ממני והשעות החזקות שלכן הן בלילה - אז לכו על זה! כל עוד אתן לא נדרשות להתעורר מוקדם בבוקר למחרת, מי אמר שזה מאסט להיות טיפוסים של בוקר?

מהם הטיפים שלכן להתעורר בקלות בבוקר?

בית הבובות

אם יש משהו שאפשר לומר עליי ללא שום היסוס - זה שאני לא בובה על חוטים, של אף אחד. אני יודעת, זו נשמעת כמו מנטרה די קלישאתית במקרה הטוב או כותרת במעריב לנוער במקרה הרע, אבל זה פשוט מדויק.

אני לא הבובה של הדור הישן ולכן אני לא חיה לפי התכתיבים שלהם.

 אני לא בובה בקריירה שלי ולכן תמיד בחרתי בעבודות שדורשות חשיבה יצירתית וכשלא היו בנמצא - יצרתי אותן עבורי.

אני לא בובה במערכת היחסים ומשתדלת להתנהל גם בזוגיות - בעצמאות .

 אני לא בובה בחברויות ולכן החברות תמיד יודעת לתת לי את הספייס בדיוק במינון הנכון.

 בצילומים עם מעיין חיים אני כן בובה לעומת זאת, יש משהו בפוני ובקארה שעורר בה השראה לצלם אותי כבובה קריפית והלא ידוע שאם למעיין יש מוזה - אני לגמרי בעניין.

 אני אומרת תודה על כל הזדמנות לעבוד איתה, הבחורה היא מבחינתי גאון ואני נהנית במיוחד לגלם בכל פעם דמות אחרת.

 צווארון בובתי ושיער אסוף בשתי גומיות, אייליינר כבד והמון ריסים יצרו את הלוק שלי. ברגע שמורידים קצת את הווליום ואולי גם מוותרים על הקוקיות, נוצר לוק שאני נהנית ממנו גם ביום יום שלי.

 אני לא יודעת מדוע, אבל הטקסט יחד עם התמונות לעד יזכירו לי את הקליפ הבא, מוקדש לכל ילדות הניינטיז בקהל-

יום רביעי, 3 בפברואר 2016

לוק חורפי סולידי - Blue jeans

אי אפשר לומר שאני זרה לשופינג ועם זאת, אני מתקשה להיזכר מתי בפעם האחרונה השקעתי בג'ינס חדש, אז כנראה שזה אומר משהו על שגרת הקניות/ הלבוש שלי.

לא עוד, בזמן האחרון די שכיח לתפוס אותי במכנסיים ואפילו אלו שהיו מופתעות בכל פעם שלבשתי משהו שצריך להשחיל לתוכו רגל רגל - כבר די התרגלו לקונספט.

במשך שנים טענתי ששמלות וחצאיות הרבה יותר נוחות לי ממכנסיים והאמת היא שזה די נכון, אבל אני מוצאת שלאחרונה אין לי כל כך אנרגיות לא לזה ולא לזה - ולכן מכנסי ג'ינס לגמרי עושים את העבודה.

הסוד הוא לקנות מכנסיים שלא צריך לשמן את הירכיים בגריז כדי להחליק לתוכם ואז זה אפילו נוח למדי, מי היה מאמין.

את הזוג הזה הזמנתי מאסוס ואני אוהבת במיוחד את הקרעים בברכיים. הפולניות ביניכן לבטח שואלות מי משלם מחיר מלא על ג'ינס עם קרעים, אז קודם כל:
1. הוא היה בסייל
2. אני! זה גורם לי להרגיש שאני חיה על הקצה.

בימים הקרים אך היבשים, השילוב של האולסטאר, המעיל הגדול והצעיף הגדול עוד יותר לגמרי סוגר לי את הפינה והפך לסוג של המדים הקבועים שלי.

איך אתן מתכסות בימים הקרירים?
אני לובשת: צעיף, משקפי שמש, ג'ינס - אסוס, נעליים - קונברס, תיק - מדוזה, חולצה - פול אנד בר
Template Design By Baby in Heels
Back to Top